תקנת הציבור

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

תקנת הציבור -

"תקנת הציבור מבטאת אושיות היסוד של הסדר החברתי ואת ערכי היסוד של שיטת המשפט" (השופט יצחק זמיר בפסק דין בג"ץ 6051/95 רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(3) 289). בסעיף 30 לחוק החוזים נקבע: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל".

היחס הבסיסי לחוזים, וחוזי עבודה בכלל זה, הוא שאת החוזה יש לקיים. על העקרונות המצדיקים ביטולו של חוזה מחמת סתירתו את תקנת הציבור עמד נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר (ע"א 614/76 פלמונית נ' אלמוני, פ"ד לא(3) 85):
הבסיס העיוני המונח ביסוד הכללים, שעל-פיהם בוחנים תקפותן של התקשרויות לפי אמת-המידה של תקנת הציבור, טמון בהשקפה, כי ההימנות על קבוצה חברתית או על סוג אנשים מוגדר, גורר עמו, לעתים, התחייבויות בעלות משקל כה מכריע וכה קובע מבחינה חברתית וציבורית, עד כי אין להסכים שפלוני הנמנה על הקבוצה יפרוק מעל עצמו, באמצעותה של התקשרות חוזית גרידא, את עוּלה של התחייבות כגון זו.

להלן דוגמאות לפסקי דין מתחום משפט העבודה, שבהם בוטלו הוראות בחוזה העבודה מחמת היותן נוגדות את תקנת הציבור:

  • בפסק דין (דנג"ץ 4191/97 רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד(5) 331) נקבע שהוראה היוצרת אפליה של עובדים על-פי גילם, אף שנקבעה בהסכם קיבוצי, עומדת בסתירה לתקנת הציבור, ולכן היא בטלה עוד קודם לקביעת האיסור המפורש בעניין זה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
  • בפסק דין (ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC ואח' נ' סער ואח') נקבע שתנאי בחוזה שבו התחייב עובד שלא להתחרות במעבידו הקודם נוגד את תקנת הציבור ולכן בטל.

משיקולי תקנת הציבור מוסמך בית המשפט לא רק לשלול הוראה בחוזה העומדת בסתירה לתקנת הציבור, אלא גם להשלים חוזה ולהחיל עליו נורמות מקובלות. בפסק דין (עע 300050/98 המועצה המקומית גבעת זאב נ' מחמוד מוחמד אלי מחמוד ואח', ניתן ביום 20.3.03) העוסק בשאלת השפעתו של משפט העבודה הישראלי על העסקתם של פועלים מאזורי יש"ע בתחומי יש"ע על-ידי מעביד ישראלי, נקבע שאף שהדין החל במקרה זה הוא הדין הנוהג באזור (בעיקר הדין הירדני), מוסמך בית הדין לעבודה להורות, מכוח תקנת הציבור, על החלת עקרונות או הוראות מיוחדות ממשפט העבודה הישראלי במקרים חריגים.