מונח זה מופיע בחוקי עבודה אחדים, ובכל אחד מהם זכה לפרשנות ההולמת אותו על-ידי בית הדין לעבודה, שהתבקש לקבוע ביחס לרכיבי שכר שונים האם הם חלק מהשכר הרגיל. נקודת המוצא לפרשנות המונח רואה בשכר הרגיל את השכר המשולם לעובד בעד העבודה השגרתית שעליו לעשות, ולכן משולם בצורה יציבה, מדי חודש, ללא תלות בגורמים משתנים, כגון שינוי בתפוקה או עבודת שעות נוספות.

חוקים המתייחסים לשכר הרגיל:

• סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה: "לענין הסעיפים 16 ו-17 "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעביד משלם לעובדו".
• סעיף 10 לחוק חופשה שנתית: "המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי-חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל". המשך הסעיף מפרט את משמעותו של השכר הרגיל.
• סעיף 1 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות: "שכר העבודה המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים".