שכר עידוד אישי

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

שכר עידוד אישי - individual incentive plan

שכר עידוד שגובהו נקבע לפי ההישג האישי של כל עובד. קיימות שיטות שונות לשכר עידוד אישי, הקרויות על שם מפתחיהן. כל השיטות מתאפיינות בקביעתה של נורמה ובמתן פרמיה בגין ביצוע העולה על הנורמה. השיטות הן:

  • שיטת האלסי (Halsey): הנורמה מוגדרת כזמן הנדרש ליחידת תוצרת. ערכו של החיסכון בזמן המושג כתוצאה מביצוע טוב מהנורמה מחולק שווה בשווה בין העובד למעביד.
  • שיטת רואן (Rowan): הנורמה מוגדרת כזמן הנדרש ליחידת תוצרת. ערכו של החיסכון בזמן המושג כתוצאה מביצוע טוב מהנורמה מחולק בין העובד למעביד. חלקו של העובד בחיסכון הולך וגדל ככל שהחיסכון גדול יותר.
  • שיטת טיילור (Taylor): הנורמה מוגדרת כמספר יחידות תוצרת ליחידת זמן. התעריף ליחידת תוצרת שמעל לנורמה גבוה מהתעריף הרגיל.
  • שיטת מריק (Merrick): הנורמה מוגדרת כמספר יחידות תוצרת ליחידת זמן. השכר מחושב לפי מספר יחידות התוצרת שהופקו, לפי שלושה תעריפים: תעריף גבוה - לתפוקה העולה על הנורמה, תעריף בינוני - לתפוקה שבין 83% מהנורמה לבין הנורמה, ותעריף נמוך - לתפוקה שמתחת ל-83% מהנורמה.
  • שיטת גאנט (Gantt): בשיטה זו נקבעת נורמה גבוהה במיוחד.