דמי ביטוח-לאומי

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

דמי ביטוח-לאומי - national insurance contributions

דמי הביטוח הלאומי משמשים כמקור עיקרי למימון פעילותו של המוסד לביטוח לאומי, והם מחושבים באחוזים משכרו של העובד. לכל אחד מענפי הביטוח הלאומי נקבע אחוז מתאים של ניכוי מהעובד והפרשת המעביד. אחוזי הניכוי וההפרשה לכל עובד נקבעים לפי ענפי הביטוח שהוא מבוטח בהם. 

ענפי הביטוח שבהם מבוטח העובד נקבעים בעיקר לפי גילו. עובדים מגיל 18 ועד גיל פרישה מבוטחים בכל ענפי הביטוח, ולכן הם מגיעים לשיעור המרבי של דמי הביטוח. עובדים בקבוצות גיל אחרות מבוטחים רק בחלק מענפי הביטוח, ושיעור דמי הביטוח שבו הם חייבים מופחת בהתאם. 

קטגוריות מיוחדות של עובדים הן תושב חוץ, שוטר, סוהר, חבר משמר הכנסת, פנסיונר בפרישה מוקדמת, עובד בחופשה ללא תשלום, ועובד המועסק בחו"ל

השכר החייב בדמי ביטוח לאומי חסום לתקרה, שגובהה פי חמישה מהשכר הממוצע.

תשלומים מהסוגים הבאים פטורים כליל (ניכוי והפרשה) מדמי ביטוח-לאומי: 

  • פנסיית שאירים, כלומר פנסיה שמשלמים המעביד או קרן פנסיה לשאיריו של עובד או פנסיונר שנפטר,
  • פנסיה שמשולמת לפנסיונרים שאינם בפרישה מוקדמת, כלומר הגיעו לגיל פרישה.

לטבלת ביטוח לאומי