בתי הדין לעבודה הוקמו בשנת 1969 בעקבות חקיקתו של חוק בית הדין לעבודה. לשיפוטו של בית הדין לעבודה יוחדו הנושאים הבאים:

• תביעות משפטיות שמקורן ביחסי עובד-מעביד, בחוקי העבודה, יישום הסכמי-שכר וכו' (תביעות נזיקין ותביעות בענייני מסים אינן נכללות בקטגוריה זו, והן נידונות בבתי-המשפט הרגילים);
• תביעות בענייני קופת גמל, קרן פנסיה וכו';
• תביעות שבין עובד לארגון עובדים, הקשורות בחברות בארגון או בפעילותו של הארגון בענייני עבודה;
• תביעות בענייני המוסד לביטוח-לאומי;
• תביעות בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי, בעניינים הנוגעים להסכם קיבוצי.

בנוסף לשופטים מקצועיים יושבים בדין בבית הדין לעבודה גם נציגי עובדים ונציגי מעבידים.

לבית הדין לעבודה שתי ערכאות:

• בתי דין אזוריים, שמושבם בערים באר שבע, ירושלים, תל אביב, חיפה ונצרת.
• בית הדין הארצי, שמושבו בירושלים.

בשנת 1999 התבררו בבתי הדין האזוריים לעבודה 91,438 תיקים.

דפי מידע בנושא בתי הדין לעבודה, באתר הרשות השופטת.
למאמר של חיים ברנזון, מדיניות שיפוטית ומגמות חדשות בבית הדין הארצי לעבודה - איזון שיפוטי קונקרטי וצודק בין עובדים למעבידים, באתר פסקדין - אתר המשפט הישראלי.