עבודה בימי קורונה

26/03/2020

ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה העלתה שאלות רבות במגוון נושאים. במאמר זה ריכזנו מידע חשוב הכולל בין היתר הסבר לגבי היעדרות עובד שהוא או ילדו נשלחו לבידוד בית, עבודה מהבית, צמצום מצבת העובדים, דמי אבטלה ודמי ביטוח לאומי לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המגפה, קופות גמל לעובד בחל"ת ועוד

 

דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחילן

1.  היערכות ראשונית של משרד הבריאות

ב-27 בפברואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף הקורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית. הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ". בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.

עקרונית כל עם התפשטות המגפה החלה הממשלה בהתקנת תקנות שעת חירום, שאחדות מהן רלוונטיות לעולם העבודה.

2.  היעדרות עובד שהוא או ילדו נשלחו לבידוד בית

בהתאם לצווים שהוצאו, מי שחזרו לישראל ממדינות מסוימות, ובהמשך כל מי שחזר למחו"ל, נדרשו לשהות בבידוד בית במשך 14 ימים. גם כל מי ששהה בקרבת אדם שהתגלה כחולה קורונה נדרש לבידוד בית של 14 ימים. צו נוסף של משרד הבריאות כולל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד ולא יאפשר לו זאת, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל אדם השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, לפי חוק דמי מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית, ודי בהצהרת העובד בטופס הנכלל בתעודת המחלה הגורפת.

כאשר עובד נשלח לבידוד בעת ששהה בחל"ת, הוא אינו זכאי לדמי מחלה, כשם שבזמנים רגילים עובד אינו זכאי לתשלום כאשר חלה במהלך החל"ת.

האם מותר להוציא עובד לחל"ת בזמן שהוא שוהה בבידוד? להערכתנו צעד כזה מנוגד לתכליתו של סעיף 4א לחוק דמי מחלה, האוסר לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות שלו לדמי מחלה.

בזמן שהעובד שוהה בבידוד בית ניתן לבקש ממנו לעבוד מביתו, במידה ואופי העבודה והטכנולוגיה הזמינה מאפשרים זאת. פורמלית העובד אינו חייב להסכים לכך, שהרי הוא בחופשת מחלה, אך סביר שכל עובד המסוגל לכך יסכים לעבוד מהבית. יש מקום לפרשנות לפיה ניתן לדרוש שעובד יעבוד מהבית, שהרי אינו חולה באמת. כאשר העובד עובד מביתו, זה נחשב ליום עבודה ולא ליום מחלה.

בידוד בית של ילד מאפשר להורה להיעדר בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (או כללים דומים בהסכם העבודה). אין צורך באישור מחלה, די בהצהרה שבתעודת מחלה גורפת שפרסם משרד הבריאות​.

אין מענה מיוחד להיעדרות של הורה עקב סגירת מוסד החינוך של ילדו – על ההורים להתמודד עם בעיה זו בכוחות עצמם.

אין מענה מיוחד למצב שבו העובד מנצל את כל ימי המחלה או מחלת ילד העומדים לרשותו.

 

3.  נוכחות

בשלב זה, בכפוף לעמידה בכללים החלים על העסקת עובדים, מותר להגיע למקום העבודה.

תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) מגבילות את מספר העובדים הרשאים לשהות במקום עבודה ל-30% מכלל העובדים או לעשרה עובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה שונים הוחרגו מהגבלה זו.

בכניסה למקום העבודה תוצב עמדה למדידת חום לנכנסים למקום באמצעי לא פולשני; לא תותר כניסת אדם עם חום גוף העולה על 38 מעלות. עקב המחסור במדחומים לא תהיה אכיפה בימים הראשונים של הוראה זו.

חובה להקפיד על מרחק של שני מטר בין עובד לעובד.

קיים נוהל להסעת עובדים חיוניים – אדם עם חום מעל 38 או שיעול או קושי נשימתי שאינו כרוני לא יעלה להסעה, שורה אחת ריקה מאחורי הנהג, לא ישבו שניים צמודים, אוורור וניקוי משטחים לאחר כל נסיעה, אין הגבלה על מספר הנוסעים.

ככל שעובד נעצר לבדיקה בדרכו לעבודה או ממנה מומלץ כי העובד יוכל להציג תעודת עובד או מסמך אחר המוכיח מה מקום עבודתו.

במקרה של סגר מוחלט ידרשו אישורים פרטניים עבור כל עובד חיוני – מומלץ לטפל בכך מראש מול המשרדים הרלוונטיים.

תקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת-חירום), התש"ף-2020 תיקנו זמנית את חוק שירות עבודה בשעת חירום, כך ששר העבודה והרווחה הוסמך להפעיל את הוראותיו של פרק ד' חוק זה גם לשם מתן שירותים קיומיים בתקופה של מגפת קורונה. נזכיר שחוק זה מאפשר לחייב עובד במפעל חיוני להגיע לעבודתו, ומותר להעסיקו ללא המגבלות שבאחדים מחוקי העבודה. בהתאם לסמכותו החדשה, פרסם שר העבודה והרווחה צו המחיל את הוראות פרק ד' על כל שטח המדינה, לשם מתן שירותים קיומיים. פירוש הדבר שעובדים במפעל חיוני חייבים להתייצב לעבודתם לפי הוראות מנהליהם, וחלק מדיני העבודה אינם חלים עליהם.

כחלק מהיערכות המדינה למציאות החדשה פרסם שר העבודה היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות. לפי ההיתר, שתוקפו עד 16 במאי או עד תום המשבר, המוקדם מבין השניים, מותר להעסיק עובד עד 67 שעות בשבוע (במקום 58 שעות בהיתר הרגיל), ובלבד שמכסת השעות הנוספות בחודש עבודה לא תעלה על 90 שעות נוספות. במסגרת מגבלה זו ניתן להעסיק עובד עד 14 שעות ביום (במקום 12 שעות בהיתר הרגיל), לא יותר משמונה פעמים בחודש.

במקרים שהדבר מתאפשר, עברו עובדים לעבודה מהבית (ראו להלן). מערכת חילנט מאפשרת לעובדים אלה לדווח נוכחות דרך האינטרנט והסמארטפון.

עובדים הממשיכים להגיע למקום העבודה נדרשים להחתים שעון נוכחות כמקובל. במקום שבו החתמת שעון הנוכחות נעשית בטביעת אצבע עולה חשש של העובדים מהעברת הנגיף דרך השעון. כמענה לכך ניתן להגמיש את הנהלים, ולאפשר דיווח נוכחות בדרך אחרת.

4.  עבודה מהבית

ב-11 במרץ פרסם משרד הבריאות הנחיה: "כחלק מהיערכות לשלבים הבאים, על המעסיקים להיערך ולהגדיל ככל הניתן לעבודה מרחוק". גם לפני הנחיה זו היו מעסיקים שאפשרו לעובדיהם לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.

בעבודה מהבית נשמרות לעובד כל זכויותיו. במקרה של תאונת עבודה ייתכן שהבדיקות של המוסד לביטוח לאומי יהיו קפדניות יותר, כדי לוודא שאכן זו פגיעה בעבודה ולא תאונה ביתית.

מערך הסייבר הלאומי פרסם המלצות הגנה לארגונים ועסקים לעבודה מהבית בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

5.  צמצום מצבת העובדים

בעקבות המגפה צומצמה במידה ניכרת הפעילות בעסקים שונים, כגון מלונאות, תעופה ותיירות. לצמצום עלויות נקטו עסקים אלה בצעדים אחדים:

  • פיטורים: פיטורים יש לערוך גם בתקופה זו לפי הנוהל הרגיל, שכולל שימוע, הודעה מוקדמת (או חלף הודעה מוקדמת) ופיצויי פיטורים.
  • הוצאה לחופשה שנתית: לפי חוק חופשה שנתית, הוצאה לחופשה של שבוע ויותר מצריכה הודעה מראש של שבועיים. במגזר הציבורי נחתם הסכם קיבוצי בעניין זה (ראו גם ידיעה באתר ynet), ותחולתו של הסכם זה הורחבה לכל המגזר הציבורי, בתקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) ובתיקון להן.
  • הקטנת היקף משרה באופן חד-צדדי, לעיתים תוך אפשרות להשלמת שעות התקן בשעות/ימי חופשה. נוהג אשר אינו מקובל וראוי בימים כתיקונם אך בזמני משבר יכול לסייע להקטין את הפגיעה בשכר העובדים.
  • הוצאה לחל"ת: הוצאה לחל"ת ראוי לקיים בהסכמה, וכך נעשה במקומות עבודה אחדים, אך בתקופה זו היא אפשרית כנראה גם ללא הסכמת העובד. בתקופת החל"ת אין כל חובה על המעסיק לשלם לעובד סכום כלשהו או לבצע הפרשות לרבות לזכויות סוציאליות. נזכיר שבעת חישוב פיצויי פיטורים לעובד (בבוא העת), שבועיים מתוך החל"ת נכללים בחישוב הוותק של העובד לצורך פיצויים.
    כידוע אין לפגוע בהעסקתה של עובדת הנמצאת בתקופה המוגנת (כשהיא בהריון, בטיפולי פוריות או בתקופה שלאחר חופשת לידה), אלא באישור של משרד העבודה והרווחה. כאשר מעסיק מבקש להוציא לחל"ת עובדת כזו בהסכמתה, יש למלא עבורה טופס בקשה ייעודי של משרד העבודה והרווחה. אם אין הסכמה של העובדת לחל"ת, יש לקבל את אישור משרד העבודה בנוהל הרגיל. 
    לגבי עובדים אשר חזרו ממילואים – הנטייה היא לומר כי ניתן להוציא לחל"ת אם ההוצאה לחל"ת הינה גורפת ולא מתמקדת בעובד שחזר ממילואים.

הצעדים שפורטו לעיל, של הקטנת היקף משרה או הוצאה לחל"ת, מהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד. לכן העובד רשאי לסרב להרעה, ולהתפטר בדין מפוטר. קודם להתפטרות מסיבה זו על העובד להזהיר את המעסיק שזו כוונתו, כדי שהמעסיק יוכל לשנות את צעדיו.

6.  אי מימוש הסכם העסקה או דחיית תחילת עבודה

יש מצבים בהם הסכמי העסקה אשר נחתמו מראש אמורים להיכנס לתוקף בתוך תקופת המשבר, ונשאלת השאלה מה ניתן לעשות כאשר לא מעוניינים להתחיל את העסקת העובד לנוכח המצב. 

לנוכח המשבר ניתן לבטל את ההסכם או לדחות את מועד התחילה. במצב כזה יש לתת מכתב הסבר למועמד והוא יהיה זכאי לדמי אבטלה גם אם התפטר ממקום עבודתו. 

ככל שעובד התפטר ממקום עבודה אחר כדי להתחיל בעבודתו בחברה הרי שיכול להיות מצב בו יידרש פיצוי לעובד בגין אי העסקתו בהתאם להסכם.

7.  דמי אבטלה ודמי ביטוח לאומי לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המגפה

מידע מקיף על דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה, כולל אופן החישוב, ראו במסמך דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה, באתר המוסד לביטוח לאומי. להלן נעסוק בחידושים עיקריים בתחום זה.

המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחל"ת (שלא מרצונם) לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה, בנוהל פשוט מהמקובל. כמקובל ביחס לחל"ת, בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של החל"ת (שבהם העובד אינו מועסק במקום אחר) על המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי (קבלת דמי אבטלה אינה פוטרת מחובה זו, אף שגם מדמי האבטלה מנוכים דמי ביטוח לאומי), ולאחר מכן העובד חייב בתשלום ביטוח לאומי בעד עצמו. חובה זו אינה חלה על עובד זר ומעסיקו. אם העובד הוצא לחל"ת במהלך חודש מרץ, החיוב בדמי ביטוח לאומי בגין החל"ת חל רק ממשכורת אפריל, ובתנאי שהעובד יהיה בחל"ת במשך כל אפריל.

בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי אבטלה על העובד להגיש תביעה לדמי אבטלה באופן מקוון באתר המוסד (בוטלה החובה להירשם באתר של שירות התעסוקה).

כאשר עובד ניגש לפתוח תביעת אבטלה באתר ביטוח לאומי, עד היום הוא נדרש לטעון טופס 1500 (1514) או תלושי משכורת. כעת נוספה אפשרות לסמן ששודר בגין העובד טופס 100 ואז העובד לא נדרש למסמכים האחרים (תלושים / 1500). יש להנחות את העובדים להיכנס ולפתוח את התביעה באתר ביטוח לאומי כיומיים לאחר שהמעסיק עדכן אותם ששלח טופס 100.

המנגנון שפיתח המוסד לביטוח לאומי לקליטה מקוונת של טופס 100 לא תוכנן לעמוד בעומסים העצומים של ימים אלה, ולכן פיתחנו, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, אפשרות להעברת הנתונים בקובץ, וכך לאפשר העברה מהירה של נתונים על אלפי עובדים.

הוגמשו כללי הזכאות לדמי אבטלה, מבחינת תקופת האכשרה הנדרשת ומשך הזכאות.

הערות: 

  • הזכאות לדמי אבטלה נפסקת בגיל 67. נשים בגיל 62–67 שזכאיות לקצבת אזרח ותיק ולדמי אבטלה יקבלו קצבת אזרח ותיק תשולם במועדה, ובמידת הצורך תשולם השלמה שלה לדמי האבטלה המגיעים. במסגרת ההקלות המיוחדות בתקופה זו, עובדים שהגיעו לגיל 67 והוצאו לחל"ת יקבלו מענק הסתגלות.
  • צמצום היקף המשרה אינו מזכה בדמי אבטלה.
  • עובד במספר מקומות עבודה שפוטר או הוצא לחל"ת מחלק מהם, יכול לקבל דמי אבטלה בניכוי ההכנסה מהמקומות בהם הוא ממשיך לעבוד.

בתקופת חל"ת העובד אינו מקבל שכר, אך לעתים, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, נשארים ברשותו בזמן החל"ת רכב צמוד וטלפון צמוד. הנחיית המוסד לביטוח לאומי היא שיש לשייך שווי הטבות כאלה לחודש העבודה האחרון שקדם ליציאה לחל"ת ולחשב דמי ביטוח לאומי בהתאם. בהתאם לגישה זו, השארת הרכב הצמוד בידי העובד לא תפגע בזכותו לדמי אבטלה ובגובהם של דמי האבטלה (בידי סיכום על כך בין נשיאות המגזר העסקי והמוסד לביטוח לאומי).

8.  רשות המסים

רשות המסים פרסמה הודעה המתירה למעסיקים ולמשלמי קצבאות להאריך את אישורי פקיד השומה של שנת 2019 עד למשכורת מאי 2020 כולל. ההארכה חלה על אישורי פקיד שומה אך היא לא פוטרת ממילוי טופס 101 ולא מאריכה תוקף הקלות שניתנו לעובד על פי טופס 101.

על פי החוק יש למסור לעובדים את טופסי 106 לא יאוחר מ-31 במרץ. חילן ערוכה להפקת הטפסים בזמן, אך ייתכן שלמעסיק יהיה קושי למסור את הטפסים לעובדים. בשיחה עם רשות המסים הובהר לנו שלא יוטלו קנסות על מעסיקים שיאחרו השנה במסירה זו מחמת חוסר נגישות לעובדים. רשות המסים שוקלת לאפשר מסירה אלקטרונית של טופס 106 (אישור שאנו ממתינים לו כבר שנים אחדות).

מועד הגשת טופסי 126 ו-856 נדחה ל-31 במאי 2020. מועד הגשת הדו"ח השנתי נדחה אף הוא:

  • ליחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוון נדחתה ההגשה ל-30 ביולי 2020. 
  • ליחידים הפטורים מהגשת דו"ח מקוון נדחתה ההגשה ל-30 ביוני 2020. 
  • לחברות ומלכ"רים נדחתה ההגשה ל-30 ביולי 2020.

רשות המסים הודיעה שאישורים לתיאום מס שהופנו אל המעסיק ניתן להציגם גם למוסד לביטוח לאומי לשם חישוב מס הכנסה על דמי אבטלה. המוסד יכבד גם הקלות מס שמוצגות בתלוש המשכורת לפי הצהרה של העובד בטופס 101. סביר שרבים ממקבלי דמי האבטלה יבקשו תיאום מס לאחר חזרתם לעבודה, משום שדמי האבטלה נמוכים במידה ניכרת מהשכר הרגיל.

בתקופת חל"ת העובד אינו מקבל שכר, אך לעתים, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, נשארים ברשותו בזמן החל"ת רכב צמוד וטלפון צמוד. בגין שווי הטבות אלה יש לחייב את העובד במס הכנסה ובמס שכר כמקובל.

נזכיר שעמדת רשות המסים בעניין החזרה זמנית של רכב צמוד היא שהעובד לא יחויב בשווי הרכב רק בשני מקרים:

  1. כאשר העובד החזיר את הרכב לחודש קלנדרי מלא (למשל: כל אפריל). 
  2. כאשר הרכב הוצמד לעובד אחר, והוא מחויב בשווי.

כיוון שכך, כאשר עובד החזיר את הרכב הצמוד במהלך חודש מרץ, הוא יחויב בשווי שימוש מלא, ורק אם החזרת הרכב תימשך עד סוף אפריל, העובד לא יחויב בשווי שימוש בגין אפריל.

9.  קופות גמל לעובד בחל"ת

כשם שעובד בחל"ת אינו זכאי לשכר בתקופה זו, כך הוא אינו זכאי להפרשה לקופת גמל. אם המעסיק מחליט בכל זאת להמשיך בהפרשות לגמל בתקופת החל"ת, הן יחויבו במס, שהרי אין שכר שיהווה בסיס להפרשות אלה.

אם המעסיק נמנע מלהמשיך בהפרשות לגמל בתקופת החל"ת, עליו לדווח על כך לקופת הגמל, בהתאם לתקנה 4 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014.

כאשר ההפרשה לגמל נפסקת בתקופת החל"ת, על העובד לבדוק האם להמשיך בביטוח הפנסיוני בעצמו.

10.  תלוש המשכורת

בהתאם לחוק הגנת השכר יש למסור לעובד את תלוש המשכורת עד התשעה בחודש. במצב הנוכחי, שבו עברו רבים לעבודה מהבית, יש קושי במסירה פיזית של תלוש המשכורת (מובן שאין כל בעיה במסירה אלקטרונית, וזה הזמן לשקול מעבר לדרך זו). כיוון שמסירה שגרתית של תלוש המשכורת נעשית במקום העבודה, להערכתנו מצב שבו עובד אינו מקבל את תלוש המשכורת בזמן משום שאינו מגיע למקום העבודה, אינו נחשב להפרה של המעסיק, משום שהוא נכון למסור את התלוש, העובד הוא שאינו יכול לקחת אותו.

11.  לקריאה נוספת

למאמרים