חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

לתחילת העמוד פרק רביעי: עבודה בשעות אסורות
לתחילת העמוד 10. העסקה המותרת בשעות נוספות
  • (א) העסקת עובד בשעות נוספות מותרת -

    1. כשתאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, ואינה מותרת אלא במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת;

    2. כשעובדים במשמרות; ובלבד שלא יעבדו יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה לשבוע;

    3. בהכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג; ובלבד שלא יעבדו יותר מארבע שעות נוספות ליום וממאה לשנה.

    (ב) הועסק עובד שעות נוספות על-פי פסקה (1) של סעיף קטן (א) - תימסר לכל המאוחר למחרת היום הודעה על כך בכתב למפקח עבודה אזורי, ולא ימשיכו בעבודת שעות נוספות, אלא אם נתן המפקח היתר לכך בכתב וקוימו התנאים שבהיתר.

לתחילת העמוד 11. היתר העסקה בשעות נוספות
  • שר העבודה והרווחה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות נוספות -

    (1) בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה והרווחה, לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה, הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל, או לדעת השר לביטחון הפנים כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו;

    (1א) אם ניתנה החלטה על שעת חירום ומצב המשק בשל שעת החירום מחייב זאת; בפסקה זו, "החלטה על שעת חירום" - כל אחת מאלה:

    (א) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

    (ב) הוצאת צו הקורא לחיילי המילואים להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

    (ג) הכרזה על אירוע אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

     

    (2) בשירותים ציבוריים לא-תעשיתיים;

    (3) בשמירה;

    (4) במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

    (5) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים;

    (6) בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו;

    (7) בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל.

     

    (8) מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים, ובהתחשב בטובת העובדים.

לתחילת העמוד 12. היתר העסקה במנוחה השבועית
  • (א) שר העבודה והרווחה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה והרווחה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

    (א1) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) יתחשב שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשיקולים אלה:

    1. רווחת העובד;
    2. מסורת ישראל;
    3. קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית;
    4.  ההשפעה שיש במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר;
    5. כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות חוק זה.

     

    (ב) היתר כללי לפי סעיף קטן (א) לא ינתן אלא עפ"י החלטת ועדת השרים המורכבת מראש הממשלה, השר לשירותי דת ושר העבודה והרווחה.

    (ג) בהיתר מיוחד לפי סעיף קטן (א) יפורטו המקצועות או התפקידים של העובדים שלגביהם ניתן ההיתר או המחלקות במקום העבודה שלגבי עובדיהן ניתן ההיתר.

לתחילת העמוד 13. שעות נוספות והגברת תעסוקה
  • שר העבודה והרווחה רשאי, בצו שפורסם ברשומות או בהודעה מיוחדת, לאסור או להגביל העסקת עובד בשעות נוספות המותרת לפי סעיף 10(א), להוציא פיסקה (1), או שהותרה לפי סעיף 11 אם ראה צורך לעשות כן לשם הגברת התעסוקה.

לתחילת העמוד 14. תנאים והגבלות להיתר
  • (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים והגבלות להיתר.

    (ב) בהיתר העסקה בשעות נוספות יקבע שר העבודה והרווחה את תחום השעות הנוספות המותרת.

     

    (ג) היתר לפי סעיף 11(1א) יכול שיינתן לגבי השטח שלגביו ניתנה החלטה על שעת חירום כאמור באותו סעיף או לגבי שטח שמחוץ לשטח כאמור, והוא יעמוד בתוקפו כל עוד ההחלטה על שעת החירום עומדת בתוקפה או עד מועד מוקדם יותר שנקבע בהיתר.

לתחילת העמוד 15. היתר כללי והיתר מיוחד
  • (א) היתר יכול להיות כללי או מיוחד.

    (ב) הודעה על מתן היתר כללי ועל התנאים וההגבלות שנקבעו לו וכן הודעה על ביטול היתר כללי או על שינוי התנאים שנקבעו לו, תפורסם ברשומות. היתר מיוחד לא יינתן לתקופה העולה על שתי שנים, ומי שניתן לו ההיתר יציג אותו, הצגה נראית לעין, במקום שבו מעסיקים לפיו.

לתחילת העמוד 16. גמול שעות נוספות
  • (א) הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעסיק בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ- 1.25 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ- 1.50 מהשכר הרגיל.
    היה שכרו של עובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה, שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, שכר עבודה לא פחות מ- 1.25 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ובעד כל יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתיים - לא פחות מ- 1.5 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.

    (ב) היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעסיק זכאי ליתן לעובד בעבודה מן העבודות המפורטות בפסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב). במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת שאחריהן.

לתחילת העמוד 17. גמול עבודה במנוחה השבועית
  • (א) הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:

    1. ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ- 1.5 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ- 1.5 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;

    2. יתן לו המעסיק, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפי הועסק.

    (ב) היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעסיק זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פסקה (1) של סעיף קטן (א), מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד.

לתחילת העמוד 18. שכר רגיל
  • לענין הסעיפים 16 ו-17 "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו.

לתחילת העמוד 19. תקנות בדבר חישוב הגמול
  • שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות משלימות בדבר חישוב גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, לענין הסעיפים 16 ו- 17.