חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

לתחילת העמוד העבדת שמשים וסדרנים במקומות ציבוריים במנוחה השבועית
  • היתר חדש (28 בספטמבר 1951) י"פ 191

    אני מודיעה בזה כי בתוקף סמכותי לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור באותו סעיף ובתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק נתתי היתר כללי, לפיו:

    1. שמשים וסדרנים במקום הפתוח לקהל, בהם מתכנסים במנוחה השבועית, מותר להעבידם במנוחה השבועית ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).

    2. מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, ולפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.

    3. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.