חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

לתחילת העמוד העבדה בשמירה במנוחה השבועית ובשעות נוספות
  • י"פ 191 התשי"א, עמ' 1385

    נתתי היתר כללי, לפיו:

    1. א. עובד בשמירה מותר להעבידו במנוחה השבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד יתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).

    ב. מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, ולפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.

    ג. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

    2. עובד בשמירה שחלות עליו תקנות שעות עבודה בשמירה, התשי"א-1951 (להלן - התקנות) מותר להעבידו שתי שעות נוספות בכל יום מימי השבוע ושלוש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק וחמש עשרה שעות נוספות לשבוע.

    3. עובד בשמירה שאין התקנות חלות עליו - מותר להעבידו ארבע שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וחמש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק ושלושים ושבע שעות נוספות לשבוע, ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וארבעה בארבעה שבועות רצופים.