חוק שעות עבודה ומנוחה - העבדה בשמירה במנוחה השבועית ובשעות נוספות
-
פרק ראשון: מבואarrow
-
1.
- פירושים
-
פרק שלישי: מנוחה שבועיתarrow
-
פרק חמישי: הפסקותarrow
-
20.
- הפסקות 20א.
- הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים 21.
- הפסקה בין יום עבודה למשנהו 22.
- עבודת לילה 23.
- היתר בדבר הפסקות
-
פרק ששי: פיקוח וענשיםarrow
-
24.
- סמכויות מפקח עבודה 25.
- פנקס שעות עבודה וכו' 26.
- ענשים 27.
- אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים 28.
- דין חבורת עובדים 29.
- בוטל
-
פרק שביעי: הוראות שונותarrow
-
30.
- תחולת החוק 31.
- המדינה כמעסיק 32.
- ביצוע ותקנות 33.
- חובת התיעצות 34.
- העברת סמכויות 35.
- שמירת-זכויות 36.
- ביטול 37.
- תחילת תוקף
-
י"פ 191 התשי"א, עמ' 1385
נתתי היתר כללי, לפיו:
1. א. עובד בשמירה מותר להעבידו במנוחה השבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד יתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
ב. מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, ולפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
ג. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.
2. עובד בשמירה שחלות עליו תקנות שעות עבודה בשמירה, התשי"א-1951 (להלן - התקנות) מותר להעבידו שתי שעות נוספות בכל יום מימי השבוע ושלוש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק וחמש עשרה שעות נוספות לשבוע.
3. עובד בשמירה שאין התקנות חלות עליו - מותר להעבידו ארבע שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וחמש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק ושלושים ושבע שעות נוספות לשבוע, ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וארבעה בארבעה שבועות רצופים.