חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

לתחילת העמוד העבדה בהספקת מים במנוחה השבועית ובשעות נוספות
  • י"פ 191 התשי"א, 1385

    נתתי היתר כללי, לפיו:

    1. א. עובד בהספקת מים, בתיקון ובניקוי הציוד במכוני מים ובתיקון רשת הצינורות - מותר להעבידו במנוחה השבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד יתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך שנים עשר שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
    ב. מנוחת פיצוי תכלול, ככל האפשר, ולפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
    ג. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

     

    2. עובד בתיקון ובניקוי הציוד במכוני מים ובתיקון רשת הצינורות - מותר להעבידו שתי שעות נוספות בכל יום מימי השבוע ושלוש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק ועשרים ושלוש שעות נוספות לשבוע, ובלבד ששעות העבודה לא יעלו על חמישים ושש לשבוע בממוצע לשנים עשר שבועות.

    3. עובד בהספקת מים - מותר להעבידו שתי שעות נוספות בכל יום מימי השבוע ושלוש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק ועשרים ושלוש שעות נוספות לשבוע, ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש שעות בשנים עשר שבועות רצופים וששעות העבודה לא יעלו על חמישים ושש לשבוע בממוצע לשנים עשר שבועות.