חוק שעות עבודה ומנוחה - היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה לשם תפילה
-
פרק ראשון: מבואarrow
-
1.
- פירושים
-
פרק שלישי: מנוחה שבועיתarrow
-
פרק חמישי: הפסקותarrow
-
20.
- הפסקות 20א.
- הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים 21.
- הפסקה בין יום עבודה למשנהו 22.
- עבודת לילה 23.
- היתר בדבר הפסקות
-
פרק ששי: פיקוח וענשיםarrow
-
24.
- סמכויות מפקח עבודה 25.
- פנקס שעות עבודה וכו' 26.
- ענשים 27.
- אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים 28.
- דין חבורת עובדים 29.
- בוטל
-
פרק שביעי: הוראות שונותarrow
-
30.
- תחולת החוק 31.
- המדינה כמעסיק 32.
- ביצוע ותקנות 33.
- חובת התיעצות 34.
- העברת סמכויות 35.
- שמירת-זכויות 36.
- ביטול 37.
- תחילת תוקף
לתחילת העמוד
היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה לשם תפילה
-
י"פ 6663 מיום 17.9.2013
בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים לפי סעיף 33 לחוק, ניתן בזה היתר כללי המתיר סטייה מהוראות סעיף 20 לחוק, כלהלן:
בימים שבהם שעת הזריחה היא לאחר השעה 6.30, עובד אשר יום עבודתו מתחיל בין השעות 8.00-7.00 והוא מנוע מפאת דרישות דתו להתחיל את יום עבודתו בטרם התפלל והוא אינו מתפלל בתחילת יום העבודה במקום עבודתו כאמור בסעיף 20 לחוק, זכאי לאחר למקום העבודה ב– 30 דקות (להלן - זמן האיחור), ובלבד שהשלים את זמן האיחור בתום אותו יום עבודה או בהסכמת המעביד ביום אחר שבאותו חודש עבודה.