חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

לתחילת העמוד תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000
לתחילת העמוד 1. הגדרות
  • בתקנות אלה -

    "אזור המגורים" - כמפורט בתקנה 2, בהתאם לסיווג אזורי המגורים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלשכה);

    "החזר הוצאות" - החזר הוצאות שהוציא המעביד או שהתחייב בהן בפועל בשל מגורים הולמים לעובד זר כאמור בתקנה 2;

    "הוצאות נלוות" - הוצאות בגין שימוש במגורים, לענין מים, חשמל וארנונה;

    "מפקח" - כמשמעותו בסעיף 6 לחוק;

    "עובד בסיעוד" - עובד זר המועסק בידי יחיד במתן טיפול סיעודי.

לתחילת העמוד 2. שיעור ניכוי בעד החזר הוצאות

  • (א) הסכום המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעביד למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה כמפורט בטור ב' להלן לצד כל אזור מגורים כמפורט בטור א':

    טור א'
    אזור המגורים 
     טור ב'
    סכום בשקלים חדשים
     ירושלים  411.56
     תל-אביב   467.98
     חיפה   312.01
     מרכז   312.01
     דרום   277.37
     צפון  255.21

     

    (ב) היו המגורים בבעלות המעביד, ינכה משכר עובד זר סכום שלא יעלה על מחצית הסכום הנקוב בתקנת משנה (א), לפי הענין; לענין זה יראו מגורים כנמצאים בבעלות המעביד כל עוד לא הציג המעביד למפקח חוזה שכירות לגבי הדירה שבה מתגוררים עובדיו וקבלות על תשלום שכר דירה בעדה.

    (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), הסכום המרבי שרשאי מעסיק בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה 231.87 שקלים חדשים.

לתחילת העמוד 3. ניכוי בעד הוצאות נלוות
  • (א) נוסף על הסכום שמעביד רשאי לנכות לפי תקנה 2, רשאי הוא לנכות משכרו החודשי של עובד זר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 92.27 שקלים חדשים.

    (ב) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בסיעוד המתגורר בבית מעבידו, הוא 79.28 שקלים חדשים.

    (ג) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד זר בענף החקלאות, הוא 301 שקלים חדשים.

לתחילת העמוד 5. סך כל הניכויים
  • סך כל הניכויים המותרים לפי תקנות אלה יחד עם הניכויים לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב-2001 (להלן - תקנות דמי ביטוח רפואי), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), לא יעלה על 25% משכרו החודשי של עובד זר.

לתחילת העמוד 6. תנאי בחוזה עבודה
  • (א) לא תיכלל בחוזה עבודה שעובד זר צד לו, הוראה המאפשרת לנכות לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, סכום העולה על ההפרש שבין 25% משכר העבודה לבין הסכם שנוכה לפי תקנות אלה ולפי תקנות דמי ביטוח רפואי.

    (ב) תנאי כאמור בתקנת משנה (א) שנכלל בחוזה עבודה, בטל לענין ניכויים שעולים על ההפרש האמור בה.

לתחילת העמוד תיקונים לתקנות
  • תיקון (1 בנובמבר 2001) ק"ת 6130: תקנות 1, 5, 6.
    תיקון (16 בינואר 2003) ק"ת 6221: תקנות 2(א), 3 (עדכון סכומים).
    תיקון (13 במרץ 2004) ק"ת 6301: תקנות 2(א).
    תיקון (17 בינואר 2005) ק"ת 6361: תקנות 2(א), 3.
    תיקון (21 בנובמבר 2006) ק"ת 6537: תקנות 2(א), 3.
    תיקון (11 בפברואר 2010) ק"ת 6867: תקנות 2(א), 3 (עדכון סכומים).
    תיקון (19 בינואר 2011) ק"ת 6967: תקנות 2(א), 3 (עדכון סכומים).


    תיקון (22 בפברואר 2017) ק"ת 7780: תקנות 2(א), 3 (עדכון סכומים).
    תיקון (30 ביולי 2017) ק"ת 7843: שם התקנות, תקנות 2(ג), 3(ג)

    תיקון (21 בינואר 2018) ק"ת 7934: תקנות 2(א), 2(ג), 3 (עדכון סכומים).