חוק עובדים זרים - פרק ד1': היתר להעסקת עובד זר

(א) בפרק זה, "עובד זר" - לרבות אדם המבקש או אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.

(ב) הוראות פרק זה אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל.

(א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק לפי רשימה שמית.

(ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.

(ד)

1. יחיד שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו או מבקש לחדש היתר כאמור שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי טופס של המוסד לביטוח לאומי, אם בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם לו בכסף או לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמל סיעוד ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד לביטוח לאומי. 
   
   
2. בסעיף קטן זה, "גיל הפרישה", "גמלת סיעוד" ו"היתר שהותלה" - כהגדרתם בסעיפים 1, 223, 223א לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), בהתאמה.
   
   
3. בוטל
   

שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים -

(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור לרבות בענינים אלה:

(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;

(ב) קיום חובות המעסיק כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;

(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין - חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;

(ב2) חובת המעסיק לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעסיק לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;

(ב3) לענין מעסיק שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) - חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.

(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;


(2) הוראות בדבר חובת מעסיק המבקש היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג, שעל פיו יועסק העובד הזר שלגביו מבוקש ההיתר, ובדבר אי מתן היתר לפי סעיף זה, אם נוכח הממונה שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.

(א) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים או שלא שילם עיצום כספי חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בקשר עם העסקת עובדים זרים.

(ב) בסעיף זה- 

"עיצום כספי חלוט" - עיצום כספי שחלפו המועדים להגשת ערר ולהגשת ערערור עליו ועררר או ערעור כאמור לא הוגשו או הוגשו ונדחו.

"קנס חלוט" - כל אחד מאלה:

1. קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
   
   (א) חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס להישפט על העבירה, והנקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור;
   
   (ב) נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק;
   
2. קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד לתשלומו.

(א) לא קיים מעסיק תנאי שנקבע בהיתר לפי סעיף 1יג(א) או לי סעיף קטן זה, או תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעסיק להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעסיק לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל סמעות אחרת הנתונה לו, לקבוע תנאים וסייגים בהיתר, גם בטרם יחליט בדבר ביטולו.

(א1)

1. על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעסיק חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעסיק לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעסיק על פי ההיתר. 
   
   
2. ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעסיק להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
   
   

(א2) 

(1) בסעיף קטן זה -
"בעל עניין" ו"בעל תפקיד בכיר" - כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה";

"עבירה חמורה" - עבירה לפי סעיפים 375 א, 376 או 377 א לחוק העונשין, או עבירה אחרת שנעברה כלפי עובד זר, לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה
אין המעסיק ראוי לקבל היתר להעסקת עובד זר.

(2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 1יד 1, רשאי הממונה, לאחר שנתן למבקש ההיתר או למעסיק, לפי העניין (בסעיף קטן זה - מעסיק), הזדמנות לטעון את טענותיו, שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב לחדשו, אם מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה:

(א) המעסיק הורשע בעבירה חמורה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

(ב) בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו הורשע בעבירה חמורה או שהוגש נגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר כאמור כתב אישום בעבירה כאמור, והכול בכפוף למידת הזיקה שבינו ובין המעסיק.

(3) נפתחה חקירה נגד מעסיק, בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו, בעבירה חמורה, רשאי הממונה, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו, לדחות את החלטתו לעניין מתן היתר להעסקת עובד זר, חידושו או מימושו, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, או עד לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, לפי המוקדם, אם ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חשש לפגיעה בעובד זר לנוכח חומרת העבירה וכדי למנוע פגיעה בהליכי החקירה, ולעניין בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו - גם בכפוף למידת הזיקה שבינו לבין המעסיק ולהוראות סעיף קטן (א3).

(א 3) לעניין היתר בענף הסיעוד, לא יחליט הממונה שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב לחדשו בשל כך שמתקיימים בבעל עניין או בבעל תפקיד בכיר התנאים האמורים בסעיף קטן (א2)( 2)(ב) אלא לאחר שבחן את האפשרות לקבוע תנאים בהיתר למניעת הפגיעה בעובד הזר.

(ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1) רשאי הממונה ליתן למעסיק אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.

(ג) לא קיים מעסיק תנאי, הוראה, או חובה כאמור בסעיף קטן (א), או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה, נוסף על כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי חוק זה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לטעון את טענותיו, לחלט ערובה שהמעסיק חויב להפקיד לפי סעיף 1ח או כתנאי לתוקפו של היתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה.