חוק עובדים זרים - פרק ג': חיוביו של מעסיק כלפי הרשויות

(א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (להלן - ערובה), לטובת המדינה להבטחתת מילוי חובותיו של מעסיק כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות לענין השימוש בכספי החילוט.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעסיק בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן ניתנו.

(ג) הערובה תינתן על ידי המעסיק, ויכול שתינתן, בהסכמת המעסיק, על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין -

1. ארגון מעבידים שהמעסיק חבר בו;
   
   
2. תאגיד שהמעסיק חבר בו או בעל מניה בו;
   
   
3. תאגיד שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעסיק הוא חבר במי מהם.
   

(א) שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעסיק של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר הפנים.

(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעסיק בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי פרק ד'.

(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי שר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - תלוש שכר);

(ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעסיקו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדו"חות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעסיקים, כי אימות הדו"חות יהיה בדרך אחרת.

(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על מי זכויות עובדים זרים או שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דו"חות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעסיקו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה , ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.

(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.

(א) מעסיק המבקש להעסיק עובר זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,110 שקלים חדשים (בחוק זה - אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה - ישלם אגרת בקשה בסכום של 833 שקלים חדשים. האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.

(א1) ניתן למעסיק היתר להעסיק עובר זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 8,860 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה - אגרה שנתית), אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת אגרה שנתית בסכום של 6,645 שקלים חדשים.

(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.

(ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:

1. פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
   
   
2. פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
   
   
3. תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
   
   

(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה לעומת המדד הידוע באותו מועד של השנה שלפניה; השר יפרסם הודעה על סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף קטן זה. הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

(ה) על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס, וניתן לגבותן גם בדרך של תובענה אזרחית.

(א) מתן היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג והארכת תוקפו של היתר כאמור מותנים בתשלום דמי היתר לפי הוראות סעיף זה.

(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,295 שקלים חדשים לשנה לעובד.

(ג) דמי ההיתר ישולמו בידי מבקש ההיתר או המבקש להאריך את תוקפו, במועד מתן ההיתר או במועד הארכת תוקפו של ההיתר, לפי הענין, והם ייגבו בידי הממונה.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה, או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה, להורות כי דמי ההיתר ישתלמו במספר תשלומים כפי שיורה; ניתנה הוראה כאמור, יותנו מתן ההיתר או הארכת תוקפו, לפי הענין, בביצוע התשלום הראשון ובהמצאת בטוחות להבטחת תשלום דמי ההיתר במלואם, כפי שידרוש הממונה או עובד המדינה שהוסמך כאמור.

(ה) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר -

1. פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;
   
   
2. החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
   
   

(ו) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).

(ז) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" - מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.

(ח) על גביית דמי היתר לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס, וניתן לגבותם גם בדרך של תובענה אזרחית.