חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

לתחילת העמוד פרק ב': תנאים להעסקה
לתחילת העמוד 1א. תנאים להעסקת עובד זר
  • לא יעסיק מעסיק עובד זר אלא אם כן מילא אחר הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.

לתחילת העמוד 1ב. אישור רפואי
  • (א) המעסיק קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת הראשונה או חולה בה (להלן - אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.

    (ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מדעת של העובד.

    (ג) המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, (להלן - חוק הכניסה), לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.

    (ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.

לתחילת העמוד 1ג. חוזה עבודה
  • (א) המעסיק התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו.

    (ב) בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:

    1. זהות המעסיק וזהות העובד הזר;

    2. תיאור התפקיד;

    3. שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום;

    4. רשימת הניכויים משכר העבודה;

    5. תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד;

    6. תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה;

    7. אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;

    8. תנאים לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;

    9. חובותיו של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי פרק ד', ככל שהן חלות עליו.

    10. פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו.

    (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, החלים על העובד הזר והמעסיק, או מהוראות כל דין.

    (ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו - יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).

    (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לשם הבטחת תשלום שכרו של העובד הזר רשאי השר, בהתייעצות עם שר הפנים, לקבוע דרכים לתשלום שכרו של עובד זר מבין הדרכים הקבועות בסעיפים 2 ו־ 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, נוסף על הדרכים הקבועות בסעיפים האמורים או במקום הדרכים הקבועות בסעיף 2 האמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה דרכים לתיעוד תשלום השכר והוראות לעניין התשלום; דרכים והוראות כאמור יכול שייקבעו לענפי עבודה שונים ולסוגי מעסיקים שונים.

לתחילת העמוד 1ד. ביטוח רפואי
  • (א) המעסיק הסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי שיכלול סל שירותים שקבע שר הבריאות לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר לקבוע כי הביטוח הרפואי יכלול שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל השירותים.

    (ב) קבע שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א), תחול חובה על המעסיק להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור בצו שקבע עד תום שישה חודשים מיום פרסום הצו.

    (ג) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגים.

    (ד) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד לא קבע שר הבריאות הסדרים מיוחדים לעובדים זרים לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

    (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה, כמשמעותו בפסקה (7) להגדרה "עובד זר" שבסעיף 44(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.

לתחילת העמוד 1ה. מגורים הולמים
  • (א) המעסיק העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים - עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו.

    (ב) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.

    (ג)

    1. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעסיק מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים; 

    2. השר רשאי לקבוע כי מעסיק שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1) ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר.

    3. הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה כאמור בסעיף 1ד(ה).

    (ד) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון אמות מידה מחייבות למגורים הולמים, לרבות בדבר תנאי בטיחות ותברואה.

לתחילת העמוד 1ו. החזקת מסמכים
  • (א) מי שמעסיק עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי המעסיק להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובלבד שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.

    (ב) השר בהסכמת שר הפנים רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעסיק להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).

לתחילת העמוד 1ז. התקנת תקנות
  • תקנות לפי סעיפים 1ב עד 1ה יותקנו באישור הועדה.

לתחילת העמוד 1ז1. חובות המעסיק בפועל כפי העובד הזר
  • (א) בסעיף זה, "חובה כלפי עובד זר" - חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:

    (1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף יד(1)(ב1);

    (1א) החובה לתשלום פיקדון לפי פרק ד';

    (2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;

    (3) לענין עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל - החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה.

    (ב) חובה כלפי עובד זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים אחד מאלה:

    1. העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך - על לידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;

    2. מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;

    3. העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל.

    (ג) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם.

לתחילת העמוד 1ז2. חובת לשכה פרטית בענף החקלאות
  • (א) בסעיף זה -

    "חובת מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" - חובת מעסיק כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:

    1. החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1 יד(1)(ב3);

    2. החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;

    3. החובה לתשלום פיקדון ככל שנקבעה בתקנות לפי פרק ד';

    "תיווך עבודה" - כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;

    "לשכה פרטית בענף החקלאות" - לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.

    (ב) חובת מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:

    1. העובד הזר דרש מהמעסיק, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך - על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;

    2. מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעסיק לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;

    3. העובד הזר הגיש תובענה בשל אי מילוי החובה נגד המעסיק ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.

    (ג)

    1. על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעסיק את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, לא תחוב התשכה בחובת המעסיק כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבודה אצל המעסיק שלא מילא את החובה כאמור. 

    2. שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.

    3. בסעיף קטן זה, סירוב בלתי סביר - סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.

    (ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעסיק