חוק עוולות מסחריות - פרק ד': שונות

(א) לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון -

1. בתובענה בין עובד לבין מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב', והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
   
   
2. בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב', הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
   
   

(ב) בתובענה שבית הדין לעבודה דן בהן לפי סעיף זה תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי סעיפים 15 עד 20.

(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.

(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.

(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין כדי להגן על הסוד המסחרי.

(ד) בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988, או מהוראות כל דין אחר.

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובמיוחד בדבר הסדרת פעולות כונס הנכסים על פי חוק זה, לרבות -

(1) הוראות בדבר מתן דין וחשבון לפי סעיף 15;

(2) דרכי הגשת הבקשה לצו כינוס נכסים;

(3) הוראות בדבר הצטרפות צד שלישי;

(4) כללים לביצוע חיפוש ותפיסה של נכסים;

(5) אופן רישום נכסים שנתפסו;

(6) אופן הטיפול בנכסים שנתפסו ומקום שמירתם;

(7) כללים לביצוע הוראת בית משפט בדבר השמדת נכסים;

(8) כללים לשמירת הסודיות באשר לממצאי חיפוש.

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.