חוק הפרשנות - פירוש מלים וביטויים

המלים והביטויים הבאים להלן - משמעותם כמפורש בצידם:

"בכתב" - לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות, ספרות או סימנים בצורה הנראית לעין או הניתנת לפענוח חזותי;
      
"דין" - כל אחד מאלה:

    (1) חיקוק;
    (2) דינים דתיים - בין שבעל פה ובין שבכתב - כפי תקפם במדינה;
    (3) (א) אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, ודיני המשפט                 המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם במדינה;
         (ב) דינים עותמאניים כפי תקפם במדינה;

"הוראת מינהל" - הוראה או מינוי - לרבות הודעה, מודעה, רשיון, היתר וכיוצא באלה - שניתנו בכתב מכוח חוק ואינם בני-פעל תחיקתי;
      
"הפרה", לענין דרישה או הוראה - אף אי-קיומה במשמע;

"חוק" - חוק של הכנסת או פקודה;

"חטא" - כהגדרתו בחוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חיקוק" - חוק או תקנה;

"חלוט", לענין פסק דין או החלטה של בית משפט - שאין עליהם עוד ערעור או ערר או השגה כיוצא בהם;
      
"יום" - תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו;

"מחוז" - אחד המחוזות המינהליים ששטח המדינה מחולק להם בידי הממשלה על פי חוק;
      
"מיטלטלין" או "טובין" - נכסים מוחשיים שאינם מקרקעין;

"מימי חופין" - רצועת ים פתוח לאורך חופי המדינה, ברוחב ששה מילים מנקודת שפל המים שבחוף;
      
"מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי עליה והנטוע בה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
      
"נציג היועץ המשפטי לממשלה" או "בא כוח היועץ המשפטי לממשלה" - פרקליט בפרקליטות המדינה על שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציג או בא-כוחו;
      
"נקבע" - נקבע בחיקוק שבו מצוי ביטוי זה או בתקנות שניתנו לפיו;

"עוון" - כהגדרתו בחוק העונשין, התשל"ז-1977;

"פשע" - כהגדרתו בחוק העונשין, התשל"ז-1977;

"פקודה" - שניתנה לפני הקמת המדינה או פקודה של מועצת המדינה הזמנית;

"קונסול" או "נציג קונסולרי" - קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול וכל המוסמך למלא תפקידו אל אחד מאלה, וכן סוכן קונסולרי;
      
"רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים;

"שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגרגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי;
      
"שנת כספים" - תקופה מאחד בינואר של שנה פלונית עד שלושים ואחד בדצמבר של אותה שנה; על אף האמור בסעיף 1 תחול הגדרה זו גם על חיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילתו של חוק זה;
      
"תאגיד" - גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות;

"תפישה", לענין מקרקעין - לרבות השימוש, ההחזקה או ההנאה שלא כעובד או כפקיד בלבד או לשם השגחה או שמירה בלבד;
      

"תצהיר" - הצהרה בכתב שניתנה ואומתה באחת הדרכים הקבועות לכך בחיקוק;

 "תקנה" - הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת-פעל תחיקתי.

מקום שמדובר באדם - אף חבר-בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד.

האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך.

האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך.

המלים "או", "אחר" או ביטוי דומה להן - להבדיל מן המפורט שלפניהן הן באות ולא להקיש לו, זולת אם יש עמן המלים "דומה" או "כיוצא בזה" או ביטוי אחר שמשמעו היקש.

הביטוי "עד..." לענין זמן או לענין מובאה - משמעו עד ועד בכלל.

הביטוי "לפי", לענין חיקוק פלוני, או ביטוי כיוצא בו - משמעו גם לפי תקנות שהותקנו מכוחו של החיקוק.

(א) מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
         
(ב) תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר  אותו יום - ביום האחרון של החודש.
        
(ג) במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.