חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) - פרק ב': מענק לעובד שכיר

עובד שלו ילדים בשנת המס או עובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים בשנת המס,
שהכנסתו החודשית הממוצעת, באותה שנת מס, היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי
העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד 7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות:

(1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים או לעובד ללא ילדים שמלאו לו 55
שנים -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,725 שקלים חדשים ופחותה מ-3,000 שקלים חדשים - סכום של 70 שקלים חדשים בתוספת 16.1% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,725 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,000 שקלים חדשים ל-4,000 שקלים חדשים - סכום של 275 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,200 שקלים חדשים - סכום של 275 שקלים חדשים, בניכוי 23% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים, ואולם אם הסכום האמור נמוך מ-19.5 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק;

(2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,725 שקלים חדשים ופחותה מ-3,000 שקלים חדשים - סכום של 100 שקלים חדשים בתוספת 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,725 שקלים חדשים; 

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,000 שקלים חדשים ל-4,000 שקלים חדשים - סכום של 400 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,700 שקלים חדשים - סכום של 400 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים, ואולם אם הסכום האמור נמוך מ-19.5 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק.

הזכאות למענק לפי פרק זה לא תחול על עובד שהתקיים בו, במועד כלשהו בשנת
המס, אחד מאלה:

(1) לו, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו, זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה ואינה דירת מגורים שחלות לגביה הוראות סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, ובלבד שחלקם בזכות כאמור, יחד, עולה על 50%; לענין זה-

"דירת מגורים" - כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין;

"זכות מקרקעין" - כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

(2) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

עובד כאמור בסעיף 2, שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו
הוראות אלה:

(1) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ-1,000 שקלים חדשים - יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום "4,000 שקלים חדשים" יבוא "4,000 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";

(2) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 1,000 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום "3,000 שקלים חדשים" או "4,000 שקלים חדשים" יבוא "4,000 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";
במקום "275 שקלים חדשים" יבוא "70 שקלים חדשים בתוספת 16.1% של הסכום הקובע" ובמקום "400 שקלים חדשים" יבוא "100 שקלים חדשים בתוספת 23.5% של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס - יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה "הסכום הקובע" -ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת
הסך של 1,725 שקלים חדשים מ- 4,000 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.

(א) עובד כאמור בסעיף 2, שלבן זוגו היתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יופחתו מהמענק הקבוע לגביו בסעיף 2 או 4, לפי העניין, סכומים כמפורט להלן:

1. לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים ולגבי עובד לללא ילדים שמלאו לו 55 שנים - 23% מההכנסה העודפת;
2. לגבי עובד שלו שלושה ילדים או יותר - 23.5% מההכנסה העודפת.

(ב) בסעיף זה, "הכנסה עודפת" - ההפרש החיובי שבין שני אלה:

1. הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד, להכנסות כאמור של בן זוגו;
2. 10,000 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:
   
   (א) ההפרש החיובי שבין סך ההכנסה הממוצעת וההכנסה הנוספת ו הממוצעת של העובד לבין 4,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-1,200 שקלים חדשים;
   
   (ב) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 4,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-1,200 שקלים חדשים.
   
   (ג) היה סכום המענק המחושב לפי הוראות סעיף זה נמוך מ-19.5 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק.

(א) נקבע לעובד כאמור בסעיף 2 שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור ואת הוראות סעיפים 4 ו-5, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, המילים "שמלאו לו 55 שנים" - יימחקו, במקום "2,060 שקלים חדשים"ו-3,580 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם", ובמקום "1,200 שקלים חדשים" יבוא "4,790 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 שקלים חדשים במקדם".

(ב) בסעיף זה -

"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"מקדם" - היחס בין שכר המינימום המותאם לבין שכר המינימום הממוצע;

"שכר מינימום מותאם" - סך כל שכר המינימום שנקבע לגבי עובד לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום, בעד כל אחד מחודשי שנת המס שבשלם נקבע לגביו שכר מינימום כאמור, כשהוא מחולק במספר החודשים כאמור;

"שכר מינימום ממוצע" - סך כל שכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, בעד כל אחד מחודשי שנת המס, כשהוא מחולק ב-12.

(א) על אף האמור בסעיפים 2, 4, 5 ו-6, עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי הסעיפים האמורים, תהיה זכאית למענק בשיעור של 150% מהמענק שחושב לפי הסעיפים האמורים.

(ב) עלאף האמור בסעיף קטן (א) על עובדת שהיא הורה יחיד כמשמעותו בסעיף 6ב, יחולו הוראות הסעיף האמור.

(א) על אף האמור בסעיף 2, עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר הנמצאים אצלו ושכלכלתם עליו, החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו (בסעיף זה - הורה יחיד), והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו– 7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות:

(1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים - 

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ– 3,590 שקלים חדשים - סכום השווה ל– 80 שקלים חדשים בתוספת 10.8% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב– 150% ;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590 שקלים חדשים ל– 6,740 שקלים חדשים - 150% מסכום של 330 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,740 שקלים חדשים ואינה עולה על 9,334.71 שקלים חדשים - סכום של 330 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 6,740 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב– 150% , ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מ– 20 שקלים חדשים לא יהיה העובד זכאי למענק;

(2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ– 3,590 שקלים חדשים - סכום השווה ל– 120 שקלים חדשים בתוספת 15.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב– 150% ;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590 שקלים חדשים ל– 7,530 שקלים חדשים - 150% מסכום של 480 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,530 שקלים חדשים ואינה עולה על 11,500 שקלים חדשים - סכום של 480 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,530 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב– 150% , ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מ– 20 שקלים חדשים לא יהיה העובד זכאי למענק.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) וסעיף 4, עובד שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א), שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

(א) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ– 3,150 שקלים חדשים - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום " 6,740 שקלים חדשים" יבוא " 6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";

(ב) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,150 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום " 3,590 שקלים חדשים" או " 6,740 שקלים חדשים" יבוא " 6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת" ובמקום " 330 שקלים חדשים" יבוא " 80 שקלים חדשים בתוספת 10.8% של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס - יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ– 6,740 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת;

(2) לגבי עובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ– 3,940 שקלים חדשים - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום " 7,530 שקלים חדשים" יבוא " 7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";

(ב) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3904.33 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום " 3,590 שקלים חדשים" או " 7,530 שקלים חדשים" יבוא " 7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת" ובמקום " 480 שקלים חדשים" יבוא " 120 שקלים חדשים בתוספת 15.5% של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס - יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ– 7,530 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) וסעיף 6, נקבע לעובד שהוא הורה יחיד כאמור בסעיף קטן (א), שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום " 1,270 שקלים חדשים" ו" 3,590 שקלים חדשים" יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם, במקום " 3,150 שקלים חדשים" יבוא " 6,740 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 במקדם" ובמקום " 3904.33 שקלים חדשים" יבוא " 7,530 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 במקדם"; בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" - כהגדרתם בסעיף 6(ב)."

(א) עובד שקיבל גמלה או תשלום להורה עצמאי, בעד חודש מסוים בשנות המס 2017 עד 2020, ינוכה מסכום המענק שהוא זכאי לו בהתאם להוראות חוק זה, בעד אותו חודש, סכום השווה להפרש שבין הגמלה או התשלום שהשתלמו לו בעד אותו חודש לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, ובין הגמלה או התשלום שהיו משתלמים לו לולא החוק האמור, ולא יותר מגובה המענק שהוא זכאי לו בעד אותו חודש.

(ב) בסעיף זה - 

"גמלה או תשלום להורה עצמאי" - גמלה או תשלום להורה עצמאי לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות, שלצורך חישובם נוכה סכום הניכוי להורה עצמאי כאמור בסעיפים 12(א)(2), 12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה;

"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;

"חוק המזונות" - חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972.

(א) עובד כאמור בסעיף 2 או 6ביהיה זכאי למענק לפי הוראות פרק זה, בהתקיים כל אלה:

(1) העובד הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;
(2) כל מעביד ששילם לעובד הכנסת עבודה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, הגיש למנהל, עד יום 30 ביוני בשנת המס העוקבת, דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העובד במשק ביתו הפרטי - המעביד דיווח על הכנסתו של העובד למוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי;
(3)לעניין עובד החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה או שבן זוגו חייב בהגשת דוח כאמור - העובד או בן זוגו, לפי העניין הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו-133 לפקודה.

(ב) סבר המנהל כי בנסיבות העניין אין זה צודק לשלול את זכאותו למענק של עובד שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), או של עובד שהוא או בן זוגו, לפי העניין, לא הגיש דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 131 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי הוא להורות, על אף הוראות הסעיפים הקטנים האמורים, כי העובד יהיה זכאי למענק, ובלבד שהעובד הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את גובה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס שבשלה נתבע המענק.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מקרים שבהם יהיה עובד זכאי למענק אף שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), ורשאי הוא לקבוע דרכי הוכחה חלופיות להיקף הכנסת עבודתו של העובד בשנת המס שבשלה נתבע המענק.

(א) הסכומים הנקובים בחוק זה, יתעדכנו ב-1 בינואר של כל שנה לפי  שיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ב) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (א)

(א) הגיש עובד למנהל תביעה לקבלת מענק כאמור בסעיף 7(א)(1) יקבע המנהל, עד תום 90 ימים ממועד הגשת התביעה או עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת, לפי המאוחר, את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בהסתמך על המידע שמסרו לו המעביד, העובד, בן זוגו של העובד - אם הוא חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 7(א)(3), המנכה המוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק זה ולפי הוראות הפקודה, לפי העניין.

(א1) (1) מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף על המידע שנמסר לו לפי סעיף קטן (א) לשם קביעת זכאותו של העובד למענק, רשאי הוא לדרוש מהעובד למסור לו את המידע הנוסף; דרש המנהל מידע נוסף כאמור יקבע את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בתוך 180 ימים מיום שמסר לו העובד את המידע הנוסף;
(2) לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסרו לפי פסקה (1) בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת, לא יהיה העובד זכאי למענק.

(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העובד, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף זה, בתוך שלוש שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעתו זו.

(א) חלק העובד על קביעתו של המנהל לפי סעיף 9, רשאי הוא לבקש מהמנהל, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הקביעה כאמור, בהודעת השגה מנומקת, בכתב, לחזור ולעיין בקביעתו ולשנותה; המנהל רשאי להאריך את התקופה להגשת השגה לפי סעיף קטן זה אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין.

(ב) המנהל יתן החלטה מנומקת, בכתב, בהשגה, בתוך 90 ימים מהיום שקיבל את הודעת ההשגה או בתוך 90 ימים מהיום שהומצאו לו כל המסמכים והפרטים שנדרש המשיג להמציאם, לפי המאוחר, וימציא את החלטתו כאמור למשיג; לא נתן המנהל החלטה כאמור, במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

(ג) לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, מבלי שניתנה למשיג הזדמנות להשמיע טענותיו בעל פה, אם ביקש זאת המשיג.

עובד הרואה עצמו מקופח מהחלטת המנהל בהשגה לפי סעיף 10, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו; על הערעור יחולו ההוראות לפי סעיפים 154, ו-156 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.

נקבעו זכאותו של העובד למענק וסכום המענק, לפי סעיף 9, ישולם המענק לעובד באמצעות רשות המסים בישראל, לחשבון הבנק שלו, שעליו הודיע בתביעה שהגיש לפי סעיף 7(א)(1), במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) הוגשה התביעה עד יום 30 ביוני בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בארבעה תשלומים שווים המועדים אלה: ב-15 ביולי וב-15 באוקטובר וב-15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב-15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;

(2) הוגשה התביעה עד יום 30 בספטמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשלושה תשלומים שווים במועדים אלה: ב-15 באוקטובר וב-15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב-15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;

(3) הוגשה התביעה עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשני תשלומים שווים במועדים אלה: ב-15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב-15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;

(3א) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) ו–(5), היה סכום המענק שנקבע 800 שקלים חדשים או פחות, ישולם המענק בתשלום אחד במועד שבו יש לשלם את התשלום הראשון לפי הפסקאות האמורות, בהתאם למועד הגשת התביעה;

(3ב) המנהל רשאי לשלם תשלום מתשלומי המענק במועד מוקדם מהמועד הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לכלל הזכאים, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; המנהל יפרסם הודעה לציבור על הקדמת המועד כאמור, באתר האינטרנט של רשות המסים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.

(4) האריך המנהל את המועד להגשת התביעה בהתאם להוראות סעיף 7 (א)(1), יקבע את המועדים לתשלום המענק בהתאם למועד שקבע להגשת התביעה, בשינויים המחויבים.

(5) דרש המנהל מעובד מידע נוסף לפי סעיף 9)(א1), ישולם התשלום הראשון של המענק לפי המועד שנקבע בפסקאות (1) עד (4) בהתאם למועד הגשת התביעה או בתוך שלושה חודשים מיום שנקבעה זכאותו של העובד למענק, לפי המאוחר; שאר התשלומים ישולמו בהתאם למועדים הקבועים בפסקאות (1) עד (4), לפי העניין."

(א) שולם לעובד מענק בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, יחזיר העובד את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר.

(ב) סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר, ואם שוכנע המנהל כי סכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד בניסיון להשיג את המענק במרמה - בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על סכום היתר, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי המנהל להורות כי סכוםהיתר לא ייגבה או לא ישא הפרשי הצמדה, כאמור באותם סעיפים קטנים, אם מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לרבות בשל מצבו הכלכלי של העובד, ובלבד שלא יורה כאמור אם שוכנע שסכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד שנעשו בניסיון להשיג את המענק במרמה.

(ד) על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס.

(ה) סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעובד לפי הוראות חוק זה.

(ו) שר האוצר רשאי לקבוע סכום יתר מזערי לגביה ולקיזוז; קבע השר סכום כאמור, לא ייגבה ולא יקוזז, לפי הוראות סעיף זה, סכום הנמוך מהסכום האמור.

(ז) בסעיף זה ובסעיף 14, "הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בסעיף 159א לפקודה.

שולם לעובד מענק בסכום הנמוך מסכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, ישולם לעובד ההפרש שבין סכומים אלה (להלן - סכום החסר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום החסר, מ-15 בפברואר בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת ועד ליום תשלום סכום החסר.

(א) עובד אשר הגיש תביעה לפי סעיף 7(א)(1) ומסר בה ידיעה כוזבת בנוגע לכל דבר או עניין המשפיעים על זכאותו למענק לפי פרק זה (להלן - תביעה כוזבת), דינו - מאסר שנה.

(ב) עובד שהגיש תביעה כוזבת לא יהא זכאי למענק לפי חוק זה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשנת המס העוקבת ובשנת המס שלאחריה.

(א) על אף הוראות כל דין, מענק ששולם לפי פרק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין -

1.  הפקודה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין;
2.  חוק הביטוח הלאומי;
3.  חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
4.  חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
5.  חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
6.  חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992.

(ב) זכות למענק לפי חוק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעובד הזכאי למענק, לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראות סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך 90 ימים מיום ששולם כאמור.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נפטר עובד, יהיו זכאים יורשיו לקבל מענק לפי חוק זה במקומו, ובלבד שהעובד או יורשו עשו את כל אותם מעשים ודברים שהעובד היה נדרש לעשותם על פי חוק זה לצורך קבלת המענק ושהיורש המציא למנהל צו ירושה או צו קיום צוואה וכן מסר למנהל פרטי חשבון בנק של אחד היורשים שאליו יש להעביר את המענק.