חוק שירות הקבע בצבא לישראל (גמלאות) - פרק ד': סדרי תשלום

הגימלאות ישולמו מאוצר המדינה.

(א) קיצבה תשולם באחד בכל חודש, מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה.

(ב) חייל שיצא לקיצבה לפי סעיף 12(1) לפני שהגיע לגיל חמישים והרמטכ"ל לא הסכים בכתב לפרישתו, תשולם לו קיצבת פרישה על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל חמישים, אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הפורש מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו.

לא תשולם קיצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת הבקשה לקיצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.

(א) גימלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גימלה המגיעה לאדם שמונה לו אפוטרופוס - תשולם לאפוטרופוס.

(ב) נוכח הממונה כי מתן גימלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגימלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר ימים לפחות, ליטול לידיו את הגימלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובתהזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהוא הסמיך לכך יעשה זאת.

(ג) החלטה לפי סעיף קטן (ב), אם לא בוטלה בערעור לפי סעיפים 48 ו-49, יפקע תוקפה -

1. משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה;
   
   
2. משאושר בידי בית משפט מוסמך האפוטרופוס הקודם או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.

הזכות להגיש בקשה לגימלה המגיעה לשאיר תתיישן בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלמבקש לא היתה שליטה עליהן.

זכאי שלא גבה כספי גימלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט שפקעה זכותו לקבלם.

הוכח כי אדם ניסה להשיג גימלה במרמה, תופחת בעשרים וחמישה אחוזים הגימלה שהוא זכאי לה.

שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של חייל או של זכאי לקיצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם גימלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

נמצא אדם במאסר לפי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קיצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

זכות לגימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

אוצר המדינה אינו רשאי לזקוף על חשבון גימלאות כספים המגיעים מן הזכאי אלא תביעות לסכומים אלה:

(1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;

(2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;

(3) סכומים ששולמו מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורת או גימלאות או מענק שחרור;

(4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 64.

(א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גימלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), או או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על גימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

(ב) הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; זכאי לגימלה שעבר על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה.

(ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאילבחור בגימלה או בפיצויים;

(2) הגיש הזכאי תובענה נגד המדינה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, תהיה ברי הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור; בחר הזכאי בפיצויים, ינוכו בהם סכומי הגימלה ששולמו לו לפני בחירתו.

(ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), רואים גימלה כזכות הנובעת מחוזה.

(א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, כל אימת שנשללה מאדם זכות לגימלה או הופסקה לו תשלומה בהחלטת הרמטכ"ל או הממונה, רשאים הרמטכ"ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שאותו אדם חייב בפרנסתם.

(ב) נפטר אדם כאמור, רשאי הרמטכ"ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם לשאיריו הקיצבה, כולה או מקצתה, ובלבד שהשאירים הגישו לממונה תביעה לכך תוך שנתיים מיום פטירתו של אותו אדם.

מקום שאין משלמים קיצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 27, 28, 31, 32, 33, 35, 55, 57, 58, 60, 61, 64(ב) או 64(ג) - ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לענין קביעת זכותם לגימלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקיצבה.

(א) בטל.

(ב) הממונה רשאי להפחית, להתלות או לשלות קיצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי לה, אם אותו זכאי -

1. גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
   
   
2. הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהיא הסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
   
   
3. (נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
   
   
4. נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה.
   
   

(ג) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של הזכאי לקיצבה.