תקנות הביטוח הלאומי - תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954

1. סיווג עובדים

לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן - דמי הביטוח) מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן - מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.

2. שיעור דמי הביטוח

(א) שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.

(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).

3. מפעל נפרד

(א) לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה: (1) הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום; (2) (א) הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או (ב) (1) הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריוח והפסד; או (2) הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.

(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח, לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי, ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.

(ג) רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התננאים שבתקנת משנה (א).

3א. שיעור ממוצע למפעל מורכב

(א) היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, ראשי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.

(ב) המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן - התאריך הקובע).

(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון- (1) שכר העבודה ששולם בכל אחד מהפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע, ובלבד שלא יובא בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי ביטוח; (2) שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.

(ד) נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, ישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.

4. מפעל בסעיפי סיכון שונים

(א) ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.

(ב) מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.

5. שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים

לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה, ישולמו דמי הביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח בו הוא 1.9%.

6. הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם

(א) בתקנה זו -

"תקופת האיזון" - תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959): לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה של שנתיים רצופות.

"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל:

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש; ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת - המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חודשים.
לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון.

"מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;

"מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 0,1,2,3,4,5,7.

(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי הפגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.

(ד) (1) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנה משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.

(2) על אף האמור בפקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"מ (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדא ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) תנתן תוך עשרים וארבע חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.

(ה) בוטל.

(ו) המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתוך תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.

(ז) הוראות תקנה זו אינן חלות - (1) אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור הנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א: (2) אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.

7. קביעת סעיף הסיכון

מעביד חייב למסור למוסד את הפרטים שידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.

8. מסירת הודעה על פגיעה בעבודה

על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב לחוק או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפצע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיג בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה).

9. מי חייב למסור הודעה

(א) החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפצע, אולם מסירת על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.

(ב) מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.

10. אישור ההודעה על ידי המעביד

מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה הפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה

11. אישור רפואי

(א) הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן - שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו- 25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול - אם נערכו;

(2) באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;

(3) השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.

11א. צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק

הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה הפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הו גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

12. תוצאות אי מסירת ההודעה

לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.

13. פרטים להשלמת ההודעה

המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.

13א. דו"ח של מעביד

מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38 (ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים התשלום תמורת דמי פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי הפגיעה.

14. תוצאות אי מסירת פרטים נוספים

לא נימסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.

15. בוטל

16. שלילת זכות לגימלה על אי בדיקה

לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.

22. תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד

(א) המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.

(ב) השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנה משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות עת התשלום.

(ג) מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.

25. אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית

המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:

(1) מקום שניתן בו שיקום מקצועי;

(2) מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:

(א) מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית);
(ב) ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

(3) קיבוץ - לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;

(4) מוסד להשכלה גבוהה - לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבע חודשים מיום עלייתו;

(5) מוסד רפואי - לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבע חודשים מיום עלייתו.

לעניין תקנה זו -

"עולה" - תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש"י-1950;

"מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

"מוסד רפואי" - בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ"א-1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל"ג-1973.

25א. תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית

אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי פרק ב לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית להוציא לימוד עיוני ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועים באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי פרק ב לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הווראות סעיף 14(א) (1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

26. קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים

לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד -

(1) לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:

(א) לענין תקנה 25(1) ו-(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום מקצועי,ואן אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום- מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה.
(ב) לענין תקנה 25 (2) (ב) - מעבידו של החניך לענין חוק הההחניכות, התשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
(ג) לענין תקנה 25(3) - הקיבוץ;
(ד) לענין תקנה 25(4) - המוסד להשכלה גבוהה; (ה) לענין תקנה 25(5) - המוסד הרפואי.

(1א) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953 מעבידו לענין החוק האמור;

(1ב) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 -
(1) מעבידו בשעת הבחינה;
(2) באין מעביד כאמור - משרד העבודה והרווחה.

(2) לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק - את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית-חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 יראו כמעבידו את בעל בית החולים;

(3) בוטל.

(4) לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או 8 לחוק - את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.

27. דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד 8

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד 8 לחוק - להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן - כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 וכן מבוטח כאמור בתקנה 25(2)(ב) - הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח יא לחוק, כפול שניים.

(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב - יראו כשכרו לענין תשלום דמי ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב - (1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים; (2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה - לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.

(ג) בוטל.

(ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(ב), וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב)(1), יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובה תשלום דמי ביטוח נוספים.

(ה) דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור 26 (1ב) (2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה והרווחה.

28. הודעה מאת המעביד

מי שרואים כמעבידו של מבוטחב לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו-(ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדו התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.

28א. התשלום למבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6)

(א) תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור 28, היא שלושה חודשים.

(ב) מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם - 15 באפריל - בעד החדשים ינואר-מרס; 15 ביולי - בעד החדשים אפריל-יוני; 15 באוקטובר - בעד החדשים יולי-ספטמבר; 15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר-דצמבר.

29. דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (4)

מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.

30. שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים

שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5)ו-6 לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי ענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני, או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר, התשכ"ז-1966, לא יראוה כשירות רגיל.

31. הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה

הודעה על אסיר פגיעה בעבודה לאסיר או עציר כאמור בסעיף 16(א)(5)ו-(6) לחוק, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.

32. בדיקה רפואית של אסיר או עציר

אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל מוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכלך על ידי המוסד.

33. גימלאות בעין לאסיר או לעציר

אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב הסוהר לעבריינים צעירים.

34. בוטל

35. מבוטח המועבד בחוץ לארץ

לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן - עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב לחוק ובין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.

36. קביעת הפרש הגימלאות

קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קיצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.

37. דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ

מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.

38. גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ

(א) עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ. (ב) המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ. (ג) בתקנה זו - "רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

39. אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחו"ל

הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר הגימלה.

40. בקורת בחוץ לארץ

(א) עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציא ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.

(ב) הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאות.

41. המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט

(א) עובד בכלי טיס שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט - (1) הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או (2) אינם רשומים בישראל ואינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.

(ב) המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנה משנה (א)(1).

42. תאונה בדרך חזרה לארץ

התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, לגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.

43. אישור טייס, מפקד ורב חובל

נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ. אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין באפשרות למלא אחרי הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב-החובל, לפי ענין.

43א. תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה

אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונה עבודה -

(1) לענין סעיף 36(4) לחוק: אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;

(2) לענין סעיף 36(5) לחוק: אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן - אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות;

אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים - גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.

43ב. מקום אחר שבו נמצא ילד

לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע. לענין תקנה זו, "ילד" - עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני זקוק הוא לליווי.

44. קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים

מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.

45. קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים

מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק ב לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.

46. חזקת מחלת מקצוע

מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה בטור 2 או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.

תוספת ראשונה הושמטה.

תוספת שניה (תקנות 44 ו-45)

בתוספת זו "הרעלה" - הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.

חלק ב'