חוק הבטחת הכנסה - פרק ג': הגימלה

(א) הגימלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:

(1) למי שהגיע לגיל הפרישה, למי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח - בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין;

(2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) -

(א) אם טרם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין;
(ב) אם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין;

(3) להורה עצמאי - לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.

(ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

(ג) {סעיף קטן זה בטל לגבי גמלה המשתלמת בעד חודש אפריל 2002 ואילך, אולם מי שהיה זכאי לפי הוראות סעיף קטן זה לגמלה בשיעור המוגדל בעד חודש מרס 2002, יהיה זכאי לגמלה בשיעור המוגדל, כל עוד לא חדל להיות זכאי} זכאי ששולמה לו גימלה במשך עשרים וארבעה חדשים, תשולם לו גימלה בשיעור המוגדל החל בחודש העשרים וחמישה; הוראה זו לא תחול על יחיד, שאין עמו ילד, והוא גר עם הוריו במסגרת משק בית משותף, אלא אם מלאו לו, בגבר - ששים וחמש שנים, ובאשה - ששים שנים.

(ד) לענין סעיף זה יראו כהורה עצמאי גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
(1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1), (5) ו-(25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;

(2) השר רשאי לקבוע את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב);

(3) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד יקבעו את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(ה), ובלבד שהשיעור כאמור לא יפחת מ-50% ולא יעלה על 80%, משיעור הגמלה שהיתה משתלמת לאותו זכאי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אילו הוראות סעיף קטן (א) היו חלות לגביו.
(ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל.

(א) לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם.

(ב) היה שיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של אחד מבני הזוג גבוה משיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של בן הזוג האחר - תשולם לבני הזוג הגמלה בשיעור הגבוה מביניהם.

(ג) הגימלה לפי סעיף זה תשולם לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואופן חלוקתה ביניהם, או נסיבות שבהן תשולם הגימלה לאדם אחר.

(ד) אדם שאינו זכאי לגימלה לפי חוק זה רק בשל האמור בסעיף 3(1), תשולם הגימלה לבן זוגו הזכאי, בשיעור המשתלם לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם, פחות סכום השווה ל-7.5% מהסכום הבסיסי.

(א) השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי סוגי זכאים, לרבות סוגים לפי הרכב המשפחה, סכומים קובעים, בשים לב להכנסה הנמוכה ביותר שעליה חל חיוב בתשלום מס הכנסה לגבי זכאים מאותו סוג.

(ב) זכאי שהכנסתו, המחושבת לפי סעיפים 9 עד 11, אינה נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו - לא תשולם לו גימלה; זכאי שהכנסתו כאמור נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו, תשולם לו גימלה לפי סעיפים 5 או 6, לפי הענין, אשר סכומה לא יעלה על ההפרש שבין הכנסתו לבין הסכום הקובע.

(ג) סעיף זה לא יחול על זכאי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ועל זכאי שהגיע לגיל הפרישה, ולא יחול על בני זוג אף אם באחד מהם התקיים האמור בסעיף קטן זה.

גימלה שהיא פחותה מששה שקלים חדשים לא תשולם אלא אם הזכאי לה מקבל קיצבה לפי חוק הביטוח.