חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998

לתחילת העמוד תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003
לתחילת העמוד פרק ראשון: הגדרות
  • בתקנות אלה -

    1. הגדרות

    "אוטובוס ציבורי", "מפקח על התעבורה" ו"מיתקן תחבורתי" - כהגדרתם בפקודת התעבורה;

    "אוטובוס עירוני" - אוטובוס ציבורי המיועד להסיע נוסעים בקו שירות עירוני;

    "אוטובוס נגיש" - אוטובוס עירוני שמתקיימות בו דרישות תקנה 5;

    "הנציב" ו"הציבות" - כמשמעותם בפרק ו' לחוק;

    "זמן תאורה" ו"קו שירות" - כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן- תקנות התעבורה);

    "כלי טיס" - כהגדרתו בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב- 1981;

    "כלי שיט" - כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982 (להלן- תקנות הנמלים), למעט ארבה, הרשאי, על פי רישיונו, להוביל בשכר 55 נוסעים ומעלה;

    "כלי שיט נגיש" - כלי שיט שמתקיימות בו דרישות תקנה 16;

    "מיתקן הרמה" - כבש או מיתקן אחר, כמפורט בתוספת הראשונה;

    "מיתקן מרכזי" - מיתקן תחבורתי, תחנת רכבת או בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל שניתן בו שירות של הסעת נוסעים בשכר;

    "מעבדה מוסמכת" - מעבדה לבדיקת רכב, כלי טיס, כלי שיט או רכבת, לפי הענין, שאישר לענין תקנות אלה, המנהל הכללי של משרד התחבורה;

    "מפעיל" - כהגדרתו בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963;

    "סמלי נגישות" - סמל הנגישות הבין-לאומי, הסמל הבין-לאומי לשירות נגיש לבעלי לקות שמיעה והסמל הבין-לאומי לשירות נגיש לבעלי לקות ראיה, כהגדרתם בת"י 1918 חלק 4, סעיף 2.2.5;

    "פס אזהרה" - פס בצבע צהוב שרוחבו 2.5 ס"מ לפחות;

    "צבע צהוב" - צבע צהוב tampoprint yellow typ.o מס' 103567 או צבע דומה לו לפי הקטלוג הכללי לצבעים 1003-ral;

    "קרון נגיש" - קרון נוסעים או קרונוע העומד בדרישות תקנה 21;

    "רכבת" - קרונות או קרונועים המופעלים כיחידת תנועה אחת להסעה בין-עירונית או פרוורית;

    "רישיון קו" - כהגדרתו בתקנה 386 לתקנות התעבורה;

    "ת"י 1918" - תקן ישראלי 1918, נגישות הסביבה הבנויה, חלקים 1, 2 ו-4, כפי שתוקן מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, במשרד הנציב ובמשרדי משרד התחבורה בירושלים, בתל אביב ובחיפה;

    "תקן union internationale des chemins de fer( "u.i.c) - הוראות לרכבות נוסעים מס' 565-3 שפרסם האיגוד הבין-לאומי לרכבות, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי רכבת ישראל בתל אביב ובחיפה;

    "תקנות התכנון והבניה" - תקנות התכנון והבניה (בקשר להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

לתחילת העמוד פרק שני: קווי שירות באוטובוסים
  • 2. תנאים להפעלת קו שירות

    בעל רישיון קו שצוין בו כי הוא קו שירות עירוני, המפעיל בקו השירות אוטובוסים עירוניים משנת ייצור 2002 או אחריה, שמספר מקומות הישיבה בהם הוא 35 לפחות, או אוטובוסים עירוניים אחרים, משנת ייצור 2003 או אחריה, לא יפעיל את קו השירות אלא אם כן האוטובוסים האמורים הם אוטובוסים נגישים.

    3. רישום ראשון של אוטובוס

    אוטובוס עירוני לא יירשם לראשונה, לפי תקנות התעבורה, אלא אם כן הוא 6 אוטובוס נגיש.

    4. תנאים להפעלת אוטובוס עירוני

    באוטובוס עירוני שנרשם לראשונה לפני תחילתן של תקנות אלה, יתקיימו כל אלה:

    (1) בחזית האוטובוס הותקן שלט עם מספר הקו העומד בדרישות ת"י 1981 חלק 4 סעיף 2.2.4.3, מאחורי חלון שקוף המואר בזמן תאורה; הספרות יהיו בצבע צהוב על רקע שחור לא מבריק וגובהן לא יפחת מ-18 ס"מ;

    (2) לחצני העצירה סומנו בצבע צהוב על רקע הנוגד את סביבתו;

    (3) הוראות תקנה 5 (7), (8) ו-(9);

    (4) הותקנה בו מערכת כריזה פנימית.

    5. אוטובוס נגיש

    באוטובוס נגיש יתקיימו כל אלה:

    (1) מספר הקו ויעדו צוינו בספרות ואותיות בצבע צהוב על רק שחור לא מבריק; ויעמדו בדרישות פרט 4ב בתוספת שניה;

    (2) רוחב הדלת המיועדת לכניסה של אדם הנע בכיסא גלגלים, שלא יפחת מ-100 ס"מ, מאפשר לו מעבר חופשי בה;

    (3) הותקנו בו סמלי הנגישות;

    (4) הותקן בו מיתקן הרמה לכניסה ויציאה של נוסעים הנעים בכיסא גלגלים;

    (5) הותקן בו מנגנון למניעת תנועה של האוטובוס בעת הפעלת מיתקן ההרמה;

    (6) מסעדי יד, אם הותקנו בו, ניתנים להרמה במושבים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, והם מסומנים בצבע צהוב;

    (7) מאחזי יד, בליטות ולחצני עצירה סומנו בצבע צהוב על רקע הנוגד את סביבתו;

    (8) בפתחי הכניסה והיציאה ובקצות המדרגות הותקן, לכל רוחב הסף, פס אזהרה;

    (9) במחצית הקדמית של האוטובוס, משני צדי המעבר, הוקצו שלושה מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות הנעים בלא כיסא גלגלים, שסומנו בסמלי הנגישות כאמור בפרט 2 בתוספת השניה, ובהם מקום ישיבה אחד לאדם עיוור המלווה בכלב נחיה, כשהמקום לכלב כמפורט בפרט 1 בתוספת השלישית;

    (10) מול הדלת המיועדת לכניסתו, הוקצה מקום לכיסא גלגלים עם האדם המתנייע לו, כמפורט בפרט 2 בתוספת השלישית שסומן בסמל הנגישות כאמור בפרטים 1 ו-3 בתוספת השניה, והותקנו בו מאחז יד ואמצעים לעיגון כיסא הגלגלים, להבטחת יציבותו בעת נסיעה מפני טלטולים, בלימת האוטובוס והאמצת מהירותו, כמפורט בתוספת הרביעית;

    (11) בטווח יד מהמקום שהוקצה לכיסא הגלגלים, יותקן לחצן עצירה אשר יפעיל נורית בלוח המחוונים, שעליה סמל הנגישות; הנורית תמשיך לדלוק עד לפתיחת הדלתות;

    (12) הותקנו בו מערכות לכריזה פנימית וחיצונית.

    6. תנאים להצבת תחנת אוטובוס

    (א) בתחנת אוטובוס ובסככת המתנה לאוטובוס יתקיימו דרישות התוספת החמישית, לפי הענין.

    (ב) תחנת אוטובוס וסככת המתנה לאוטובוס, שהוצבו לפני תחילתן של תקנות אלה, יותאמו לדרישות התוספת החתמישית, לפי תכנית ההנגשה כאמור בתקנה 7.

    (ג) בצמוד לתחנת אוטובוס או לסככת ההמתנה, בצד הפונה לכיוון שממנו מגיע האוטובוס, תסומן רחבת היערכות פנויה ממכשולים, כמפורט בפרט 2ד בתוספת החמישית, שתאפשר את פתיחת מיתקן ההרמה מהאוטובוס למדרכה.

    7. תכנית להנגשת קווי שירות

    (א) המפקח על התעבורה, בעלי רישיונות הקווים, בעלי מיתקנים תחבורתיים והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, בהתייעצות עם הנציבות, יכינו, בתוך שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, תכנית לתקופה של 10 שנים, להפעלת אוטובוסים נגישים בקווי השירות, ולהנגשת התחנות באותם קווי שירות והמיתקנים התחבורתיים (להלן - תכנית הנגשה).

    (ב) רשות מקומית תנגיש תחנות וסככות המתנה המוצבות ברחובות שבתחום שיפוטה, בהתאם לתכנית ההנגשה, ותדווח למפקח על התעבורה, אחת לשנה, על התקדמות ביצוע התכנית.

    (ג) בעל רישיון קו יפעיל את האוטובוסים הנגישים ויציב בתחנות ובסככות ההמתנה את השלטים כאמור בפרט 5 בתוספת השניה, לפי תכנית ההנגשה, וידווח למפקח על התעבורה אחת לשישה חודשים, על התקדמות ביצוע התכנית.

לתחילת העמוד פרק שלישי: תובלה אווירית
  • 8. תנאים להפעלת כלי טיס

    מפעיל לא יפעיל כלי טיס להטסת נוסעים -

    (1) שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא של 30 מושבים או יותר - אלא אם כן ב-5% לפחות ולא בפחות משני מושבים, מסעדי היד שלצד המעבר, ניתנים להרמה, הורדה או הסרה;

    (2) שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא של יותר מ-60 מושבים - אלא אם כן כיסא גלגלים מיוחד כאמור בתקנה 9 עומד לרשות הנוסע הנע בכיסא גלגלים (להלן - כיסא גלגלים מיוחד) ובלבד שהוא הודיע למפעיל, לפחות 48 שעות מראש, על מועד טיסתו;

    (3) שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא של יותר מ-60 מושבים, ויש בו תא שירותים נגיש כמפרוט בתקנה 10 (להלן - תא שירותים נגיש) - אלא אם כן נמצא בו כיסא גלגלים מיוחד בתא הנוסעים.

    9. כיסא גלגלים מיוחד

    כיסא גלגלים מיוחד הוא כיסא שנתמלאו בו כל אלה:

    (1) מותקנו רגליות, ידיות הניתנות להזזה או להסרה, מערכות נאותות לקשירת המשתמש, משענת גב בגובה מתאים המאפשר סיוע לנוסע במעבר ממקום למקום, ידיות בעלות מבנה איתן לתמרון הכיסא ומנעולי גלגלים או אמצעים נאותים אחרים למניעת תזוזת הכיסא במזג אוויר סוער;

    (2) הכיסא מתוכנן כך שיתאים למרווח התמרון, לרוחב המעבר ולגובה המושב בכלי הטיס שבו אמורים להשתמש בכיסא, ושאנשי צוות כלי הטיס יוכלו לדוחפו, למושכו ולסובבו בקלות בתחומי תא הנוסעים.

    10. תא שירותים נגיש

    תא שירותים נגיש הוא תא שנתמלאו בו כל אלה:

    (1) הוא מאפשר לאדם הנע בכיסא גלגלים מיוחד, להיכנס אליו, לתמרן בתוכו לפי הצורך, להשתמש בכל מיתקני השירותים ולצאת ממנו באמצעות כיסא הגלגלים המיוחד;

    (2) הוא מאפשר פרטיות המקבילה לפרטיות המוענקת למשתמשים מהלכים;

    (3) מותקנים בו מנעולי דלת, כפתורי קריאה נגישים, מוטות אחיזה וברזים המתאימים לשימושם של אנשים עם מוגבלות בידיים ואנשים הנעים בכיסא גלגלים.

    11. הפעלת כלי טיס חדש

    (א) בכלי טיס חדש ובאחד מכל שלושה כלי טיס החכורים על ידי המפעיל, יתקימו אלה, לפי הענין:

    1. הוראות תקנה 8(2) או (3);

    2. בכלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא של 30 מושבים או יותר - 50% לפחות ממסעדי היד שלצד המעבר, ניתנים להרמה, הורדה או הסרה;

    3. בכלי טיס שיש בו יותר ממעבר אחד ויש בו שירותים, יהיה תא שירותים אחד לפחות נגיש;

    (ב) בתקנה זו, "כלי טיס חדש" - כלי טיס שנרשם לראשונה על שם המפעיל, לפי תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973, לאחר תחילתן של תקנות אלה.

    12. פרסום הנחיות

    (1) למסירת מידע על מצב חירום בטיסה, לאנשים לקויי שמיעה ולאנשים לקויי ראיה;

    (2) לטיפול בכיסא גלגלים של הנוסע והטענתו, ולמניעת נזקים לכיסא בעת ההטענה והפריקה.

    13. כתוביות בסרטים

    בסרטים, למעט סרטי הדרכה וסרטי פרסומת, המוקרנים בכלי טיס על מסך מרכזי, וב-60% לפחות מהסרטים המוקרנים על מסך אישי, יהיו כתוביות בשפה העברית.

    14. סיוע לאנשים עם מוגבלות

    לאחר שאדם עם מוגבלות או מי מטעמו, הודיע למפעיל על מועד טיסתו, לפחות 48 שעות מראש, המפעיל -

    (1) ידאג למתן ליווי מתאים לאותו נוסע בבית הנתיבות ובמעבר מבית הנתיבות ועד למקום הישיבה בכלי הטיס וכן ממנו ועד אל מחוץ לבית הנתיבות;

    (2) יודיע לגורם המתאים בנמל התעופה שאליו טס האדם עם המוגבלות על מועד הגעתו;

    (3) יטעין בכלי הטיס את כיסא הגלגלים של האדם המתנייע בו באופן שניתן יהיה להעמידו לרשות בעליו מיד בעת ירידת הנוסעים מכלי הטיס;

    (4) יעמיד את כיסא הגלגלים לרשות האדם הנע בו מיד לאחר נחיתת כלי הטיס.

לתחילת העמוד פרק רביעי: אוניות
  • 15. תנאים למתן רישיון שיט

    (א) לא יינתן לראשונה לכלי שיט רישיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים (להלן-רישיון שיט), אלא אם כן כלי השיט הוא כלי שיט נגיש, ומבקש הרישיון המציא אישור ממומחה לנגישות שאישר הנציב (בתקנה זו-מומחה לנגישות) כי נתקיימו בכלי השיט תנאי תקנה 16.

    (ב) לא יחודש רישיון שיט שהיה לכלי שיט ערב תחילתן של תקנות אלה, אלא אם כן במחצית מכלי השיט שבבעלות מבקש הרישיון ולא פחות מאחד, אשר פועלים בתחום הנמל שבו הוא מבקש להפעילו, נתקיימו תנאי תקנה 16, ומבקש הרישיון המציא אישור ממומחה לנגישות כי נתקיימו בו תנאים אלה.

    (ג) מנהל מינהל הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - מנהל המינהל) רשאי, מטעמים של בטיחות השיט ובהתייעצות עם הנציב גם מטעמים מיוחדים אחרים, לפטור מבקש רישיון מהוראות תקנה 16 כולן או מקצתן.

    (ד) מנהל המינהל יכין תכנית להנגשת כלי השיט האמורים בתקנת משנה (ב).

    16. כלי שיט נגיש

    בכלי שיט נגיש יתקיימו כל אלה:

    (1) סמל הנגישות הבין-לאומי, הותקן על הדפנות החיצוניות של כלי השיט, במקומות נראים לעין;

    (2) הותקנה בו תאורהנ מתאימה לאנשים עם מוגבלות ראיה כמפורט בת"י 1918 חלק 4, פרט 2.8;

    (3) מדרגות, מאחזי יד, בליטות ופתחים בכלי השיט סומנו בצבע צהוב על רקע הנוגד את סביבתו;

    (4) בכלי שיט שיש בו הפרשי מפלס במעבר מהכניסה למקומות שהוקצו לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, לאזורי השהייה ולשירותים (להלן - המעבר) יותקן ביניהם כבש כמפורט בתוספת הראשונה, אלא אם כן שוכנע מנהל המינהל כי לא ניתן להתקין כבש, אלא מעלון או מעלית, לפי הענין.

    (5) לאורך המעבר יותקנו מאחזי יד; היו בכלי השיט מדרגות, יותקנו מאחזי היד משני צדיהן.

    (6) במקומות הישיבה, סמוך למעברים, הוקצו וסומנו, כמפורט בפרטים 1ב, 2 ו-3 בתוספת השניה ובתוספת השלישית -

    (א) בכלי שיט המורשה לפי רישיון השיט להסיע -

    1. עד 100 נוסעים - מקומות המיועדים לאנשים עם מוגבלות הנעים בכיסא גלגלים בשיעור של 5% מכלל מקומות הישיבה בכלי השיט ולא פחות משני מקומות;

    2. מעל 100 נוסעים, מקומות נוספים על האמור בפסקה (1), בשיעור של 2% ממספר המקומות שמעל 100;


    (ב) מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות שאינם נעים בכיסא גלגלים, במספר שלא יפחת מ-2% ממספר הנוסעים המותר לפי רישיון השיט ולא פחות מ-2 מקומות;

    (ג) שני מקומות ישיבה לעיוורים המלווים בכלבי נחיה;

    (7) הותקנו אמצעים להבטחת בטיחותם של אנשים עם מוגבלות בזמן השיט בים גלי, לרבות מאחזי יד, אמצעי ריתום ועיגון, והומצא למנהל המינהל אישור על כך ממעבדה מוסמכת;

    (8) הדרך ממקום העליה לכלי השיט למקומות הישיבה שהוקצו כאמור בפסקה (6), לשירותים ולאזורים אחרים בכלי השיט, המשמשים את הנוסעים לפעילות הנובעת ממטרת ההפלגה, שאישר המנהל בהתייעצות עם הנציב (להלן - אזורי שהייה), תהיה כמפורט בתוספת השישית;

    (9) רצפת כלי השיט באזורי השהייה תהיה מחומר מונע החלקה;

    (10) הותקן שילוט כאמור בת"י 1918 חלק 4, פרק 2.2, להתמצאות בכלי השיט;

    (11) מותקן בו תא שירותים אחד לפחות שמתקיימים בו כל אלה:

    (א) הוא מאפשר לאדם הנע בכיסא גלגלים להיכנס אליו, לתמרן בתוכו לפי הצורך, להשתמש בכל מיתקני השירותים ולצאת ממנו באמצעות כיסא הגלגלים;

    (ב) הוא מאפשר פרטיות המקבילה לפרטיות המוענקת למשתמשים מהלכים;

    (ג) מותקנים בו מנעולי דלת, כפתורי קריאה נגישים, מוטות אחיזה וברזים המתאימים לשימושם של אנשים עם מוגבלות בידיים ואנשים הנעים בכיסא גלגלים, ואמצעים קוליים וחזותיים להתראה על מצבי חירום;

    (12) הותקנו בו אמצעים חזותיים וקוליים כמפורט בת"י 1918 חלק 4, המיידעים את הנוסעים על קיום מצב חירום, ולמסירת הודעות והסברים;

    (13) הותקן בו ריהוט לשימוש אנשים עם מוגבלות כמפורט בת"י 1918 חל 1;

    (14) הותקן בו מיתקן הרמה.

    17. נמל נגיש

    בנמל כהגדרתו בפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1971, ובמקום אחר שפוקדים אותו כלי שיט המסיעים נוסעים בשכר, יהיו:

    (1) מזח נגיש;

    (2) דרך גישה מהכניסה עד למזח הנגיש, העומדת בדרישות ת"י 1918 חלק 1, פרקים 2.8 ו-2.9.

    18. מזח נגיש

    במזח נגיש יתקיימו כל אלה:

    (1) הוא משמש להעלאת נוסעים או הורדתם;

    (2) רוחב המזח, המרווח בין הקטעים השונים לאורכו ורוחב הדרך על המזח המובילה לכבש כלי השיט, יהיו כמפורט בתוספת השביעית;

    (3) קיים בו כבש שנתקיימו בו פרטים 1א' עד ו' בתוספת הראשונה או מיתקן הרמה אחר שנתקיימו בו פרטים 2 ו-3 בתוספת האמורה;

    (4) הותקנו בקרבתו שירותים נגישים העומדים בדרישות סעיף 8.13 בסימן ח' בתקנות התכנון והבניה.

    19. סיוע לאנשים עם מוגבלות

    לאחר שאדם עם מוגבלות או מי מטעמו, הודיע לבעל כלי השיט על מועד הפלגתו לפחות 48 מראש, ידאג בעל כלי השיט למתן ליווי מתאים לאותו נוסע במעבר מאולם הנוסעים בנמל או ממקום הכניסה למזח שפוקד אותו כלי השיט, אם לא היה באותו מקום אולם נוסעים, עדלמקום הישיבה בכלי השיט וממנו עד לאולם הנוסעים או ליציאה מהמקום האמור.

לתחילת העמוד פרק חמישי: רכבות
  • 20. הפעלת רכבות נגישות

    (א) בכל רכבת יהיה קרון נגיש אחד לפחות.

    (ב) ברכבת שיש בה קרונות שנכנסו לשימוש לראשונה לאחר תחילתן של תקנות אלה, יהיה קרון אחד לפחות שמותקנים בו שירותים נגישים כמפורט בפרק 2.5 בתקן u.i.c.

    21. קרון נגיש

    בקרון נגיש יתקיימו כל אלה:

    (1) בדפנות החיצוניות, ובדלת הכניסה מצדה החיצוני מימין, הותקן סמל הנגישות הבין-לאומי, כמפורט בפרט 1א בתוספת השניה;

    (2) רוחב הדלת המיועדת לכניסה של אנשים הנעים בכיסא גלגלים, המעבר מהכניסה לקרון עד למקומות שהוקצו להם, והמקומות שהוקצו יהיו כמפורט בתקן u.i.c;

    (3) בפתחי הכניסה והיציאה יותקנו, לכל רוחב הסף, פסי אזהרה;

    (4) מדרגות, מאחזי יד, בליטות ופתחים סומנו בצבע צהוב על רקע הנוגד את סביבתו;

    (8) הותקנו בו אמצעים קוליים כמפורט בפרט 1 בתוספת השמינית, למתן מידע על התחנות שבקו הנסיעה ולהודעות חירום בזמן אמת;

    (9) הותקנו בו אמצעים חזותיים כמפורט בפרט 2 בתוספת השמינית, למתן מידע על התחנות שבקו הנסיעה.

    22. קרון שנמצא בשימוש

    על אף האמור בתקנה 20 (א), בקרון או בקרונוע שהוכנס לשימוש לפני תחילתן של תקנות אלה, יתקיימו תנאי תקנה 21(3) עד (6), 7(א) ו-(ב) ו-(8)לפחות.

    23. הזמנת קרונות חדשים

    קרון נוסעים או קרונוע שיוזמן אצל יצרן רכבות לאחר תחילתן של תקנות אלה יהיה קרון נגיש.

    24. סיוע לאנשים עם מוגבלות

    (א) בתחנת רכבת שנתקיימו בה הדרישות האמורות בתוספת התשיעית (להלן - תחנת רכבת נגישה), יופעל מיתקן ההרמה בידי עובד הרכבת, לבקשת אדם עם מוגבלות הנע בכיסא גלגלים, לאחר שהוא הודיע למוקד השירות של הרכבת (להלן - מוקד השירות), על מועד נסיעתו ויעדה -

    1. עד ארבע שנים מיום תחילתן של תקנות אלה - 24 שעות מראש;

    2. לאחר ארבע שנים מיום התחילה - 12 שעות מראש.

    (ב) עובד הרכבת יסייע לאדם עיוור בעליה לקרון ובירידה ממנו, אם הודיע כאמור בתקנת משנה (א), למוקד השירות, על מועד נסיעתו ויעדה.

    25. הזמנת מקום ישיבה

    לאדם עם מוגבלות הנע בכיסא גלגלים ולאדם עיוור יישמר מקום ישיבה בקרון נגיש, אם הודיע על מועד נסיעתו כאמור בתקנה 24(א), ומוקד השירות אישר כי יש מקום פנוי בקרון.

    26. אדם עם מוגבלות הנוסע ברכבת בקביעות

    אדם עם מוגבלות הנע בכיסא גלגלים ואדם עיוור הנוסעים ברכבת בקביעות, רשאים לענין תקנות 24 ו-25 להודיע למוקד השירות של הרכבת מראש על מועדי נסיעתם.

לתחילת העמוד פרק שישי: מיתקן מרכזי לנוסעים
  • 27. נגישות מיתקן מרכזי לנוסעים

    (א) במיתקן מרכזי יתקיימו הדרישות המפורטות בתוספת התשיעית.

    (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) הוראות סעיפים 5א ו-ג בתוספת התשיעית לא יחולו על מיתקן מרכזי שבנייתו הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה.

    (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה בהתייעצות עם הנציבות והועד המחוזית לתכנון ולבניה הנוגעת לענין, רשאי לפטור מיתקן מרכזי שבנייתו החלה לפני תחילתן של תקנות אלה מהוראות התוספת התשיעית כולן או מקצתן.

    28. מסירת מידע

    (א) מידע הניתן לציבור במיתקן מרכזי על לוחות זמנים, יעדי נסיעה, נגישות קווי שירות באוטובוסים, רכבות, כלי שיט או כלי טיס וכיוצא בזה, יימסר גם באמצעות טלפון ופקס ויופק גם בכתב מוגדל.

    (ב) בעמדת מודיעין, קופה או עמדת שירות מאוישת במיתקן מרכזי, יימצאו נייר וכלי כתיבה לשימוש אנשים בעלי לקוח שמיעה.

     

לתחילת העמוד פרק שביעי: שונות
  • 29. מידע לציבור

    (א) בעל רישיון קו שירות עירוני יפרסם, אחת ל-6 חודשים, בשלושה עיתונים יומיים לפחות שאחד מהם הוא בשפה הערבית, את פירוט קווי השירות העירוניים שהוא מפעיל בהם אוטובוסים נגישים.

    (ב) רכבת ישראל תפרסם בלוחות הזמנים, החל בלוח הזמנים הראשון שיפורסם לאחר תחילתן של תקנות אלה, את הרכבות שבהן מצוי קרון נגיש ואת רשימת תחנות הרכבת הנגישות.

    (ג) בעל כלי שיט יפרסם בלוחות הזמנים של ההפלגות שהוא מבצע, מידע על כלי השיט הנגישים שהוא מפעיל.

    30. תחילה ותחולה

    (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות 4, 6(ב) ו-)ג), 11(א),15 ו-20(א), ולמעט תקנות 17(1), 27 ו-28 לענין מזרח או מיתקן מרכזי, בהתאמה, שבנייתם או שיפוצם הסתיימו לפני יום התחילה - שישה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

    (ב) תחילתה של תקנה 4, שנתיים מיום התחילה.

    (ג) תחילתה של תקנה 6(ב) ו-(ג), לפי התכנית האמורה בתקנה 7 ולא יאוחר מ-10 שנים מיום התחילה.

    (ד) תחילתה של תקנה 11(א) שנתיים מיום התחילה אולם התקופה של שבע שנים מיום התחילה היא תחול על אחד מכל שני כלי טיס חדשים בלבד.

    (ה) תחילתה של תקנה 15 שנתיים מיום התחילה, אולם הוראת תקנת משנה (א) בה תחול בתקופה של שבע שנים מיום התחילה על אחד מכל שני כלי שיט חדשים בלבד.

    (ו) תחילתה של תקנה 17(1) לענין מזח שבנייתו או שיפוצו הסתיימו לפני יום התחילה, 4 שנים מיום התחילה.

    (ז) הוראות תקנה 20(א) יחולו על -

    1. מחצית מרכבות הנוסעים - שלושה חודשים מיום התחילה;

    2. שני שליש מרכבות הנוסעים - לא יאוחר משנתיים מיום התחילה;

    3. כל רכבות הנוסעים - לא יאוחר מעשר שנים מיום התחילה.

    (ח) תחילתן של תקנות 27 ו-28 -

    1. לענין מיתקן תחבורתי שבנייתו הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה, לפי התכנית האמורה בתקנה 7 ולא יאוחר מ-10 שנים מיום התחילה;

    2. לענין בית נתיבות בנמל תעופה או בנמל שבנייתם הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה, חמש שנים מיום התחילה;

    3. לענין תחנות רכבת שבנייתן הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה:

      (א) ארבע שנים מיום התחילה - על מחצית מתחנות הרכבת;
      (ב) לא יאוחר משש שנים מיום התחילה - על 80% מתחנות הרכבת;

      (ג) לא יאוחר משמונה שנים מיום התחילה - על כל תחנות הרכבת.
לתחילת העמוד תוספת ראשונה - מיתקן הרמה
  • (תקנות 1, 16(4)ו-18(3))

    1. כבש -

    א. הוא בעל משטח המגשר בין מישור אחד למישור שני.

    ב. כושר הנשיאה שלו לא יפחת מ-250 ק"ג.

    ג. משטח המיתקן יהיה עשוי מחומר מונע החלקה.

    ד. רוחבו לא יפחת מ-90 ס"מ ואם אורכו עולה על 2 מטרים רוחבו לא יפחת מ-110 ס"מ.

    ה. רוחב משטח הנשיאה שלו לא יפחת מ-90 ס"מ.

    ו. השיפוע המרבי של כבש במצב הפעלה לא יעלה על 12%.

    2. מיתקן הרמה אחר -

    א. פרט 1א עד ה.

    ב. אמצעי לעצירת מהלך פתיחתו.

    ג. מנגנון אוטומטי לעצירה מיידית של פעולתו, כשייתקל בעצם המתנגד בכוח של 15 ק"ג ומעלה.

    ד. אפשרות להפעלה ידנית במקרה של תקלה במנגנון הפעלה.

    ה. מעקה שימנע החלקה או נפילה ממנו.

    3. במיתקן הרמה אנכי יהיה שטח משטח נשיאה שלא יפחת מ-80 ס"מ על 120 ס"מ.

    4. בכלי שיט, תוקצה בכניסה למיתקן ההרמה וביציאה ממנו, משני צדדיו, רחבת היערכות לנוסע הנע בכיסא גלגלים, שמידותיה 130 ס"מ על 170 ס"מ או 150 ס"מ על 150 ס"מ.

לתחילת העמוד תוספת שניה - סימונים ושילוט
  • (תקנות 5(1) ו-(10), 7(ג),16(6) ו-21(1) ו-(7))

    מקום ההתקנה ומידות הסמלים:

    באוטובוסים, בכלי שיט ובקרונות רכבת:

    1. סמל הנגישות הבין-לאומי יותקן:

    א. על הדפנות החיצוניות בצד הפונה למדרכה או לרציף, ליד דלת הכניסה המיועדת לעליית אדם הנע בכיסא גלגלים, מימינה או על הדלת.

    ב. על הדופן הפנימית של כלי התחבורה, סמוך למקום שהוקצה לאדם המתנייד בכיסא גלגלים, במקום נראה לעין ושאינו מוסתר על ידי היושבים.

    2. במקומות הישיבה שהוקצו לאנשים עם מוגבלות הנעים בלא כיסא גלגלים יותקן סמל הנגישות הבין-לאומי או סמל נגישות לאדם עם מוגבלות ראיה, בהתאמה, במידת האפשר במרכז החלק העליון של גב המושב, או במקום נראה לעין על הדופן ליד שורת המושבים שבה הוקצה המקום.

    3. על הדופן הפנימית של אוטובוס, כלי שיט או קרון רכבת, במקום שיועד לכיסא גלגלים, יותקן שלט "אזור מיועד לאדם בכיסא גלגלים".

    4. שילוט נוסף באוטובוס:

    א. סמל הנגישות הבין-לאומי יותקן בגובה שלא יפחת מ-50 ס"מ מעל פני הדרך 
    ולא יעלה על 150 ס"מ מעליה, במקומות אלה:

    1. על הדלת המיועדת לעליית אדם בכיסא גלגלים או על הדופן הימנית החיצונית של האוטובוס בקרבת אותה דלת;

    2. בחזית האוטובוס ומאחוריו, בצד ימין סמוך לפנסים.

    ב. מספר קו השירות ויעדו של האוטובוס:

    1. שלט מספר הקו ויעד הנסיעה יותקן בחזית האוטובוס, ושלט מספר הקו יותקן גם בצד האוטובוס הפונה למדרכה ומאחוריו; השלטים יותקנו מאחורי חלון שקוף ויוארו בזמן תאורה;

    2. גובה הספרות לא יפחת מ-18 ס"מ;

    3. הספרות והאותיות יתאימו לת"י 1918 חלק 4 סעיף 2.2.4.3.

    5. שילוט תחנת אוטובוס:

    א. שלטי מדבקה יודבקו מתחת לזה על דופן סככה, החל בפינה העליונה הרחוקה 
    משפת המדרכה.

    ב. שלט מדבקה יהיה דו צדדי, לכל קו בנפרד, מחומר שאינו מבריק ועמיד בתנאי חוץ, שמידת כל אחת מצלעותיו 20 ס"מ לפחות, ויפורטו בו מספר הקו ויעדו.

    ג. הכיתוב בשלטים יהיה דו צדדי, בצבע שחור לא מבריק על רקע צהוב.

    ד. הספרות יתאימו לת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.2.4.3.

    ה. גובה האותיות יהיה 25 מ"מ ורוחבן 5 מ"מ לפחות.

    ו. שלט מישוש המיועד לאדם עיוור או כבד ראיה ובו יפורטו מספר הקו ויעד הנסיעה, לכל קו בנפרד, וכן מספר הקו בכתב ברייל, יוצמד לעמוד התחנה או לדופן הסככה מצדה החיצוני, הפונה לכיוון הנסיעה בצד הקרוב לשפת המדרכה, כמפורט להלן:

    1. אותיות וספרות יובלטו בבליטה של 0.8 מ"מ לפחות מפני השלט ובגובה של 12 מ"מ לפחות;

    2. הפרופיל המובלט של הכיתוב יהיה בחתך עגול או טרפזי;

    3. השלט יוצב בגובה שבין 120 ס"מ ל-150 ס"מ מעל פני הקרקע;

    4. השלט יהיה מחומר פלסטי או ממתכת, עמיד בתנאי חוץ.

    6. שילוט בקרון:

    א. גובה השלטים יהיה מ-120 עד 150 ס"מ מהרצפה.

    ב. צבע הספרות והאותיות צהוב.

    ג. עיצוב האותיות והספרות יהיה לפי סעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4.

לתחילת העמוד תוספת שלישית - הקצאת מקומות
  • (תקנות 5(9) ו-(10), 16(6) ו-21(7))

    1. שטח מקום לכלב נחיה של עיוור לא יפחת מרוחב של 60 ס"מ ואורך של 110 ס"מ.

    2. מקום לכיסא גלגלים:

    א. שטח המקום לא יפחת מרוחב של 80 ס"מ ואורך של 120 ס"מ.

    ב. הותקנו במקום מושבים מתקפלים המיועדים לשימוש כלל הנוסעים, לא יקטן שטח המקום, כאשר המושבים מקופלים, מהשטח האמור.

    ג. המרחק בין הקצה הקדמי של המושב לבין כל עצם שלפניו במקומות הישיבה שהוקצו לאנשים עם מוגבלות לא יפחת מ -

    1. 25 ס"מ באוטובוס עירוני ובקרון;

    2. 45 ס"מ ב-2% מכלל מקומות הישיבה בכלי שיט, שהוקצו לאנשים עם מוגבלות ו-25 ס"מ בשאר המקומות.
לתחילת העמוד תוספת רביעית - עיגון כיסא גלגלים באוטובוס
  • (תקנה 5(10))

    1. מצב הישיבה יהיה עם הגב לכיוון הנסיעה; משענת גב שתשמש לבלימת הכוחות המופעלים בשעת עצירה שתעמוד בעומס של 250 ק"ג לפחות, כאשר האוטובוס מאט מהירות מ-50 קמ"ש למצב עמידה בשיעור האטה של 5 מ' לשניה לפחות.

    2. מאחזי יד, רתמת קשירה, חגורת בטיחות או אמצעי אחר לצורך עיגון כיסא גלגלים ממונע וכיסא גלגלים אחר, להבטחת יציבותו בעת נסיעה או בלימת האוטובוס, מאושרים בידי מעבדה מוסמכת, בתיאום עם הנציבות.

    3. על דופן האוטובוס מותקנים מאחז יד אופקי ואנכי בטווח אחיזה של הנוסע הנע בכיסא גלגלים.

    4. אורך המוט האופקי לא יפחת מ-80 ס"מ והוא יותקן בגובה שבין 75 ס"מ ל-95 ס"מ מרצפת האוטובוס; אורך המוט האנכי לא יפחת מ-120 ס"מ, וקצהו התחתון יהיה בגובה שבין 80 ס"מ מעל רצפת האוטובוס.

לתחילת העמוד תוספת חמישית - תחנת אוטובוס וסככת המתנה לאוטובוס
  • (תקנה 6)

    1. הדרך מהמדרכה הסמוכה לסככת ההמתנה לתוך הסככה, וממנה לרחבת ההיערכות, תעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.8.

    2. מידות התחנה והסככה:

    א. תחנה וסככת המתנה יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.9.

    ב. שטח מקום ההמתנה לאדם הנע בכיסא גלגלים, בסככת המתנה, לא יפחת מ-120 ס"מ על 80 ס"מ.

    ג. רוחב המעבר הפנוי בחזית הסככה ועד לשפת המדרכה לא יפחת מ-110 ס"מ.

    ד.

    1. מידות רחבת ההיערכות לא יפחתו מ-250 ס"מ לאורך המדרכה ומ-200 ס"מ לרוחבה.

    2. מסגרת הרחבה תסומן בפס בצבע כחול ברוחב של 8 ס"מ לפחות צמוד לדופן סככת ההמתנה שבצד הפונה לכיוון שממנו מגיע האוטובוס. הוצב בתחנה עמוד בלבד, תסומן המסגרת במרחק של 5.5 מטרים מהכיוון שממנו מגיע האוטובוס.
לתחילת העמוד תוספת שישית - כלי שיט
  • (תקנה 16(8))

    1. כניסה ויציאה לכלי השיט וממנו:

    א. במעקה כלי השיט יותאם מקום לחיבור כבש לכלי השיט.

    ב. רוחב פתח הכניסה לא יפחת מ-130 ס"מ.

    ג. הרווח במפגש בין קצה הכבש לרציף ולסיפון לא יעלה על 20 מ"מ.

    ד. משני צדי הכבש יהיו מאחזי יד קשיחים ונוחים לאחיזה בגובה שבין 90 ס"מ ל-100 ס"מ ובגוון הנוגד את סביבתם.

    2. דרך נגישה בתוך כלי השיט:

    א. רוחב המעבר מהכניסה למקומות שהוקצו לאנשים הנעים בכיסא גלגלים לאזורי השהייה ולשירותים (להלן - המעבר) לא יפחת מ-130 ס"מ; היתה בכלי השיט, בשל מבנהו, מניעה במקום מסוים על ציר המעבר, אפשר שהרוחב יהיה לפחות 80 ס"מ, ובלבד שאורכו של ציר המעבר לא יעלה על 5 מ'.

    ב. בכלי שיט שיש בו מניעה, בשל מבנהו, להרחבת המעבר ל-130 ס"מ, רוחב המעבר לא יפחת מ-100 ס"מ;

    ג. בקצות המעברים יהיה מרחב תנועה לנוסע הנע בכיסא גלגלים בשטח של 130 ס"מ על 170 ס"מ או 150 ס"מ על 150 ס"מ;

    ד. שיפוע המעבר לא יעלה על 8%;

    ה. רוחב הפתחים במעבר לא יפחת מ-80 ס"מ;

    ו. במעבר שרוחבו מפורט להלן בטור א' יהיה הרוחב המזערי של פתח המותקן בו, כמפורט בטור ב', כדי לאפשר לאדם הנע בכיסא גלגלים לבצע פניה של 90 מעלות ממעבר או מסדרון לפתח:


    טור א'
    רוחב המעבר בס"מ

     טור ב'
     רוחב מזערי של הפתח בס"מ

    בין 110 ל-120                  90
    בין 100 ל-110                  100
    בין 80 ל-100                   130


    ז. היה גובה סף פתח המעבר מעל 6 מ"מ, יותקן כבש ששיפועו לא יעלה על 10% בין המעבר לפתח, הכבש שבצמוד לפתח יכול שיהיה נייד.

     

לתחילת העמוד תוספת שביעית - מזח נגיש
  • (תקנה 18)

    1. המרווח בין הקטעים השונים במזח לא יעלה על 2 ס"מ; עלה המרווח בין הקטעים על 2 ס"מ, יותקן כיסוי על הרווח שיאפשר מעבר בטוח.

    2. רוחב המזח לא יפחת מ-160 ס"מ.

    3. רוחב הדרך על המזח המובילה לכבש כלי השיט לא יפחת מ-130 ס"מ.

     

לתחילת העמוד תוספת שמינית - רכבת
  • (תקנה 21 (8)ו-(9))

    1. מערכת הכריזה בקרון תפיק שמע בעוצמה הגבוהה ב-15 דציבלים לפחות מרמת הרעש הסביבתי.

    2. האמצעים החזותיים למסירת מידע לנוסעים יותקנו באופן המאפשר ראיה נוחה ממרבית מקומות הישיבה או העמידה בקרון.

לתחילת העמוד תוספת תשיעית - מיתקן מרכזי
  • (תקנה 27)

    בתוספת זו, "כלי תחבורה" - אוטובוס, רכבת, כלי טיס או כלי שיט.

    נגישות הסביבה שמחוץ למבנה והמבנה

    כניסה נגישה ודרך נגישה :

    1.
    א. הכניסה למיתקן המרכזי תתאים לדרישות סעיפים 2.2, 2.3 ו-2.4 בת"י 1918 חלק 2 (להלן - כניסה נגישה).

    ב. דרך נגישה כהגדרתה בסעיף 2.8 בת"י 1918 חלק 1 (להלן-דרך נגישה), תחבר בין תחנות שבקרבת המיתקן המרכזי והמשמשות אמצעי תחבורה אחרים, לבין מעברי חציה המובילים למיתקן המרכזי,לחניה ולכניסה הנגישה, וכן בין הכניסה הנגישה לבין הרציפים,המעלית, המקומות במבנה המשמשים למתן שירות של תחבורה ציבורית ובכלל זה המודיעין, ודלפקי השירות, השירותים הציבוריים והחנויות, וכן בין הרציפים שבו.

    ג. הדרך הנגישה תהיה חופשית ממכשולים ותעמוד בדרישות סעיף 2.9 בת"י 1918 חלק 1.

    ד. בשולי הדרך הנגישה יותקן פס מוביל רצוף, במרקם ובגוון המנוגדים לאלה של המשטח הסמוך לו וברוחב שבין 20 ס"מ לבין 30 ס"מ.

    ה. מדרכות הנמצאות בשטח המיתקן המרכזי, יעמדו בדרישות סעיף 2.6 בת"י 1918 חלק 2.

    ו. עלה הפרש הגובה בין מפלסים בכניסה למיתקן המרכזי או בתוכו על 300 ס"מ, תותקן מעלית כמפורט בסעיף 8.11 בחלק ח' בתקנות התכנון והבניה לגישור ביניהם.

    ז. במיתקן מרכזי שבנייתו הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה, ניתן להתקין מעלון אנכי לגישור על הפרש גבהים של עד 150 ס"מ; המעלון האנכי יעמוד בדרישות תקן ישראלי 2252, חלק 1, פרק "מעלון אנכי".

    במיתקן מרכזי אחר, יותקנו מעלית או כבש כמפורט בסעיף 2.3.1 בת"י 1918 חלק 2.

    ח. כניסה נגישה, וכן דרך נגישה או חלקה, המתפצלים מהדרך הרגילה, יסומנו בסמל הנגישות הבין-לאומי, כמפורט בחלק א' בתוספת הראשונה.

    ט. במעבר חציה שבתחום המיתקן המרכזי, יותקן התקן להשמעת אות קולי בזמן חציית הולכי רגל.

    רוחב רציף ושיפועו :

    3
    . א. בתחנת רכבת - רוחב הרציף החופשי ממכשולים ושיפועו יעמדו בדרישות סעיף 2.8 בת"י 1918 חלק 1, אולם רוחבו החופשי ממכשולים לא יפחת מ-160 ס"מ; לאורך מקטעים שאורכם אינו עולה על 60 ס"מ כל אחד, למעט לפני פתח או פניה, יכול שרוחב הרציף החודשי ממכשולים לא יפחת מ-110 ס"מ.

    ב. במיתקן תחבורתי רוחב הרציף המשרת קו אוטובוס עירוני, החופשי ממכשולים ושיפועו, יהיו כמפורט בסעיף 2.8 בת"י 1918 חלק 1, ובלבד שבמקום המיועד לעלייתו של אדם הנע בכיסא גלגלים לאוטובוס או לירידתו ממנו תוקצה רחבת היערכות, כמפורט בפרט 2ד בתוספת החמישית.

    סימון שפת הרציף בתחנת רכבת :

    4.
    א. שפת הרציף המקבילה לפסי הרכבת תסומן לכל אורכה בפס בצבע צהוב או לבן על רקע הנוגד את סביבתו, ברוחב שבין 13 ס"מ ל-15 ס"מ.

    ב. במרחק שבין 55 ס"מ ל-60 ס"מ משפת הרציף ולכל אורכו, יותקן משטח אזהרה בעל מרקם המנוגד למרקם המשטח הסמוך לו וברוחב שבין 20 ס"מ ל-40 ס"מ.

    מדרגות ומדרגות נעות :

    5.
    א. המדרגות בתחנה יעמדו בדרישות סעיף 2.4 בת"י 1918 חלק 2.

    ב. גרמי מדרגות יהיו חסומים בצדם האחורי ומתחתם למעבר עוברים ושבים, כמפורט בסעיף 2.9.1 בת"י 1918 חלק 1.

    ג. במדרגות נעות שתי מדרגות בתחתית הגרם ושתי מדרגות בראשו, לפחות, יהיו במפלס זהה למפלס התחתון והעליון של הרצפה, בהתאמה.

    ד. כל מדרגה תסומן לאורכה, בקצה המדרגה וכן בשיפוליה, בפס שצבעו בולט מול הרקע, ברוחב 55 מ"מ; הפס יהיה עשוי מחומר מונע החלקה באותה רמה לפחות כמו המדרגה.

    קירות, דלתות ומחיצות :

    6. קירות, דלתות ומחיצות שקופים יסומנו בסימני אזהרה כמפורט בסעיף 2.2.2.13 בת"י 1918 חלק 4.

    משטחי ההליכה :

    7. משטחי ההליכה יעמדו בדרישות פרט 2.6.1.2 בת"י 1918 חלק 1.

    עמדת מודיעין, קופה או דלפק שירות :

    8. הותקנו במיתקן המרכזי עמדת מודיעין, קופה או דלפק שירות המשמשים למתן שירות הקשור לשירותי תחבורה ציבורית, יתמלאו באחד לכל סוג של שירות לפחות, בכל אזור שבמיתקן המרכזי שבו הוא הותקן, כל אלה:

    א. הוא נגיש לאדם הנע בכיסא גלגלים, בהתאם לסעיף 2.7 בת"י 1918 חלק 1.

    ב. הותקנה בו מערכת עזר לתקשורת הכוללת:

    1. מיקרופון לשימוש על ידי נותן השירות, ורמקול חיצוני הפונה לכיוון מקבל השירות;

    2. שפופרת עם סליל השראה (audio induction loop) המתאימה למשתמשים הנעזרים במכשירי שמיעה בעלי מתג "telecoil( "t), ועם מגבר להגברת עוצמת הקול.


    ג. הוא סומן בהתאם לסעיף 2.2.5.3 בת"י 1918 חלק 4.

    ד. התאורה תאיר את פני נותן השירות, ותמנע סנוור של מקבל השירות ואם הותקנה בו מחיצה שקופה, תהיה המחיצה מחומר מונע הבהק.

    ה. בעמדת מודיעין יותקנו גם זמזם המשמיע צליל בתדירות נמוכה ומשטחי צבע הנוגד את סביבתו.

    מתקן הרמה בתחנת רכבת :

    9. הוצב מיתקן הרמה לגישור בין הרציף לקרון.

    מיתקנים, שילוט ותקשורת

    מתקן למעבר נוסעים :

    10. הוצבו במיתקן מרכזי מיתקנים למעבר נוסעים, מיתקן אחד לפחות, בכל אזור שבו הם הוצבו יותאם למעבר אדם הנע בכיסא גלגלים כמפורט בסעיפים 2.5 ו-2.7 בת"י 1918 חלק 1, ויהיה זמין לשימושו.

    מכונה אוטומטית למתן שירות :

    11.
    א. הוצבה במיתקן מרכזי מכונה אוטומטית המשמשת לקבלת מידע תחבורתי או מכונה להנפקת כרטיסים, לפחות מכונה אוטומטית אחת באזור שבו היא הוצבה, תהיה נגישה לאדם הנע בכיסא גלגלים כמפורט בסעיפים 2.5 ו-2.7 בת"י 1918 חלק 1.

    ב. במכונה האוטומטית יותקנו הוראות שימוש בכתב מישושי ובמידת הצורך גם בכתב ברייל, כמפורט בסעיף 2.2.6 בת"י 1918 חלק 4.

    שילוט :

    12.
    א. שילוט הכוונה וזיהוי במיתקן מרכזי יוצב בהתאם לסעיף 2.2 בת"י 1918 חלק 4.

    ב. בתחנת רכבת יותקנו שלטים עם שם התחנה על הרציף, במיקום הנראה לעין מהקרון. גון האותיות והספרות בשלט יעמוד בניגוד של 70% לפחות לגוון הרקע. גובה האותיות יהיה 20 ס"מ לפחות.

    ג. שילוט הכולל מידע על מועדי היציאה וההגעה של כלי התחבורה, ויעדיהם, ימוקם במקומות המתנה מרכזיים בתחנה. גון האותיות והספרות יעמוד בניגוד של 70% לפחות לגון הרקע.

    ד. עיצוב האותיות והוספרות יהיה כמפורט בסעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4.

    ה. רמת התאורה באזור השילוט תהיה אחידה ותצמצם במידת האפשר את החזר האור.

    לוחות מידע אלקטרוניים :

    13. לוחות מידע אלקטרוניים המציגים לוחות, זמנים ויעדים, יציגו את המידע בתווים שאינם נעים על פני הלוח, בצבע צהוב על רקע כהה.עיצוב האותיות והספרות יהיה כמפורט בסעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4.

    כריזה :

    14. מערכת הכריזה תפיק שמע בעוצמה הגבוהה מרמת הרעש הסביבתי ב-15 דציבלים לפחות.

    טלפונים :

    15. בכל עמדת טלפונים יהיה מכשיר טלפון אחד לפחות מכל סוג המצוי בעמדה שנתמלאו בו כל אלה:

    א. הוא נגיש לשימושו של אדם הנע בכיסא גלגלים כמפורט בסעיף 2.4.2 בת"י 1918 חלק 4.

    ב. הוא עומד בדרישות סעיף 2.4.3 בת"י 1918 חלק 4.

    ג. הוא סומן כאמור בסעיף 2.2.5.4 בת"י 1918 חלק 4.

    מערכות התרעה :

    16. מערכות התרעה על מצבי חירום, יפיקו בזמן ההתרעה אותות התרעה שמיעתיים וחזותיים, ויתאימו לסעיף 2.6 בת"י 1918 חלק 4.

    חניה :

    17. בחניה מוסדרת שבשטח המיתקן המרכזי, יוקצו ויסומנו מקומות חניה נגישים בהתאם לסעיף 2.7 בת"י 1918 חלק 2.