חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - פרק ה1': מקום ציבורי ושירות ציבורי

19א. הגדרות

בפרק זה - 

"אמצעי עזר ושירותי עזר" - לרבות,

(1) מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה;

(2) קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה;

(3) לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים;

(4) התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח האדם הקיים;

(5) כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו;

"בנין" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה;

"בעל רישיון", "מיתקן בזק" ו"שירות בזק" - כהגדרתם בחוק התקשרות (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982;

"הוועדה" - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

"הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה" - לפי כל אחד מאלה:

(1) סעיף 158א לחוק התכנון והבניה;

(2) פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה;

(3) לענין מוסד חינוך וגן ילדים כמשמעותם בסימן ז', שההיתר לבנייתם או לשימוש בהם ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף 1158(ז) לחוק התכנון והבניה - גם פרק ה'1 לחוק האמור;

"חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" ו"מורשה לנגישות השירות" - כמשמעותם בסימן י"א;

"נגישות" - אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במיתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;

"התאמות נגישות" - ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות;

"נטל כבד מדי" - כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2);

"רשות ציבורית" - כל אחד מאלה:

(1) גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) ו-(10) בהגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 5;

(2) גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;

(3) מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;

(4) מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;

(5) גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה.

"תקן ישראלי" - תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

19ב. הזכות לנגישות - עיקרון יסוד

אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.

19ג. איסור הפליה

אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה.

19ד. חובות החלות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.

19ה. הגדרות לגבי איסור ההפליה

בסימן זה -

"מי שעיסוקו" - לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק וכן האחראי בפועל על מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, או על הספקת המוצר;

"מקום ציבורי", - אחד מאלה:

(1) מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2) מקום או חלק ממקום שבו ניתן שירות ציבורי;

"שירות ציבורי", אחד מאלה:

(1) שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השניה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;

(2) שירות הניתן בידי גוף ציבורי;

(3) שירות הניתן במקום ציבורי.

19ו. איסור הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי

(א) מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו בכל אחד מאלה, לפי הענין:

1. לא יסרב -
   
   (א) לאפשר לו גישה למקום ציבורי או לחלק ממנו;
   
   (ב) לתת לו שירות ציבורי;
   
   (ג) לספק לו מוצר;
   
   (ד) לאפשר לו שימוש בשירות ציבורי או הנאה משירות ציבורי;
   
   
2. לא יקבע תנאים שלא ממין הענין המונעים או המגבילים, במישרין או בעקיפין, שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי, או הנאה משירות ציבורי, ממקום ציבורי או בהספקת מוצר;
   
   
3. לא ייתן שירות ציבורי ולא יספק מוצר בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך כלל.
   
   

(ב) לא ייחשב מקום או שירות כמקום או שירות שאינו עומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, בשל שלילת השימוש בו מחמת הפליה אסורה כאמור בסעיף זה.

(ג) אין רואים הפליה לפי סעיףף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי.

(ד) אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות.

19ז. מקום ציבורי - מהו

בסימן זה ובסימן ה' -

"בניין קיים" - מקום ציבורי שהוא בניין, לרבות חלק ממנו ושטחי החוץ שלו, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני יום י"א באב השתס"ט (1 באוגוסט 2009);

"מקום ציבורי" - אחד מאלה:

(1) מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2) מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;

"מקום ציבורי קיים" - אחד מאלה:

(1) מקום ציבורי שהוא בנין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה;

(2) מקום ציבורי מסוים שאינו בנין, אשר היה קיים כמקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה - המועד הקובע);

19ח. נגישות מקום ציבורי

(א) מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה או להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין.

(ב) מי שאחראי למקום ציבורי לפי סעיף קטן (ג), יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין, וידאג לאחזקתן התקינה של התאמות אלה.

(ג) חובת הנגישות לענין מקום ציבורי לפי סעיף זה -

1. לענין התאמות נגישות הדורשות היתר כמשמעותו בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תחול על הבעלים; הושכר המקום הציבורי בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 (בסעיף זה - חוק הגנת הדייר), ישלם הדייר לבעל הבית מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות; שר הבינוי והשיכון, באישור הממשלה והוועדה, רשאי לקבוע שיעורי השתתפות שונים בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; בסעיף זה, "דייר", "בעל בית" - כהגדרתם בחוק הגנת הדייר;
   
   
2. לענין התאמות נגישות אשר אינן דורשות היתר בניה כאמור בפסקה (1), תחול על הבעלים, ואולם אם המקום הציבורי מוחזק או מופעל בידי מי שאיננו הבעלים - חובת הנגישות תחול על המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי.

(ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי, הכל לפי הענין, חייב לאפשר למי שחלה עליו חובה בהתאם להוראות לפי סימן זה לבצע התאמות נגישות במקום הציבורי.

(ה)

1. לא יפעיל אדם מקום ציבורי אלא אם כן בוצעו במקום התאמות הנגישות בהתאם להוראות פרק זה או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה;
   
   
2. על אף האמור בכל דין, לא ביצע הבעלים התאמות נגישות לפי פרק זה או לפי פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות, לא ייחשב למפר החוזה, ולא יחויב בפיצוי בשל הביטול.
   
   

(ו) בסעיף זה -

"בעלים" - הבעלים, ואם יש חוכר לדורות, החוכר לדורות ולמעט דייר;

"חוכר לדורות" - חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לרבות בר רשות, בין בהרשאה לתקופה אחת ובין בהרשאה מתחדשת, לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים.

19ט. תקנות נגישות לענין מקום ציבורי

(א) לענין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בנינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כללל ובין לסוגי מקומות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר -

1. הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בפסקה (2);
   
   
2. הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, בשטח המקום ציבורי.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי מקומות ציבוריים קיימים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

1. הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, לרבות ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
   
   
2. ביצוע התאמת הנגישות יהווה נטל כבד מדי.

(ג) בתקנות לפי סעיף זה -

1. ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א' בתוספת השלישית שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית;
   
   
2. יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;
   
   הוראות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:
   
   (1) סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;
   
   (2) סוג או אופי השירות הניתן במקום הציבורי החייב בהנגשה;
   
   (3) היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;
   
   (4) סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ"ג בחשון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, למעט רשות ציבורית המנויה בטור א' בתוספת השלישית, ולעניין רשות ציבורית כאמור - לא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב' בתוספת השלישית לעניין אותה רשות ציבורית ולא יאוחר מיום י"ב בחשון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, "היום הקובע" - יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ג1) שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א' בתוספת השלישית ובטור ב' לצדה - את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד יום כ"ד בחשוון התשע"א (1 בנובמבר 2010).

(ג2)

(1) שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א' בתוספת שלישית א', ובטורים ב' ו־ג' לצדה - את מספר הבניינים הקיימים שיונגשו ואת המועד להשלמת ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים כאמור לפי הוראות סימן זה, לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018).

(2) צו כאמור בפסקה )(1) יכלול פירוט של כל הבניינים הקיימים של אותה רשות ציבורית שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה בניינים שחובת הנגישות לגביהם הושלמה במלואה; פירוט כאמור לגבי כל בניין יכלול את שם הבניין, כתובתו - למעט אם גילוי הכתובת אסור על פי כל דין, דרכי ההנגשה והתאמות הנגישות שבוצעו בו או שנדרש לבצע בו, והמועד לביצוען; כמו כן יכלול הצו פירוט של התאמות נגישות חלופיות להנגשה זמנית של כל בניין שחובת הנגישות לגביו טרם הושלמה, בתקופה שעד להשלמת אותה חובה.

(ג 3) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשות ציבורית המנויה בפרט 1 לטור א' לתוספת שלישית א' תשלים את ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים קיימים בהתאם להוראות לפי סימן זה, לגבי מספר הבניינים כמפורט בטור ב' לצדה, עד המועדים כמפורט בטור ג' לצדה;
חובת הנגישות תחול במלואה לעניין רשות ציבורית כאמור, לגבי בניינים קיימים, ביום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).

(ג4) שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות ציבורית כמפורט בסעיף קטן (ג 3) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף קטן (ג2)(2).

(ד) לענין מקומות ציבוריים שאינם בנינים, שיוקמו כמקומות ציבוריים כאמור לאחר המועד הקובע, יהיו לשר המשפטים הסמכויות לקבוע הוראות לענין פטור מלא או חלקי או דרישות מופחתות, הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 158ו1(ד)(2) לחוק התכנון והבניה.

(ה) פטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדי, שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד), לא יחולו על -

(1) מקום ציבורי שהאחראי לו על פי סימן זה הוא רשות ציבורית;

(2) חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן (א).

(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור הוועדה.

(ז) שר המשפטים רשאי להוסיף בצו מקום על רשימת המקומות הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה.

(ח) תקנות לפי סעיף זה החלות על רשות מקומית, ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

(ט) סעיף זה לא יחול לגלבי מקום ציבורי שחל עליו סימן ו', סימן ז', או סימן ט'.

(י) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

(יא) 

(1) על אף האמור בסעיף זה, גוף המנוי בפסקה (1) או (4) להגדרה "גוף ציבורי", לא יהיה חייב בביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות לפי סימן זה בבניין קיים שיפונה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

(2) החשב הכללי במשרד האוצר יגיש לוועדה ויפרסם ברשומות רשימה ובה פירוט של כל הבניינים הקיימים שיפונו כאמור בפסקה (1), וכן כל שינוי ברשימה האמורה; רשימה ראשונה כאמור תוגש ותפורסם עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).

(3) פירוט ברשימה כאמור בפסקה (2) יכלול, לגבי כל בניין, את שם הבניין, כתובתו, תאריך הפינוי שלו והכתובת או המבנה שאליהם הוא יועבר, למעט אם גילוי הכתובות כאמור אסור על פי כל דין; כמו כן תכלול הרשימה פירוט של התאמות נגישות חלופיות, שייקבעו לאחר היוועצות עם הנציבות, להנגשה זמנית של כל בניין שיפונה כאמור, בתקופה שעד להשלמת הפינוי.

(4) החשב הכללי במשרד האוצר יגיש לוועדה, יחד עם הרשימה כאמור בפסקה (2), העתק של כל הסכם שעניינו העברת הפעילות המתבצעת בבניין הקיים או העתק של היתר לבניית בניין חדש במקום הבניין הקיים, ככל שישנם.

19י. שירות ציבורי - מהו

"שירות ציבורי" - אחד מאלה:

(1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג';

(2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;

19יא. נגישות שירות ציבורי

(א) שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ב) מי שאחראי להספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.

19יב. תקנות נגישות לענין שירות ציבורי

(א) לענין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר והספקת שירותי עזר.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי שירותים ציבוריים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

1. הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגישה מהותית באופיו המיוחד של השירות הציבורי;
   
   
2. ביצוע התאמות נגישות בשירות יהווה נטל כבד מדי.
   
   

(ג) בתקנות לפי סעיף זה -

1. ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;
   
   
2. יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;
   
   הוראות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:
   
   (1) סוג או אופי השירות החייב בהנגשה;
   
   (2) היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה על ידי אותו הגוף;
   
   (3) סוגי התאמות הנגישות.
   
   לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ"ג בחשון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום ט"ז בחשון התשע"ג (1 בנובמבר 2012) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, "היום הקובע" - יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ד)

1. בעל רישיון יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותי בזק ולמיתקני בזק לפי סימן זה;
   
   
2. על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין שירותי בזק ומיתקני בזק, יקבע שר התקשורת הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותים ומיתקנים כאמור; לענין זה, יהיו לשר התקשורת הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); ההתאמות כאמור יכול שייקבעו לפי סוגים של מיתקני בזק.
   
   

(ה)

1. מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;
   
   
2. מי שעיסוקו בהשכרת אוטובוסים וכלי רכב אחרים, יעמיד להשכרה כלי רכב נגישים לאנשים עם מוגבלות תמורת מחיר זהה למחירו של כלי רכב שאינו נגיש כאמור.
   
   
3. (3) שר התחבורה יתקין תקנות להסדרת הנגישות לפי הוראות סעיף קטן זה.
   
   

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד) בדבר נטל כבד מדי לא יחולו לגבי שירות לציבורי הניתן בידי רשות ציבורית.

(ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולענין שירותי בזק גם עם בעלי רישיונות הנוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בהתחשב בהוראות תקן ישראלי ובאישור הוועדה.

(ח) היה השירות באחריותו של שר אחר, יתקין שר המשפטים תקנות כאמור, לאחר התייעצות גם עם אותו שר, לפי הענין.

(ט) שר המשפטים רשאים להוסיף בצו שירות על רשימת השירותים הציבוריים המנויים בתוספת השניה.

(י) סעיף זה לא יחול לגבי שירות ציבורי שחל עליו סימן ו', סימן ז' או סימן י'.

(יא) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (א), (ד) ו-(ה) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19יג. פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות

(א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור, בכפוף להוראות פרק זה, מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם מתקיים אחד מאלה:

1. התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
   
   
2. התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי הענין -
   
   (א) סוג השירות או המקום;
   (ב) היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;
   
   (ג) טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;
   
   (ד) קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;
   
   (ה) קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;
   
   (ו) היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה;
   
   
3. התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
   
   
4. התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי.

(ב) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי שאינו בנין, שהוקם כמקום כאמור לאחר כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 19ט(א), פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת שעלותה גבוהה שקבע שר המשפטים, באישור הוועדה, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל עליו נטל כבד מדי לפי סעיף קטן (א)(2) למעט פסקה (ה).

(ג) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של מי שחייב בביצוע ההתאמות כאמור.

19יג1. פטור מסוים - הוראות מיוחדות

(א) הוראות סעיף 19יג(א)(2),(ב) ו-(ג) לא יחולו לגבי -

(1) מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית;

(2) שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית;

(3) חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן 19ט(א);

(4) התאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום לב.

(ב) על האמור בסעיף קטן (א), הנציב רשאי ליתן לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת לענין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לענין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית; ואולם לא יקבע הנציב פטור כאמור לגבי כל אחד מאלה:

1. גוף ציבורי, המנוי בפסקאות (1) עד (4), (9) ו-(10) בהגדרה "גוף ציבורי" בסעיף 5;
   
   
2. מוסד חינוכי רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב ושירות החינוך הניתן על ידו;
   
   
3. מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי כהגדרתו בסעיף 19טו;
   
   
4. בנק ישראל, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, תאגיד השידור הציבורי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ושירות התעסוקה.
   
   

19יד. התאמות נגישות חלופיות

הוכיח מי שאחראי למקום ציבורי או מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לפי הענין כי מתקיימת הוראה מהוראות סעיף 19יג(א), (ב) או (ג),19כט1(3), או 19לא(ג) או הוראות מכוח סעיפים 19ט(ב)(2), 19ט(ד), 19יב(ב)(2), 19יב(ד), או 19יז(ב), יבצע התאמות נגישות חלופיות, ככל שנקבעו בתקנות או שנקבעו לענין פטור מסוים לפי סעיף 19יג, לרבות מעבר למקום אחר, שהן סבירות בנסיבות הענין.

19יד1. פטור בידי הנציב

הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסוימת בהתאם לסעיף 19יג וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, והכל כאמור בסימן זה.

19טו. הגדרות

בסימן זה -

"חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

"נותני שירותים" - כמשמעותם בסעיף 21 לחוק ביטוח בריאות;

"קופת חולים" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בריאות;

"שירות בריאות ממלכתי" - שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות.

19טז. נגישות בריאות

שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובהתאם להוראות לפי סימן זה.

19יז. תקנות נגישות לענין שירותי בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות

(א) שר הבריאות יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים, כדי לאפשר לאדם עם מגבלות, נגישות באופן סביר לשירותי בריאות ולמקומות ציבוריים קיימים, כהגדרתם בסעיף 19ז, שבהם ניתנים שירותי בריאות.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2), אם ביצוע התאמת הנגישות מהווה נטל כבד מדי -

1. סוג שירות בריאות שאינו שירות בריאות ממלכתי, לגבי כולו או חלקו;
   
   
2. סוג המקום הציבורי שבו ניתן שירות כאמור, לגבי כולו או חלקו.
   
   

19יח. נטל כבד מדי - אי-תחולת פטור

הוראות סעיף 19יג(א)(2) לא יחולו לגבי מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי או לגבי שירות בריאות ממלכתי.

19יט. תכנית הנגשה והתאמה

כל בית חולים וכל קופת חולים וכן ספק שירותי בריאות גדול אחר שקבע שר הבריאות לפי סעיף 19כו (בסימן זה - ספקי שירותים גדולים), יגישו לשר הבריאות תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי הבריאות הניתנים על ידם, ושל מקומות ציבוריים שבהם ניתנים שירותי בריאות, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19יז; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין, ובאישורם.

19כ. החלה הדרגתית

(א) הוראות הנגישות לפי סימן זה, לענין שירות בריאות הניתן על ידי ספק שירותים גדול או לענין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור, יחולו בהדרגה, במשך אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה - תקופת הביניים) לפי צו שיקבע שר הבריאות עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל מאחת עשרה השנים, בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19יט, ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את סוג השירות, היקף פעילותו, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב) בתקופת הביניים, יספקו קופות החולים למבוטחים עם מוגבלות שירותי בריאות שהם נגישים על פי הוראות פרק זה במקומות ציבוריים שהם נגישים כאמור, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעמם התקשרו, ובין על ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת.

(ג) שר הבריאות, רשאי להאריך את תקופת הביניים לגוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים, אם נוכח שלא יכול היה להשלים את ביצוע ההנגשה על פי הצו שהוצא לפי סעיף קטן (א), במאמצים ראויים.

(ד) לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הבריאות רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי במלואה על גוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף 19 ט)ג 2() 2(; בסעיף קטן זה, "מקום ציבורי" - כהגדרתו בסעיף 19 ז.

19כא. התייעצות ואישור הוועדה

(א) תקנות לפי סעיף 19יז וצו לפי סעיף 19כ ייקבעו בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה;

(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד יום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד יום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19כב. דיווח לשר

ספקי שירותים גדולים יגישו מדי שנה לשר הבריאות דיווח בדבר הנגשת שירותי בריאות ומקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, שבוצעה במהלך השנה החולפת, בתקופת הביניים או בתקופת ההארכה, לפי סעיף 19כ (ג), כמתחייב לפי הוראות סימן זה.

19כג. דיווח לוועדה

שר הבריאות יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת שירותי הבריאות והמקומות בהם ניתנים שירותי בריאות, שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב לעיל פי הוראות לפי סימן זה.

19כד. פרסום

ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר דרך הפרסום.

19כה. סייג

לאחר תום התקופה הנקובה בסעיף 19כ, לא תיתן קופת חולים שירות בריאות ממלכתי, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, אלא אם כן מתקיימות בשירות הבריאות ובמקום שבו ניתן שירות הבריאות הוראות הנגישות לפי סימן זה או לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה, לפי הענין, באופן סביר.

19כו. תחולה לגבי ספק שירותים גדול

שר הבריאות יקבע את ספקי השירותים הגדולים שחלות עליהם החובות לפי סעיפים 19יט, 19כב ו-19כד לחוק זה בהתחשב בהיקף פעילותו של נותן השירותים וכן בהיקף האוכלוסיה שאותה הוא משרת.

חלק א': מוסדות על-תיכוניים

19כז. הגדרות

בחלק זה -

"מוסד על-תיכוני -

(1) מוסד שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בחוק זה - חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2) מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3) שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(5) מוסד על-תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית.

19כח. נגישות מוסדות על-תיכוניים

מוסדות על-תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה.

19כט. תקנות נגישות למוסדות על-תיכוניים

שר החינוך התרבות והספורט (בחוק זה - שר החינוך) ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יקבעו הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות על-תיכוניים, ולשירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.

19כט1. פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות

מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סימן זה במקום ציבורי קיים שהוא מוסד על-תיכוני יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת אם קבע הנציב אחד מאלה:

(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(2) התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(3) לענין מוסד על-תיכוני המנוי בפסקאות (3) ו-(5) להגדרה מוסד על-תיכוני - התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי.

19ל. תכנית הנגשה והתאמה

בעל מוסד על-תיכוני יגיש לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של המוסד העל-תיכוני ושירותי ההשכלה הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט החלות על אותו מוסד; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

19לא. החלה הדרגתית

(א) הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות על-תיכוניים ושירותי ההשכלה הניתנים על ידיהם, לפי חלק זה, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה, שתחילתה לא יאוחר מיום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) וסופה לא יאוחר מיום כ"ג בחשוון התשע"Y (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית (בחלק זה - תקופת הביניים); עד תום 12 חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט יקבעו שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, בצו, את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, על המוסדות שעליהם חלות התקנות בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19ל ככל שהוגשו; בקביעת ההחלה ההדרגתית לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב) עד תום תקופת הביניים, מוסדות על-תיכוניים יבצעו התאמות נגישות, באופן סביר, בעבור סטודנט עם מוגבלות, לפי הענין, הלומד במקום כאמור או העומד ללמוד בו, בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין; שר החינוך יפרסם מידע לציבור ולמוסדות העל-תיכוניים בדבר הזכויות על פי סעיף זה, והדרכים למימושן.

(ג) מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סעיף קטן (ב) יהיה פטור מביצוע אותה התאמה בתקופה שעד ליום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008), אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה יטיל נטל כבד מדי.

(ד) לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ"ג בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר החינוך רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי במלואה על מוסד על־תיכוני שהוא רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף 19 ט(ג2)(2); בסעיף קטן זה, "מקום ציבורי" - כהגדרתו בסעיף 19 ז.

19לא1. התייעצות ואישור הוועדה

(א) תקנות לפי סעיף 19כט וצו לפי סעיף 19לא ייקבעו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19לא2. דיווח לשר

בעלים של מוסדות על-תיכוניים יגישו מדי שנה לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, דיווח בדבר הנגשת המוסדות ושירותי ההשכלה הניתנים בהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.

19לא3. דיווח לוועדה

שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יגישו מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

חלק ב': מוסדות חינוך ושירותי חינוך

19לב. הגדרות

בחלק זה -

"חוק לימוד חובה" - חוק לימוד חובה, התש"ט-1949;

"מוסד חינוך רשמי" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה;

"מוסד חינוך" - מוסד חינוך רשמי, מוסד חינוך מוכר, מוסד חינוך פטור ומוסד לחינוך מיוחד;

"מוסד חינוך מוכר" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה לרבות בית ספר הפועל ברישיון מכוח חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ולמעט מוסד חינוך רשמי;

"מוסד חינוך פטור" - מוסד כמשמעותו בסעיף 5 בחוק לימוד חובה;

"מוסד לחינוך מיוחד" - כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1998.

19לג. נגישות מוסדות חינוך

מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובכפוף להוראות לפי חלק זה.

19לג1. תקנות נגישות במוסד חינוך

לענין מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך למעט גני ילדים, יקבע שר החינוך הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:

(1) בניית פיר מעלית בבנין מרכזי אחד;

(2) בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי.

19לג2. תכנית הנגשה והתאמה

בעלים של מוסדות חינוך יגישו לשר החינוך תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של מוסד החינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19לג1; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

19לג3. החלה הדרגתית

(א) הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם, לפי סעיף 19לג1, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה של שתים עשרה שנים, שתחילתה לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) (בחלק זה - תקופת הביניים); עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) יקבע שר החינוך בצו את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, בפריסה שווה בכל אחת משתים עשרה השנים בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19לג2 ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב) לא נקבעו צווים לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019).

19לג4. התייעצות ואישור הוועדה

(א) תקנות לפי סעיפים 19לג1, 19לד וצו לפי סעיף 19לג3 ייקבעו בהתייעצות עם המרכז לשלטון מקומי, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19לג5. דיווח לשר

בעלים של מוסדות חינוך יגישו מדי שנה לשר החינוך, דיווח בדבר הנגשת מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.

19לג6. דיווח לוועדה

שר החינוך יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

19לד. נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה

(א) תלמיד עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום שהוא מוסד חינוך או גן ילדים, לפי הענין, ולשירות חינוך הניתן על ידי אותו מוסד; בסעיף זה, "גן ילדים" - גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, גן ילדים בבעלות רשות חינוך מקומית או גן ילדים שחל עליו חוק החינוך המיוחד.

(ב) שר החינוך יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר נגישות באופן סביר לתלמיד עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (א); תקנות לפי סעיף זה יכללו הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בקשר לכל אחד מאלה:

1. התקנת מעלית נגישה בבנין מרכזי אחד, למעט לענין גן ילדים;
   
   
2. בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי;
   
   
3. הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה לבנין המרכזי, בין הבנין המרכזי למבנים הסמוכים ודרכי הגישה לחצר ולאולם הספורט ולרבות כבשים בדרכי הגישה;
   
   
4. אמצעי נגישות לאנשים עם מוגבלות בראיה ובשמיעה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר;
   
   
5. התאמות נוספות הנדרשות כדי לאפשר לתלמיד נגישות באופן סביר במוסד או בגן הילדים בו הוא לומד.
   
   

(ג) הורה של תלמיד, שהוא אדם עם מוגבלות, זכאי לנגישות במוסד החינוך או בגן הילדים שבו התלמיד לומד, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים; בפסקה זו, "הורה" - לרבות אפוטרופוס.

(ד) מוסד חינוך וגן ילדים יבצעו את התאמות הנגישות בעבור תלמיד הלומד במוסד החינוך, בעבור ילד הרשום במוסד החינוך והעתיד ללמוד בו ובעבור הורה כאמור בסעיף קטן (ג), מיד לאחר המועד שבו נודע לראשונה למוסד החינוך, או לגן הילדים, לפי הענין, על רישומו של התלמיד במקום.

(ה) שר החינוך, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין -

1. חובת הרשם לברר, בעת הרישום של התלמיד, את הצורך בביצוע התאמות נגישות; בפסקה זו, "הרשם" - כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959;
   
   
2. מועדים ליידוע הבעלים של מוסד החינוך או גן הילדים בדבר רישומו של התלמיד ובדבר הצורך בביצוע התאמות הנגישות, ומועדים לביצוע התאמות הנגישות בעבורו או בעבור הורהו, והכל כדי שביצוע ההתאמות יסתיים לפני תחילת הלימודים של התלמיד במוסד החינוך או בגן הילדים.
   
   

19לד1. ביצוע התאמות נגישות במכרז מסגרת

(א) רשויות מקומיות, בין בעצמן ובין באמצעות מוסד ציבורי או גוף ארצי הקשור אליהן, יפרסמו מכרז לבחירת גורמים שאיתם יתקשרו לצורך ביצוע התאמות נגישות, במוסדות חינוך או בגני ילדים לפי סעיף 19לד.

(ב) חלה על רשות מקומית או על כל גורם אחר, החייב על פי דין בחובת מכרז, חובה לבצע התאמות במוסד חינוך או בגן ילדים על פי חלק זה, רשאית הרשות, או אותו גורם אחר, להתקשר עם מי שנבחר במכרז על פי סעיף קטן (א); התקשר גוף לפי סעיף זה, יצא ידי חובתו לפי כל דין המחייב התקשרות במכרז.

19לד2.

בעלים של כל מוסד חינוך וגן ילדים יגיש בקשה להיתר בניה לביצוע הוראות הנגישות לפי סעיפים 19לג1 וסעיף 19לד; הבקשה תוגש בתוך שנה מיום התקנת התקנות לפי סעיפים אלה.

 19לד3.

הוראות לפי חלק זה באות להוסיף ולא לגרוע מחובה שחלה לפי חוק  התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה.

19לה. חוזה ביטוח

(א) מתן יחס שונה בחוזה ביטוח (בסימן זה - יחס שונה) לא יהווה הפליה לפי פרק זה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטיים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות הענין.

(ב) מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראות סעיף קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, וזאת נוסף על כל סעד אחר.

(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרד כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל שלא בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מוגדלים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לולא ההפליה, וזאת בנוסף על כל סעד אחר.

(ד) קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרד כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח בתוספת תשלום ההפרש כאמור בסעיף קטן (ב), וזאת נוסף לכל סעד אחר.

(ה) סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סימן זה, וקרה מקרה ביטוח, רשאי בית המשפט לפסוק לאדם כאמור פיצוי שלא יעלה יעלה על שיעורי תגמולי הביטוח שהיו מגיעים לו לולא הסירוב לבטח, בניכוי דמי הביטוח שהיה משלם, אילולא הסירוב כאמור, אם התקיימו כל אלה:

1. האדם פנה ללמונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (בסימן זה - הממונה על שוק ההון), בתוך 30 ימים במועד שנודע לו על הסירוב מחמת המוגבלות, ובלבד שפנה למפקח לפני שקרה מקרה הביטוח; קבע המפקח שההפליה מותרת, ובלבד שהאדם ערער לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;
   
   
2. האדם עשה מאמץ סביר בנסיבות הענין לבטח עצמו מפני אותו סיכון אצל מבטח אחר וסורב;
   
   

בסעיף קטן זה -

"סירוב" - לרבות מתן יחס שונה באופן קיצוני, בנסיבות הענין, שבעקבותיו לא נכרת חוזה ביטוח;

"שיעור תגמולי הביטוח" - שיעור תגמולי הביטוח לפי פוליסה סבירה בנסיבות הענין שאין בה יחס שונה כאמור בסעיף קטן (א).

(ו)

1. מבוטח עם מוגבלות שניתן לו יחס שונה אם אדם עם מוגבלות שבקשתו להיות מבוטח נדחתה (בסעיף זה - מתלונן) רשאי להגיש תלונה כמשמעותה בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, לממונה על שוק ההון על החלטה בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח כמשמעותם בסעיף זה, והוראות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח יחולו; היתה החלטה בענין התלונה כרוכה בנושאים רפואיים, יתייעץ הממונה על שוק ההון, לפי הצורך, עם מומחה רפואי שימנה לענין זה;
   
   
2. לא התקבלה החלטה של הממונה על שוק ההון בתוך 90 ימים ממועד הגשת התלונה, רשאי המתלונן, מתום 90 הימים האמורים ואילך, להעביר את תלונתו להכרעתה של ועדה כמשמעותה בפסקה (3)(א) (בסימן זה - ועדת תלונות); הועברה התלונה לוועדת תלונות, תודיע ועדת התלונות לממונה על שוק ההון, והממונה על שוק ההון לא יהיה מוסמך עוד לדון בתלונה; ממונה על שוק ההון יעביר לוועדת תלונות בתוך 14 ימים את התלונה וכל חומר הנוגע אליה המצוי ברשותו, והוראות סעיף 50(ב) לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח לא יחולו לענין זה;
   
   

אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של אדם עם מוגבלות לפנות לבית המשפט בשל הפרת הוראות סימן זה.

(3) (א) ועדת תלונות תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם:

1. שופט בדימוס שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;
   
   
2. אקטואר, מתוך רשימה של אקטוארים המתמחים בסוגים שונים של ביטוח (בסימן זה - רשימת אקטוארים), שקבע שר האוצר בהתייעצות, בין השאר, עם גורמים שמייצגים, לדעת שר האוצר, את ענף הביטוח;
   
   
3. מומחה, מתוך רשימה של מומחים בסוגים שונים של מוגבלות (בסימן זה - רשימת מומחים), שקבע שר המשפטים בהתייעצות, בין השאר, עם הנציב; בפסקה זו, "מומחה" - לרבות רופא, אח או אחות, פסיכולוג, בעל מקצוע פארא-רפואי ולמעט אקטואר.
   
   

(ב) שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע את כל אלה:

1. דרך מינוים של חברים בוועדת תלונות, בשים לב, בין השאר לסוג המומחיות של האקטואר והמומחה, ולסוג המוגבלות של המתלונן;
   
   
2. סדרי הדין של ועדת התלונות, לרבות בכל הקשור לשמיעת טענות הצדדים או הגשת ראיות ומסמכים מטעמם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל ועדת התלונות בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות הענין;
   
   
3. שכר והחזר הוצאות לחברי ועדת תלונות;
   
   
4. תקנות ראשונות לפי סעיף זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006);
   
   

(4) הודעה על מינוי יושב ראש ועדת תלונות וכן רשימת האקטוארים ורשימת המומחים יפורסמו ברשומות;

(5) מינוי חבר ועדת תלונות יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים;

(6) ועדת תלונות רשאית, ככל שנדרש, להורות לנילון, לתקן ליקוי בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח שלא בהתאם להוראות סימן זה; העתק החלטה כאמור תועבר לממונה על שוק ההון לשם בחינת הצורך להורות על תיקון ליקוי כאמור, למבטחים נוספים;

(7) החלטת ועדת תלונות תינתן ברוב דעות, ולאחר שניתנה הזדמנות למתלונן, לנילון, לנציב ולארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את טענותיהם;

(8) החלטת ועדת תלונות תינתן בתוך 90 ימים ממועד העברת התלונה אליה;

(9) החלטות הממונה על שוק ההון לפי סימן זה והחלטות ועדת תלונות, שיש בהן כדי להשפיע על אנשים עם מוגבלות, על מבוטחים נוספים או על מבטחים נוספים, יפורסמו לציבור;

(10) מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת הממונה על שוק ההון או מהחלטת ועדת תלונות, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;

(11) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא אם כן הורדה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

(ז)

1. החליט מבטח ליתן למבוטח יחס שונה או סירב מבטח לבטח אדם, ימסור לו המבטח הודעה מנומקת בכתב עם תמצית בסיס הנתונים, אם המבטח התבסס עליהם במתן ההחלטה, וכן תמצית המידע שעליהם התבסס; על אף האמור, המבטח רשאי למסור את נימוקי החלטתו ותמצית המידע והנתונים לאדם או למבוטח כאמור באמצעות רופאו של המבטח; רופא המבטח רשאי, באישורה של ועדת אתיקה, שלא למסור את הנימוקים והמידע האמורים או חלק מהם לידיו אם המידע או הנימוקים עלולים לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייו; בסעיף זה, "ועדת אתיקה" - כמשמעותה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
   
   
2. סירב מבטח לבטח אדם או החליט ליתן למבוטח יחס שונה, יודיע לו המבטח על אפשרויותיו להגיש תלונה למפקח על הביטוח ולוועדת תלונות, כמפורט בסעיף זה, או להגיש תביעה לבית המשפט, וכן על ההוראות בדבר נטל ההוכחה; מידע כאמור בפסקה זו יימסר בנוסח שקבע שר המשפטים, ככל שקבע.
   
   
3. הודעת מבטח לפי סעיף קטן זה, תימסר בתוך 90 ימים ממועד מסירת ההצעה לכריתת חוזה ביטוח או לשינוי חוזה ביטוח, לפי הענין; הממונה על שוק ההון רשאי להאריך את מועד המסירה לתקופות נוספות שלא יעלו סך הכל על 60 ימים נוספים, מסיבות מיוחדות שיימסרו למבוטח; פעל המבטח בניגוד לסעיף קטן זה, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
   
   

(ח) מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי או הפעלת מקום ציבורי שאינו שירות ביטוח, לא יפלו אדם עם מוגבלות מחמת יחס שונה או מחמת סירוב מבטח לבטח, שניתן לו שלא לפי הוראות סעיף קטן (א).

19לו. חזקות

הוכיח תובע או מתלונן לפי סימן זה, אחד מאלה, חזקה שהנתבע או הנילון הפלה אותו מחמת מוגבלותו כל עוד לא הוכיח הנתבע או הנילון אחרת -

(1) סירב מבטח לבטח אדם מוגבלות או נתן לו יחס שונה ולא סירב או קבע יחס שונה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;

(2) הנתבע התנה את הביטוח לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.

19לז. נטל ההוכחה

בתביעה או תלונה לפי סימן זה, נטל ההוכחה כי הסירוב או מתן היחס השונה מבוסס על מידע כאמור בסעיף 19לה(א), יחול על המבטח.

19לח. פרשנות - תחולה על חוזה ביטוח קיים

סימן זה יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין סירוב להרחיב חוזה ביטוח קיים או מתן יחס שונה בקשר לבקשה כאמור; בסעיף זה, "הרחבת חוזה ביטוח" - הגדלת סכום הביטוח או הוספת כיסוי ביטוח.

19לט. נגישות דרכים

(א) בסעיף זה -

"גוף מבצע" - אחד מאלה:

1. רשות מקומית;
   
   
2. גורם אחר העוסק בתכנון, בניה או החזקה של תשתיות דרכים שקבעו שר התחבורה או שר אחר הממונה על התחום שבו פועל גורם כאמור (בסעיף זה - השר האחראי);
   
   "מהנדס רשות מקומית" - כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991;
   
   "מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" - כמשמעותו בסעיף 19מא, ולמעט הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1);
   
   "מתכנן מחוז" - כמשמעותו בסעיף 8 בחוק התכנון והבניה.
   
   

(ב) צמתים ומדרכות יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן המאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר בין המדרכה לכביש, בין מקום החניה למדרכה, על המדרכה ובחציית הכביש בהתאם להוראות לפי סימן זה, לרבות הסרת מפגעים ומכשולים אשר פוגעים בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות כאמור בסעיף זה ולרבות התקנת רמזורים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בראיה.

(ג) גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל יהיו נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות באופן סביר בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ד) שר הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם שלל אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות כאמור בסעיף זה ובהתחשב בתקן ישראלי; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ו (1 במאי 2006) על ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

(ה) לענין מדרכות, כבישים, צמתים, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל שנבנו לפני י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה - תשתיות דרכים קיימות), יגיש גוף מבצע לשר האחראי, לפי הענין, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ד), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתן של תשתיות הדרכים הקיימות שבאחריותו; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ובאישורו; היה הגוף המבצע רשות מקומית,תוגש התכנית לשר הפנים.

(ו) הוראות הנגישות לענין נגישות תשתיות דרכים קיימות, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן תהא לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה - תקופת הפריסה) לפי צו שיקבע השר האחראי, לפי הענין, עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ה), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מרכזיות תשתית הדרך, בנסיבות הענין, ובקרבתה למקומות המספים שירות לציבור; לא נקבע צו לפי סעיף זה, תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

(ז) מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, רשאי לקבוע פטור, מלא או חלקי, מביצוע הוראות לפי סעיף זה בקשר לתשתיות דרכים קיימות, בהתקיים אחד מאלה:

1. התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי בערכי ארכיאולוגיה, הסטוריה או טבע;
   
   
2. התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מטעמים הנדסיים;
   
   
3. התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי ורחב היקף באזור ביצועה.
   
   

(ח) נוכח מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, כי מתקיימת הוראה מהוראות פסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ז), יבוצעו התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין כפי שיקבע מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

(ט) גוף מבצע יגיש מדי שנה לשר האחראי, לפי הענין, דיווח על ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה; השר רשאי ליתן הוראות בדבר אופן ודרך הדיווח.

(י) השר האחראי, לפי הענין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה.

(יא) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-188; בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן זה, הוראות סעיפים קטנים (ה), (ו) ו-(ז) לא יחולו לגבי סידור המתחייב לפי החוק האמור.

(יב) שר הפנים ושר התחבורה ממונים על ביצוע סימן זה, לפי הענין, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

19מ. נגישות שירותי שעת חירום

(א) בסעיף זה -

"אירוע חומרים מסוכנים" - אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לחומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג- 1993;

"אירוע קרינה רדיולוגי" - אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לקרינה ברמה החורגת מן המנה הגבולית שנקבעה לאוכלוסיה בתקן להגנה מפני קרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית;

"התגוננות אזרחית" - כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א- 1951 (בחוק זה - חוק ההתגוננות האזרחית);

"מצב חירום" - התרחשות אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה חמורה בשלום הציבור או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת.

(ב) אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות של כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, לרבות לאמצעי מחסה ופינוי, מידע על אודות מצב החירום, קיומו ומועד תחילתו וסיומו, והאמצעים שיש לנקוט, ולרבות נגישות לאמצעי הגנה מיוחדים המותאמים לאנשים עם מוגבלות ולסוגי המוגבלות, והכל בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ג) שר הביטחון, באישור הוועדה ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, יקבע הוראות למימוש הזכות לנגישות לפי סעיף זה באופן סביר ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי.

(ד) על נגישות למקלטים יחולו הוראות סימן ג' או הוראות סעיף 14ד לחוק ההתגוננות האזרחית, לפי הענין.

(ה) תקנות ראשונות לפי סימן זה יוגשו לאישור הוועדה ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

(ו) לענין כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, שניתנו לפני י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה - שירותי שעת חירום קיימים), יגיש גוף האחראי לשירות, לשר הביטחון, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ה), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי שעת חירום קיימים שבאחריותם; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות, ובאישורו.

(ז) הוראות הנגישות לענין נגישות שירותי שעת חירום קיימים, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה-תקופת הפריסה), לפי צו שיקבע שר הביטחון, עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ו), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מידת חשיפתו של אזור לסכנות האותם שירותי שעת חירום קיימים נועדו להגן מפניהן, ובהיקף האוכלוסיה ששירותי שעת החירום נועדו לשרת; לא נקבע צו לפי סעיף (ז), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

19מא. מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה

(א) מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה יהיה מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף זה והוא רשום במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס המהנדסאים והאדריכלים או במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס ההנדסאים והטכנאים כאמור בסעיף 2(ג) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התי"ח-1958 (בחוק זה - חוק המהנדסים והאדריכלים).

(ב) מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה:

1. הוא אחד מאלה:
   
   (א) אדריכל או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, במדור הקשור למבנים, תשתיות וסביבה שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;
   
   (ב) הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים, והוא רשום בפנקס בתחום הקשור למבנים ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;
   
   
2. הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.
   
   

(ג) לשם קיום הוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה לענין חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תהיה חוות הדעת של הנדסאי תקפה רק לענין אותו סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.

(ד) המדורים המנוהלים על פי סעיף זה:

1. יכללו פרטים בדבר המקצוע של המורשה ואם הוא הנדסאי, או אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי - לענין סוג המבנה שחוות דעתו תקפה לגביו, כאמור בסעיף קטן (ג);
   
   
2. יפורסמו ויהיו פתוחים לעיון לכל דורש.

(ה) הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; בתעודה יירשמו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ד)(1).

(ו) בסימן זה -

"אדריכל רשוי", "מהנדס רשוי" - מי שקיבל רישיון אדריכל או רישיון מהנדס, לפי הענין, לפי סעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים;

"פנקס המהנדסים והאדריכלים" ו"פנקס ההנדסאים והטכנאים", "המועצה" - כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;

"הרשם" - אחד מאלה, לפי הענין:

(1) לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס - הרשם כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים;

(2) לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא הנדסאי - עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה;

(3) לענין מורשה לנגישות השירות - עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה.

19מא1. מורשה לנגישות השירות

(א) הרשם ינהל פנקס המורשים לנגישות השירות.

(ב) מורשה לנגישות השירות יהיה מי שמתקיימות בו הוראות לפי סעיף זה, והוא רשום בפנקס המורשים לנגישות השירות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו-(2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:

1. הוא אחד מאלה:
   
   (א) אדריכל מהנדס או הנדסאי, של אדריכל רשום שאינו אדריכל או של מהנדס רשום שאינו מהנדס כמשמעותם בסעיף 19מא(ב)(1);
   
   (ב) הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת; בפסקה זו, "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;
   
   (ג) הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;
   
   (ד) הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;
   
   
2. הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות הנגישות לפי פרק זה לפי הענין; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע או לסוגי תארים אקדמיים כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.
   
   

(ד) הפנקס המנוהל על פי סעיף קטן (א) -

1. יכלול פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין;
   
   
2. יפורסם ויהיה פתוח לעיון לכל דורש.
   
   

(ה) הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות השירות למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות השירות; בתעודה יירשמו פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין.

19מא2. עונשים על התנהגות בלתי הולמות

(א) ועדת האתיקה כאמור בסעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים תחקור תלונה שהובאה לפניה ולפיה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אדריכל או מהנדס כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(א) עשה אחד מאלה:

1. גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב מהוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה;
   
   
2. השיג את רישומו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות;
   
   
3. ביצע את תפקידו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוך ניגוד ענינים.
   
   

(ב) נוכחה ועדת האתיקה כי התקיימה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הוראה מהוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) רשאית היא להטיל עליו התראה או נזיפה, להתלות או למחוק את רישומו מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א).

(ג) ועדת האתיקה רשאית לדון בתלונה לפי סעיף זה ובמקרה שהובא לפניה לפי סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, לגבי אותו נילון, במשותף.

(ד) הרשם רשאי להתלות או למחוק את רישומו של הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(ב) מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א) או של מורשה לנגישות השירות מפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א), לפי הענין, אם נוכח כי מתקיים בו אחד מאלה:

1. הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי הענין;
   
   
2. נקבע בפסק דין חלוט כי המורשה גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב לפי הוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה או כי הוא ביצע את תפקידו תוך ניגוד ענינים;
   
   
3. הוא השיג את רישומו כמורשה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות.
   
   

19מא3. פקיעת תנאי כשירות

(א) חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא(ב), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא(א) שבו הוא רשום.

(ב) חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות השירות תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא1(ג), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א).

19מא4. חובת הנמקה

החלטה של רשם, ועדת אתיקה או שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סימן זה תימסר בכתב ובצירוף הנימוקים להחלטה.

19מא5. תקנות לענין תחומי עיסוק ואגרות

(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב והמועצה, לקבוע את הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ואת הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות השירות.

(ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב, ובאישור הוועדה, לקבוע אגרות כמפורט להלן:

1. אגרה בעד בחינות לפי סעיפים 19מא(ב)(2) ו-19מא1(ג)(2);
   
   
2. אגרה בעד רישום כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי סעיף 19מא(א) או כמורשה לנגישות השירות לפי סעיף 19מא1(א);
   
   
3. אגרה תקופתית שעל כל אחד מהמורשים כאמור בפסקה (2) לשלם והמועד לתשלומה, וכן תוספת אגרה והפרשי הצמדה שיש לשלמם אם האגרה כאמור לא שולמה במועד.
   
   

19מב. רכז נגישות

(א) מי שאחראי להספקת שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד', המעסיק 25 עובדים לפחות ימנה מקרב עובדיו אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וככל האפשר הוא יהיה אדם עם מוגבלות (בסעיף זה - רכז נגישות).

(ב) רכז נגישות -

1. ימסור מידע לציבור על אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום שבו הוא ניתן;
   
   
2. ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, לפי פרק זה.
   

19מג. תחומי עיסוק

(א) הנציב, או עובד ציבור שהוא הסמיך לענין סימן זה (בסעיף זה - הנציב), רשאי להורות בצו למי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, לנקוט פעולות שיפורטו על ידו לשם ביצוע התאמות כאמור, כולן או חלקן (בסעיף זה - צו נגישות); צו נגישות יכול שיכלול הוראות בדבר ביצוע פעולות הנדרשות כדי לבצע התאמות נגישות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לפי פרק זה, לרבות בדבר הגשת בקשה להיתר בניה או פרסום מכרז; בסימן זה, "עובד ציבור" - עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1958, עובד רשות מקומית וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.

(ב) לא הוצא צו להחלה הדרגתית של חובת הנגישות לפי סעיפים 19כ, 19לא, 19לג3, 19לט או 19מ, במועד הקבוע בסעיף מהסעיפים האמורים, רשאי הנציב להורות בצו נגישות על ביצוע התאמות נגישות לגבי החלק היחסי שהיה צריך לבצע בו התאמות נגישות לפי הסעיפים האמורים, אילו הוצא הצו להחלה הדרגתית במועד.

(ג) לא יוציא הנציב צו נגישות אלא לאחר שניתנה הזדמנות למי שכלפיו מופנה הצו להשמיע את טענותיו.

(ד) לא יוציא הנציב צו נגישות לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, אלא לאחר שעברו 21 ימים מהיום שבו הוא הודיע לוועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר, על כוונתו להוציא צו כאמור, ובלבד שהוועדה האמורה לא הודיעה על התנגדותה בתוך תקופה זו בשל פרשנות שונה של הוראות חוק התכנון והבניה; התנגדה הווועדה המקומית להוצאת הצו, יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה.

(ה) בצו נגישות תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו, אשר תחילתה עם מסירת הצו לאדם המחויב בו.

(ו) המצאת צווי נגישות תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (בפרק זה - חוק סדר הדין הפלילי), בשינויים המחויבים.

(ז) לשם ביצוע הוראות סעיף זה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהסמיך לענין זה -

1. לדרוש מאדם שחב בביצוע התאמות נגישות לפי חוק זה או לפי חוק זה או לפי חוק התכנון והבניה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982;
   
   
2. לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) למסור לו מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע חובת הנגישות לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה;
   
   
3. להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג' או למקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד' לצורך בדיקת קיום ההוראות לפי חוק זה או הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.
   
   

19מד. שאילתה לנציב

(א) כל אדם רשאי לפנות לנציב בבקשה לקבל מידע על אודות הנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן-שאילתה).

(ב) שאילתה תהיה בנושאים אלה בלבד:

1. תחולת הגדרות "מקום ציבורי" כאמור בסימן ג', "שירות ציבורי" כאמור בסימן ד', "רשות ציבורית" כאמור בסימן א', לענין מקום, שירות או רשות נושא השאילתה;
   
   
2. תחולת הסייגים שמכוח סעיפים 19ט(ב), 19ט(ד), 19יב(ב), 19יב(ד), 19יג, 19יז(ב) או 19כט(ג), או סעיפים 158ו1(ד)(2) ו-158ו1(ה)(1) לחוק התכנון והבניה, על מקום, שירות או רשות נושא השאילתה, והסדרי הנגישות החלופיים המתחייבים לפי הוראות סעיף 19יד לחוק זה או סעיף 158ו1(ה)(2) לחוק התכנון והבניה;
   
   
3. אם הוציא הנציב צו נגישות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי או רשות ציבורית נושא השאילתה;
   
   
4. נושא אחר, שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב.
   
   

(ג) הנציב ישיב לשאילתה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.

(ד) שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובת תשלום אגרה לענין הגשת השאילתה והטיפול בה.

19מה. חקירה בידי הנציבות

(א) הוגשה תלונה או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 19מח, למעט עבירה שענינה יחס שונה בחוזה ביטוח בניגוד להוראות סימן ח', או הוגשה תלונה לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך, לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה.

(ב) לא יסמיך הנציב עובד ציבור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שנים אלה:

1. משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפניית הנציבות אליה, כי היא מתנגדת להסמכה כאמור;
   
   
2. העובד קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה בין הנציב ובין משטרת ישראל.
   
   

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות המשטרה לחקור עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

19מו. פרסום מידע לציבור

הנציבות תפרסם מידע לציבור על החובות והזכויות לפי פרק זה.

19מז. דיווח לוועדה על פעולות הנציבות

הנציב ידווח לוועדה, אחת לשנה, על פעילותו לקידום הוראות פרק זה, לרבות -

(1) מספר השאילתות שהוגשו לנציב ואופן הטיפול בהן;

(2) מספר התביעות שהגיש לפי סימן י"ד ושלביהן;

(3) מספר צווי הנגישות שהוציא.

19מח. עונשין

(א) המפלה אדם בניגוד להוראות סעיף 19ו וסעיף 19לה, דינו - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין).

(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רשאי נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק ובלבד שאותו אדם הוא בעליו, מחזיקו, מנהלו, או האחראי בפועל בו, לתקופה שיקבע.

(ג) אדם המפר הוראת צו נגישות, דינו - הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות.

(ד) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

(ה)

1. נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
   
   
2. נעברה עבירה לפי סעיף קטן(ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי פסקה (1) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
   
   

(ו) עובד אחראי ברשות ציבורית שאינה תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרת הוראת צו נגישות בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו - הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "עובד אחראי ברשות ציבורית" - מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו.

19מט. הגשת כתב אישום

(א) כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יוגש בידי תובע שמשונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, מקרב עובדי הנציבות.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מתובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.

19נ. חובת דיווח

השר לביטחון הפנים, וכן הנציב, לפי הענין, ידווחו לוועדה, אחת לשנה, על אופן הטיפול בתלונות שהוגשו לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לרבות מספר התלונות וכתבי האישום שהוגשו, מספר ההרשעות וגזרי הדין וכן העילות לאי-הגשת כתבי האישום.

19נא. עוולה אזרחית

(א) מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק זה, פרק ה' או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה.

(ב) בית משפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק, בשל עוולה -

1. בניגוד להוראות סעיף 19ו לרבות סעיף 19לה, ואולם לענין סעיף קטן (ז)(3) של סעיף 19לה, רק אם לא הוטל על הנתבע קנס כקבוע בסעיף הקטן האמור;
   
   
2. בניגוד להוראה שנקבעה לפי סעיפים 19ט, 19יב, 19יז, 19כ, 19כט, 19לא, 19לג3, 19לד, 19לט, 19מ או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.
   
   

(ג) בית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2) אם הוכיח הנתבע אחד מאלה:

1. הוצא נגדו צו נגישות בשל המעשה או המחדל נושא התביעה, והוא ממלא אחר הוראותיו בלוח הזמנים הקבוע בו;
   
   
2. הוגשה נגדו תביעה בשל אותו המעשה או המחדל (בסעיף זה - התביעה הקודמת) ומתקיים אחד מאלה:
   
   (א) הוא ממלא אחר פסיקת בית המשפט בתביעה הקודמת ובהתאם ללוח הזמנים הקבוע בה;
   
   (ב) התביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים לפני הגשת התביעה הנדונה בבית המשפט, והוא פועל לביצוע התאמות נגישות בהתאם ללוח זמנים סביר;
   
   

(3) הוא פנה לנציבות זמן סביר לפני הגשת התביעה בשאילתה;

(4) מתקיים הן לגבי הנתבע והן לגבי התאמת הנגישות נושא התביעה, תנאי מהתנאים שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד).

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, את התנאים שבהתקיימם לא יפסוק בית המשפט פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2); תנאים כאמור יתייחסו לעלות ביצוע התאמת הנגישות לעומת ההכנסות של הנתבע.

(ה) בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות או המקום, בהיקף פעילותו לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום, בטיב ועלות התאמת הנגישות, במועד בניית המקום, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה.

(ו)

1. הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
   
   
2. לענין סעיף קטן זה -
   
   

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" - מדד חודש פברואר 2005;

"המדד החדש" - מדד החודש שקדם לחודש העדכון.

19נב. אחריות נושא משרה בתאגיד

נעשתה עוולה כאמור בסעיף 19נא על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא העוולה, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי למנוע את העוולה.

19נג. תובענה - מעמד הנציבות וארגון

(א) בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה', לפי פרק זה או לפי הוראות הנגישות לפי לחוק התכנון והבניה, יכול שתוגש, נוסף על מי שהופלה או שנפגעה זכותו לפי הוראות פרק זה או החוק האמור, תובענה בידי הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכותו של אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.

(ב) בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה', לפי פרק זה, או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, רשאי בית המשפט לתת לנציבות ולאגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

19סה. חזקות

(א) הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי סעיף 19ו אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות אותו סעיף, כל עוד לא הוכיח הנתבע אחרת:

1. הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי לאדם עם מוגבלות, לאחר שבירר פרטים הנוגעים למוגבלותו;
   
   
2. הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, ולא סירב או מנע כניסה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;
   
   
3. הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.
   
   

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על סימן ח'.

19סו. הרחבת תחולה 6

הוראות סימנים ב' ו-ח' גם על הפליה של אדם בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה, לפי הענין:

(1) הוא היה בעבר אדם עם מוגבלות;

(2) הוא נחשב אדם עם מוגבלות;

(3) הוא מלווה אדם עם מוגבלות;

(4) הוא בן משפחה של אדם עם מוגבלות;

בסעיף זה, "בן משפחה" - כל אחד מאלה:

(1) בן זוג;

(2) הורה, ילד, אח, אחות ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3) סב, סבתא, נכד או נכדה.

19סז. תקנות בהסכמת שר האוצר

תקנות לפי סעיפים 19(ג1), 19ט(א), 19יב(א), 19יז(א), 19כט, 19לג1, 19לד, 19לט(ד), ו-19מ(ג) לחוק זה, יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.

19סח. ביצוע

שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, ואולם -

(1) שר התקשורת ממונה על ביצוע סימן ד', ככל שהוא נוגע לשירותי בזק ומיתקני בזק;

(2) שר התחבורה ממונה על ביצוע סימן ד', ככל שהוא נוגע לשירותי השכרת כלי רכב;

(3) שר הבריאות ממונה על ביצוע סימן ו';

(4) שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע סימן ז', לפי הענין;

(5) שר הפנים, שר התחבורה והשר האחראי כמשמעותו בסימן ט', ממונים על ביצוע סימן ט', לפי הענין;

(6) שר הביטחון ממונה על ביצוע סימן י';

(7) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן י"א, למעט סעיף 19מב.