חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951

  • תיקון מס' 6 (14 ביוני 1990) ס"ח 1319: סעיף 30.
    תיקון מס' 7 (7 בינואר 2002) ס"ח 1821: סעיף 6.
    תיקון מס' 8 (3 במרץ 2005) ס"ח 1986: סעיף 1.
    תיקון מס' 9 (7 בנובמבר 2006) ס"ח 2069: סעיף 32.
    תיקון מס' 10 (16 באפריל 2008) ס"ח 2152: סעיפים 4 ו-5.
    תיקון מס' 11 (31 במאי 2010) ס"ח 2240: סעיף 6 והוספת תוספת.
    תיקון מס' 12 (6 באוגוסט 2013) ס"ח 2406: תוספת
    תיקון מס' 13 (18 ביוני 2014) ס"ח 2456: סעיף 8 בתוספת
    תיקון מס' 14 (15 ביולי 2014) ס"ח 2459: סעיפים רבים
    תיקון מס' 15 והוראת שעה (16 בפברואר 2016) ס"ח 2531: סעיף 3(א)
    תיקון מס' 16 (28 ביולי 2016) ס"ח 2569: סעיף 5(א).


     

לתחילת העמוד חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005
לתחילת העמוד 1. תיקון סעיף 1
  • בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "שנת עבודה", במקום הסיפה החל במילים "אחד באפריל" יבוא "אחד בינואר של כל שנה".

לתחילת העמוד 2. תחילה ותחולה
  • (א) תחילתה של ההגדרה "שנת עבודה", שבסעיף 1 ללחוק העיקרי, כנוסחה בחוק זה, ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) (בחוק זה - יום התחילה), והיא תחול גם לגבי צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבעו בהם, לפני יום התחילה, הוראות בנוגע לאורך החופשה; ואולם לצורך חישוב אורך החופשה לפי הוראות סעיף 3 (א) לחוק העיקרי או לפי הוראות הצו, ההסכם, או החוזה האמורים, תמשיך לחול, לגבי התקופה שקדמה ליום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005), ההגדרה "שנת עבודה" כנוסחה לפני יום התחילה.

    (ב) בסעיף זה "הוראות בנוגע לאורך החופשה" - הוראות שענינן אורך החופשה בשנת עבודה, ובלבד ששנת עבודה לפי ההוראות האמורות היא כהגדרתה בסעיף 1 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה.

לתחילת העמוד 3. הוראות לתקופת מעבר
  • (א) על אף הוראות החוק העיקרי, התקופה שמיום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005) עד יום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005) תיחשב, לענין החוק העיקרי, בשנת עבודה (בסעיף זה - שנת העבודה המקוצרת), ויחולו לגביה הוראות החוק העיקרי בשינויים אלה:

    1. אורך החופשה בשנת העבודה המקוצרת יהיה, על אף הוראות סעיף 3 (א) רישה לחוק העיקרי, כמפורט להלן, והכל בלי לגרוע מהוראות סעיף 3(א) סיפה לחוק העיקרי:

      (א) היתה שנת העבודה המקוצרת אחת מ-4 השנים הראשונות, כאמור בפסקה (1) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - 11 ימים;

      (ב) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה החמישית, כאמור בפסקה (2) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - 12 ימים;

      (ג) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה השישית, כאמור בפסקה 3 של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - 14 ימים;

      (ד) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה השביעית כאמור בפסקה (4) לסעיף 3(א) לחוק העיקרי - 16 ימים;

      (ה) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה השמינית ואילך, כאמור בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 21 ימים;

    2. בסעיף 3(ב) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "200" יקראו "150";

    3. בסעיף 3(ג) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקטן "240" יקראו "180".

    (ב) על אף הוראות סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אורך החופשה השנתית בשנת העבודה המקוצרת לגבי נער כהגדרתו בחוק האמור, יהיה 14 ימים.

    (ג) נקבעו לפני יום התחילה, בתקנות, בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי, או בחוזה עבודה, הוראות בנוגע לאורך החופשה, יחולו, על אף ההוראות האמורות, הוראות אלה:

    1. שנת העבודה המקוצרת תיחשב, לענין התקנות, הצו, ההסכם או החוזה האמורים, בשנת עבודה;
    2. אורך החופשה בשנת העבודה המקוצרת יהיה שלושה רבעים ממספר ימי החופשה שנקבע לשנת עבודה לפי התקנות, הצו, ההסכם או החוזה האמורים ולענין זה ייחשב חלק מיום כיום;

    בסעיף קטן זה, "הוראות לאורך החופשה" - כהגדרתן בסעיף 2(ב).