חוק שירות הקבע בצבא לישראל (גמלאות) - פרק ה': הוראות שונות

(א) אדם שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו - מאסר ששה חדשים.

(ב) אדם אשר במרמה או ביודעין, על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, גרם למתן גימלה או להגדלתה, בין שהגיעה לידו ובין שהגיעה לידי אחר, דינו - מאסר שנתיים.

(ג) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

שר הבטחון ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה:

(1) שיטת ההיוון של קיצבאות כשזה דרוש לצורך סעיף 64;

(2) התנאים והשיטה שבהם יהיה מותר היוונה של כל קיצבה לרבות היוון קיצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה מכוח סעיף 54(ב), ובלבד שלא יותר היוון של למעלה מעשרים וחמישה אחוזים ממנה ושהיוון של קיצבת פרישה לא יביא בחישוב קיצבת שאיריו של הזכאי לפי סעיף 25 לידי הפחתת קיצבת השאירים;

(3) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות בידי הועדה הרפואית;

(4) דינים וחשבונות, הצהרת ותעודות שמבקש גימלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;

(5) סדרי הגשת בקשות לגימלאות;

(6) מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.

הוראות סעיף 8 לענין הבאת  תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקצבה מכוח סעיף 13, יחול גם על מי שפרש משירות הקבע לפני יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976), ואולם לא יינתן מכוח סעיף זה כל תשלום בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש של אחר פרסומו של חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס׳ 11), התשנ״ט-1998.

(סעיפים 10(א)(4), 12(2), 13, 23א(ג); 33, 34(ה)(1))

חלק א'

(סעיפים 10(א)(4). 13)

חלק ב'

(סעיפים 12(2),33 34(ה)(1))

חלק ג'

(סעיפים 23א(ג), 33)