חוק שירות המדינה (גמלאות)

לתחילת העמוד פרק ג': תביעות תשלומים
לתחילת העמוד 42. תביעות
  • (א) התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.

    (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:

    (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;

    (2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו על מחצית מהשיעור המשותף.

     

    (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר  רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה העברה לפי סעיף 42ב או שהתקיימו נסיבות כאמור בסעיף 42א(ב).

     

    (ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזה מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

    (ג) הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.

    (ד) (1) הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע וייצין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

    (2) סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

לתחילת העמוד 42א. בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
  • (א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:

    (1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;

    (2) נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף

    (ב) נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 42 גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התאנים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה - גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

לתחילת העמוד 42ב. רישום הערה
  • (א) הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 42 א(א), ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה - הערה):

    (1) הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;

    (2) השיעור להעברה; 

    (3) אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא
    לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של
    העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

    (4) אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור בסעיף 17 א(ב), ואם בן הזוג לשעבר ויתר
    על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;

    (5) אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 58א(ב)(2)(ב), ואילך.


    (ב) נוסף על האמור בסעיפים 17 א(ב) ו– 58 א(ג)(1) ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.


    (ג) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי סעיף 42ג.

     

    (ד) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 43.

לתחילת העמוד 42ג. תקנות לעניין רישום הערה
  • שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

    (1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א, פרטיה והמסזמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי סעיף 24ב;

    (2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה(1);

    (3) הודעה על רישום הערה לפי סעיף 42ב, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;

    (4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אוםן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 21א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 58א.

לתחילת העמוד 43. ערעור
  • (א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

    (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.

    (ג) בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

לתחילת העמוד 44. החלטות חדשות
  • הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביוזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט סופית לפי סעיף 43, אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי סעיף 43, ואם הוגש הערעור - עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

לתחילת העמוד 45. גימלאות מאוצר המדינה
  • הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

לתחילת העמוד 46. מאימתי משלמים קצבה
  • (א) קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ"ח תשרי תשכ"ח (1 בנובמבר-1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי העניין - לשאיריו, בראש כל חודש.

    (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 9, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.

    (ב) עובד שיצא לקצבה לפי סעיף 17 (1) או (3) לפני שהגיע לגיל 60 - תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א) מהחודש המתחיל אחרי היום, שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו האמור.

    (ג) עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); אולם -

    (1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זכו קצבה מכוח חיקוק,הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;

    (2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1) תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60.

    (3) אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשלם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו וכל עוד נמשך אי כושרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.

לתחילת העמוד 47. שינוי שיעורי קצבה - מאימתי
  • אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

לתחילת העמוד 48. תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה
  • (א) לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.

    (ב) הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחודשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ופסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש מיום תום תקופת הערעור.

לתחילת העמוד 49. תשלום גמלה שלא לידי הזכאי
  • (א) גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות תשולם לאפוטרופוס.

    (ב) נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.

    (ג) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי סעיף 43, יפקע תוקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האופטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או שנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אופוטרופוס.

לתחילת העמוד 50. התיישנות זכות התביעה
  • הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

לתחילת העמוד 51. איסור צבירת תשלום
  • זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

לתחילת העמוד 52. דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר
  • (א) זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק בהן - ישולמו קצבאות אלה לידי בן- זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן-זוג - ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן-זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).

    (ב) (1) זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.

    (2) לא הוגשה כל תביעה של שאיר - תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה - רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

לתחילת העמוד 53. מעשה מרמה
  • הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב-25 אחוזים.

לתחילת העמוד 54. הפסקת השירות עקב מעשה מרמה
  • (א) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של הגמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.

    (ב) על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אםראה סיבות המצדיקות את הדבר.

    (ג) תקופת ההתיישנות שבסעיף 66 לחוק המשמעת לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.

    (ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.

    (ה) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

לתחילת העמוד 55. שאיר שגרם למוות המזכה
  • שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

לתחילת העמוד 56. קצבה לאדם במאסר
  • נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

לתחילת העמוד 57. תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת
  • מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

    (1) לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות. ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח 1968) אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות.

    (2) בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;

    (3) נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

לתחילת העמוד 58. העברת זכות לקצבה
  • (א) חלק הקצבה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין סעיף 8 (א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או מחצית הקצבה הכל לפי הסכום הגבוה יותר. לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.

    (ב) "הקצבה", לענין סעיף קטן (א) - הקצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 32, 33, ו-35.

לתחילת העמוד 58א. העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר
  • (א) על אף האמור בסעיפים 49 ו-58, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

    (1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההערה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה - הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 21א(ב) - סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה - הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר);

    (2) ביקש זכאי להוון לסכום חד-פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות סעיף 109(ב)(4), יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.

    (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - 

    (1) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;

    (2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך -

    (א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;

    (ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין -

    (1) לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה - מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, "גיל הפרישה לגננת" ו"גננת ותיקה" - כהגדרתם בסעיף 64;

    (2) לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 17(4), כפי שהוא נקרא בסעיף 72 א, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה 15(2) או (3) או 17א - מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, "גיל הפרישה לשוטר" - כהגדרתו בסעיף 69 א;


    (3) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה
    באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;

    (4) נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה - על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;

    (5) נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות סעיף 21א(א)(4).

    (ג) 

    (1) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.

    (2) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו
    אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל
    דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.

    (3) יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין סעיף 58(ב).

לתחילת העמוד 59. הגבלה על קזוז
  • אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:

    (1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;

    (2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;

    (3) סכומים שקיבל הזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;

    (4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 60;

    (5) הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי סעיף 97.

לתחילת העמוד 60. תביעה נגד צד שלישי
  • (א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזקין (נוסח חדש) (להלן - פקודת הנזיקין) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

     

    (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר כמדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.

    (ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.

    (2) הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקים או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש עד לאחר תום תקופת הערעור.

     

    (ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

לתחילת העמוד 61. דין נכה הנוהג שלא כראוי
  • קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על קצבה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי -

    (1) גרם נכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;

    (2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;

    (3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דאגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;

    (4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

לתחילת העמוד 62. תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג שלעבר
  • (א) מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם; ולעניין קצבת פרישה - גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 58א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

    (ב) נפטר האדם תוך תקופת השלילה רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

    (ג) החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

לתחילת העמוד 63. הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה לבני משפחה
  • מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 31, 32, 33, 36,34 48,40, 50, 51, 55, 56, 60(ב) או 60(ג), ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.