חוק שירות המדינה (גמלאות) - חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מס' 11 והוראות מעבר), תשל"ו - 1975

(א) בחוק זה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), תש"ל-1970 (להלן-החוק העיקרי), ויתפרש איתו כאחד.

(ב) מקום שבחוק זה מדובר בהקפאת ניכוי עקב היוון במועד פלוני, החל מאותו מועד לא יעלה הסכום שבו תופחת הקצבה עקב ההיוון, על הסכום שבו הופחתה כך בסמוך לפני אותו מועד.

בסעיף 109 (ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (3) יבוא: "(3) לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון".

מי שהיוון לצמיתות חלק מקצבתו לפני י"ט בטבת תשכ"ח (18 בפברואר 1968),יחולו עליו הוראות אלה:

1. רואים אותו כאילו היוון אותו חלק מקצבתו ממועד ההיוון לתקופה של עשר שנים בלבד או לתקופה המסתיימת ביום שבו מלאו לו 68 שנים, הכל לפי המאוחר;
2. לאחר תום השנה השמינית ממועד ההיוון או החל מהיום שבו מלאו לו 68 שנים, הכל לפי המאוחר, תחול הקפאת ניכוי עקב היוון;
3. נקבעה לו לפי החוק העיקרי דרגת נכות של 100% ייקראו פסקאות (1) ו-(2) כאילו במקום "68 שנים" או "65 שנים", לפי הענין, בא "58 שנים";
4. נקבעה לו כאמור דרגת נכות של 60% או יותר, אך פחות מ-100%, רואים אותו כאילו היוון את החלק המהוון לתקופה של אחת עשרה שנה בלבד או לתקופה המסתיימת ביום שבו מלאו לו 58 שנים, הכל לפי המאוחר;
5. חלה עליו פסקה (4), תחול הקפאת ניכוי עקב היוון לאחר תום השנה העשירית ממועד ההיוון או החל מהיום שבו מלאו לו 58 שנים, הכל לפי המאוחר;
6. פסקאות (4) ו-(5) לא יחולו כשהחישוב לפי פסקאות (1) ו-(2) נוח יותר לזכאי לקצבה;
7. הגיעה הקצבה המהוונת עקב פרישה מהשירות כשוטר או כסוהר, ייקרא סעיף זה כאילו במקום "68 שנים", בכל מקום בו, בא "65 שנים";
8. סעיף 2 לחוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר), תשל"א-1971, לא יחול עוד על קצבאות המשתלמות לזכאי להן החל מיום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975), אלא אם החישוב לפיו נוח יותר לזכאי לקצבה

(א) מי שלפני יום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975) היון חלק מקצבתו לתקופה של עשר שנים, יחולו עליו הוראות אלה:

1. רואים אותו כאילו היוון אותו חלק מקצבתו ממועד ההיוון לתקופה של שמונה שנים בלבד או לתקופה המסתיימת ביום שבו מלאו לו 65 שנים, הכל לפי המאוחר;
2. לאחר תום השנה השישית ממועד ההיוון או החל מהיום שבו מלאו לו 65 שנים, הכל לפי המאוחר, תחול הקפאת ניכוי עקב היוון;
3. נקבעה לו לפי החוק העיקרי סמוך לפרישתו דרגת נכות של 100%, ייקראו פסקאות (1) ו-(2) כאילו במקום "65 שנים" בא "55 שנים";
4. נקבעה לו כאמור דרגת נכות של 60% או יותר, אך פחות מ-100%, רואים אותו כאילו היוון את החלק המהוון לתקופה של תשע שנים בלבד או לתקופה המסתיימת ביום שבו מלאו לו 55 שנים, הכל לפי המאוחר;
5. חלה עליו פסקה (4), תחול הקפאת ניכוי עקב היוון לאחר תום השנה השמינית ממועד ההיוון או החל מהיום שבו מלאו לו 55 שנים, הכל לפי המאוחר;
6. פסקאות (4) ו-(5) לא יחולו כשהחישוב לפי פסקאות (1) ו-(2) נוח יותר לזכאי לקצבה.
   
   

(ב) מי שהיוון בתקופה שבין יום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975) לבין יום קבלת חוק זה בכנסת חלק מקצבתו לתקופה של עשר שנים, רואים אותו כאילו היוון אותו חלק מקצבתו ממועד ההיוון לתקופה של תשע שנים בלבד או לתקופה המסיימת ביום שבו מלאו לו 65 שנים, הכל לפי המאוחר.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תקופת ההיוון של קצבה שסעיף זה חל עליו תעלה על עשר שנים.
(ד) הגיעה הקצבה המהוונת עקב פרישה מהשירות כשוטר או כסוהר, ייקרא סעיף זה כאילו במקום "65 שנים", בכל מקום שבו, בא "62 שנים".

החל ממועדים שבהן מסתיימות לגבי זכאי פלוני בתקופות האמורות בסעיפים 3(1) או (4) או 4(א)(1) או 4 או 4(ב), תשולם קצבתו כאילו לא הוונה, והזכאי לה לא יהא חייב להחזיר כל חלק שהיוון.

קצבה על פי הוראות חוק זה תשולם רק לגבי התקופה שמיום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975) ואילך.