תקנות הביטוח הלאומי - תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), התשי"ז-1956

בתקנות אלה -

"עובד במשכורת" - עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;

"עובד בשכר" - עובד שאינו עובד במשכורת;

"עובד יומי יציב" - עובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו בעת הפגיעה בעבודה היה קיים כל ששת החדשים שקדמו לפגיעה או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה;

"עובד חלקי" -

1. עובד שכלל שעות עבודתו ליום או לשבוע - בין אצל מעביד אחד ובין אצל מעבידים שונים - ברבע השנה היה כרגיל פחות מ-7 שעות ליום או מ-40 שעות לשבוע וכן פחות מהמקובל לגבי עובד מסוגו באותה עבודה, או
2. עובד בעבודה עונתית מסויימת בלבד;

"השכר היומי הממוצע" - הסכום המתקבל מחלוקת שכר רבע השנה, במספר הימים שבעדם משתלם לו השכר למעשה.

"ימי העדרות" - תקופה בה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא-הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו.

"רבע השנה" - כאמור בתקנה 9א.

לענין סעיף 98 לחוק יחושב שכר העבודה הרגיל:

(1) לגבי עובד במשכורת שבעד רבע השנה אין משתלם לו מלוא המשכורת - כאמור בתקנה 3;

(2) לגבי עובד יומי יציב שברבע השנה היו לו ימי היעדרות - כאמור בתקנה 4;

(3) לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב או שהנו עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה (לכל אחד מאלה ייקרא להלן - עובד שאינו עובד יומי יציב) שבעד רבע השנה, משתלם לו שכר עבודה בעד פחות מ-75 ימים - כאמור בתקנה 5;

(4) לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית מסויימת שנפגע בעבודה באותה עונה - כאמור בתקנה 6.

(5) לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(1) ו-(2)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד- 1954 - כאמור בתקנה 6א.

המשכורת בעד שעות עבודה רגילות שהיתה משתלמת לעובד בעד רבע השנה כאמור בתקנה 2(1) אילו עבודתו היתה מלאה, תחולק ב-90, ובלבד שהסכום המתקבל לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.

לשכר של רבע השנה כאמור בתקנה 2(2) יווסף סכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות והסכום הכולל יחולק ב-90.

(א) עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) ארבעים יום לפחות, יוכפל השכר היומי הממוצע ב-60 והסכום המתקבל יחולק ב-90.

(ב) עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) פחות מארבעים יום, יווסף לשכר רבע השנה שכר משוער והסכום הכולל יחולק ב-90.

"השכר המשוער" - בתקנה משנה זו - הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות ובמספר הימים ברבע השנה שלפני היותו מבוטח לפי פרק ב' לחוק, ובלבד שלא יעלה מספר הימים כאמור על ההפרש בין מספר ימי העבודה למעשה ובין 60.

(ג) הסכומים המתקבלים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יפחתו מהסכומים שהיו מתקבלים לפי סעיף 54 לחוק.

(ד) היה העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) תקופה מסויימת עובד עצמאי או חבר בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיה אותה תקופה גם עובד בשכר, או הפך אדם להיות תוך רבע השנה ממבוטח הרשום במוסד לפני קרות המקרה המזכה לגימלה כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי, למבוטח כעובד, יהיה שכר העבודה הרגיל שלו הכנסותיו הממשיות ברבע השנה האמורה או השכר היומי הממוצע כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב-90. לענין תקנה זו יראו מבוטח כרשום גם אם מדין וחשבון שהוגש לגביו או מתשלום דמי הביטוח נובע שהוא מבוטח כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי.

(א) השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית כאמור בתקנה 2(4) יוכפל ב-75 והסכום המתקבל יחולק ב-90.

(ב) השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי שאינו עובד בעבודה עונתית מסויימת יהיה שכר הממשי ברבע השנה או המינימום לחודש לפי פרט 1 של לוח י"א לחוק כפול 3, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב-90.

שכר העבודה הרגיל לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור בתקנה 2(5) פעמיים סכום הכנסת המינימום לחודש הנקוב בפרט 1 שבלוח י"א לחוק, כפול 3 ומחולק ב-90.

לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב, יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך הכפלת השכר היומי הממוצע ב-75 וחלוקת הסכום שהתקבל ב-90, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.

לענין חישוב גימלאות נכות ותלויים לגבי עובדים מהסוגים המפורטים להלן, יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו לפי שכר יומי ממוצע כפול 60 ומחולק ב-90 או לפי סכום השווה למינימום לחודש שלפיו משתלמים דמי ביטוח בהתאם לסעיף 344 לחוק מחולק ב-30, הכל לפי הסכום הגדול יותר, ובלבד שהסכומים המתקבלים לפי החישוב האמור לא יפחתו מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק;

(1) עובד חלקי שאינו עובד כאמור בתקנה 2(4) ואינו עובד יומי יציב ואינו עובד במשכורת;

(2) עובד מזמן לזמן מרצונו ואין עיקר קיומו על שכר עבודה.

לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד כאמור בתקנה 2(4), יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך חלוקת שכרו של הנפגע ב-12 החדשים שקדמו ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה ב-360, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.

רבע השנה לענין סעיף 98 לחוק, הוא רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו חל היום שבעדו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה או החודש האמור ושני החודשים שקדמו לו, לפי דמי הפגיעה הגבוהים יותר.