חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995

לתחילת העמוד פרק ט"ז: שונות
לתחילת העמוד 374. ביצוע אמנות [190]
  • (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.

    (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

לתחילת העמוד 375. הדדיות בביצוע אזרחי חוץ [191]
  • השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

לתחילת העמוד 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א]
  • הורה שר הבטחון לפי סעיף 278 כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור בסעיף 283 ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

לתחילת העמוד 377. ביטוח חיילים [192]
  • השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.

לתחילת העמוד 377א. הודעה לחייל משוחרר
  • (א) בסעיף זה -

    "חוק קליטת חיילים משוחררים" - חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994;

    "חייל משוחרר" - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;

    "שירות סדיר" - כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים.

    (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה "השירות האזרחי-לאומי", לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.

    (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

לתחילת העמוד 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א]
  • (א) בסעיף זה -

    "אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה;

    "ההסכם" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996;

    "היישובים" - כהגדרתם בסעיף xii להסכם;

    "האתרים הצבאיים" - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף xvii להסכם;

    "תושב ישראל באזור" - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:

    1. הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;

    2. הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;

    "יום התחילה" - י"ח בטבת התשנ"ה (21 בדצמבר 1994).

    (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע לגבי אלה:

    1. מי שאינו תושב ישראל;

    2. תושב ישראל באזור;

    3. תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;

    4. תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;

    5. תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;

    6. מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;

    7. תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח ידו באזור;

    8. תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.

    (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה,לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -

    1. לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין פרק ה', ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;

    2. ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).
לתחילת העמוד 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור
  • (א) הוראות פרקים ג', ה' ו-ח' יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.

    (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335 והוראות סעיף 340(ג).

    (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

    1. עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;

    2. הוראות סעיף 80(1) לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או התארים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:

      (א) תאונת העבודה כאמור בסעיף 80(1) אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
      (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שנת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.

    (ד) בסעיף זה -

    "עובד זר" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

    "רכב מנועי" - כהגדרתו בפקודת התעבורה (נוסח חדש);

    "יישובים", "אתרים צבאיים" ו"תושב ישראל באזור" - כהגדרתם בסעיף 378.

לתחילת העמוד 379. רישום [193]
  • השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים במוסד והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.

לתחילת העמוד 380. מבוטח שלא נרשם [194]
  • (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין סעיפים 246 ו-253, אלא מיום שנרשם.

    (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

     

לתחילת העמוד 381. עיגול סכומים [195]
  • השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.

לתחילת העמוד 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
  • (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי סעיפים 192, 328, 329, 330 ו-369.

    (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור בסעיף 354.

לתחילת העמוד 383. פיקוח [196]
  • (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.

    (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, ולחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.

    (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 146.

לתחילת העמוד 383א. חובת עדכון פרטים
  • זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי סעיף 304, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

לתחילת העמוד 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א]
  • (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972, לפי חוק הדואר, התשמ"ו-1968, או לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.

    (ב) לענין סעיף זה "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 וקרן חופשה לפי חוק חופשה שנתית.

לתחילת העמוד 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל
  • (א) בלי לפגוע בהוראות סעיף 384 ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור בלוח י"ז ובהתאם לסוג המידע המפורט בטור ג' באותו לוח, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות בטור א' בלוח האמור, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:

    1. הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרושת המסים ביראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי הענין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה;

    2. מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לענין זה, "חברת בית" ו"חברה משפחתית" - כמשמעותן בסעיפים 64 ו-64א לפקודת מס הכנסה;

    3. מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.


    (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.

    (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה ורווחה רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.

    (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.

    (ד) בלי לפגוע בהוראות סעיף 384 ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:

    (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;

    (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

לתחילת העמוד 384ב. מבוטל
לתחילת העמוד 385. חישובי מועדים [197]
  • (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו; ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.

    (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

לתחילת העמוד 386. ייצוג בפני המוסד [198]
  • לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך בתקנות.