חוק הביטוח הלאומי - פרק י"ב: תגמולים למשרתים במילואים

בפרק זה -

"מילואים" - שירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

"שירות חצי-יומי" - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק לשלושים;

"התגמול המזערי" - 68% מהסכום הבסיסי לחודש, מחולק בשלושים;

"הכנסה" - הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

(א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור בסעיף 272 בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:

1. לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
   
   
2. היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.
   
   

(ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור בסעיף 272.

(א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -

1. עובד - שכר העבודה הרגיל;
2. עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
3. לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
   
   

(ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.

(ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי פרק ז' (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

(א)

1. שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין סעיף 272, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90; 
   
   
2. סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש;
   
   

(ב) לענין סעיף 272, מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיים תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

(א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.

(ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לענין סעיף 272, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי סעיף 274; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 273.

(א)

1. מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. 
   
   
2. התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;
   
   
3. דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
   
   

(ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.

(ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:

1. יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
   
   
2. ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
   
   
3. ימי העדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
   
   
4. ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
   
   
5. ימים אחרים שקבע השר.
   
   

(ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף האמור בסעיף קטן (א).

(א) על אף הוראות פרק זה רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע בתקנות נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.

(ב) הורה שר הבטחון, לפי סעיף 278, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

(א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין פרק זה -

1. ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי פרק זה; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
   
   
2. שר בטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
   
   

(ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.

(ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי פרק זה.

אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי פרק זה, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.

(א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276(א), את סכום התגמול המגיע לעובד.

(ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276(א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.

(ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי סעיף 280, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

(א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה בסעיף 16 ובאישור השר, ליתן הענקות -

1. לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שייקבע השר באישור ועדת והרווחה;
   
   
2. לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם,לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
   
   

(ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי פרק זה; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.

מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעביד בלבד, לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

(א) תגמולים והענקות לפי פרק זה, לרבות החזרים לפי סעיף 280 (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.

(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע פרק זה.

(א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.

(ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

(א) פרק זה לא יחול לגבי -

1. שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה;
2. סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר;
3. איש משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו, ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.
   
   

(ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי סעיף 271.