חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995

לתחילת העמוד פרק א': פרשנות והוראות כלליות
לתחילת העמוד 1. הגדרות [1]
  • בחוק זה -

    "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה

    "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;

    "המועצה" - מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

    "המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

    "השר" - שר העבודה והרווחה;

    "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

    "בית הדין לעבודה" - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;

    "אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;

    "גיל הפרישה" -

    (1) לגבי גבר - הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בלוח א'1;

    (2} לגבי אישה - הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי חלק א' בלוח א'1, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך - הגיל הקבוע לה בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

    "גמול פרישה" - גמול פרישה לפי הוראות סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;

    "גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה,לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;

    "גמלת אזרח ותיק מיוחדת" - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות או מכוח הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם;

     

    "דמי הסתגלות מיוחדים" - דמי הסתגלות לפי הוראות סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;

    "הסכם בדבר מתן גמלאות ותיק ושאירים מיוחדות" - נסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות שנערך לפי סעיף 9;

    "חבר קיבוץ מתחדש" - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה;

     

    "חברת מעטים" - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;

    "חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

    "חוק בין הדין לעבודה" - חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;

    "חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;

    "חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

    "חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

    "חוק המשטרה" - חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981;

    "חוק הנוער" - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;

    "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב);

    "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;

    "חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;

    "חוק השבות" - חוק השבות, התש"י-1950;

    "חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;

    "חוק חיילים משוחררים" - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

    "חוק יישום תכנית ההתנתקות" - חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005;

    "חוק הכניסה לישראל" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

    "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום),
    התש"י-1950;

    "חוק נכי המלחמה בנאצים" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;

    "חוק נכי רדיפות הנאצים" - חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;

    "חוק נפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

    "חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;

    "חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;

    "חוק שירות אזרחי" - חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017;

     

    "חוק שירות בטחון" - חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986;

    "חוק שירות בתי הסוהר" - חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א- 1981;

    "חוק שירות המדינה" - חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970;

    "חוק שירות התעסוקה" - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;

    "חוק שירותי הכבאות" - בטל.

    "חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

    "חוק תגמול לחייל" - חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה- 1965;

    "ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;

    "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

    "מעביד", "מעסיק" - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;

    "משרת בשירות לאומי-אזרחי" - מי שמשרת בשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;

     

    "מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית" - מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי;

    "הסכום הבסיסי" -

    (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים; ואלה הגמלאות:


    (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב' וג' בפרק ג';

    (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות סימנים ד', ה', וח' בפרק ה';

    (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות פרק ו';

    (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט';

    (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד' בפרק י"א;

    (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י"ג;

    (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב' בפרק י"ד;

    (ח) גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף 9;


    (2) לענין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד', כמפורט להלן:

    (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים;

    (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים;

    (ג) על אף האמור בפסקטאות משנה (א) ו-(ב), לעניין גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או תוספת כאמור בסעיף 68(ג) - 140 שקלים חדשים;

    (2א) מבוטל.

    (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים;

    הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:

    (1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת -

    (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' או לפי הוראות סימנים ג' וד' שבפרק י"א - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);
    (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי סעיפים 37(ג)(1) ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002;

    (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

    (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' - משנת 2015 ואילך- ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

    (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט' וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2022 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה הקודמת;

    "עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;

    "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;

    "עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;

    "עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

    (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
    (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל- 50% מהשכר הממוצע;
    (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א';

    לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א'.

    "פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;

    "פקודת החברות" - פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983;

    "פקודת הנזיקין" - פקודת הנזיקין (נוסח חדש);

    "פקודת השותפויות" - פקודת השותפיות (נוסח חדש), התשל"ה-1975;

    "פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980;

    "קיבוץ מתחדש" - כהגדרתו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה;

    "קיבוץ שיתופי" - כהגדרתו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו בסעיף 61 לאותה פקודה שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי אותו סעיף;

     

    "קצבת התאמה" - קצבת התאמה לפי הוראות סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות;

    "שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;

    "שירות לאומי", "התנדבות קהילתית" ו"שירות אזרחי" - כהגדרתם בחוק שירות אזרחי;

    "השכר הממוצע" - הצירוף של שניים אלה:

    (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);

    (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

    לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;

    "שנת מס" - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;

    "תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

לתחילת העמוד 2. פריסת תשלומים חריגים [1א]
  • (א) בסעיף זה -

    "שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

    "חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;

    "שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.

    (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:

    1. לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;

    2. השכר הממוצע יחושב בכפוף לאמור בפסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החדשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה - "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור.
לתחילת העמוד 2א. מי שאינו תושב לענין החוק
  • (א) בסעיף זה -

    "תקנות הכניסה" - תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

    "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים.

    (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

    (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;

    (2) מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968;

    (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4 לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

    (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי תקנה 5א לתקנות הכניסה;

    (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה - בתקופות שלהלן, לפי העניין:

    (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;

    (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;

    (5 )מי שבידו אשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורשיון כאמור שבידו אשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.

    (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא ירוא אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:

    (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ0183ימים באותה שנה;

    (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.

    (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

לתחילת העמוד 3. אגודה שיתופית [2]
  • לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה - כעובד, ואת האגודה - כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ  השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

לתחילת העמוד 3א. קיבוץ שיתופי
  • (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו .


    (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

לתחילת העמוד 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ
  • אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

לתחילת העמוד 4. חבורת עובדים [3]
  • בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

לתחילת העמוד 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
  • עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או המוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

לתחילת העמוד 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א]
  • (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.

    (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.

    (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.

לתחילת העמוד 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד
  • (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.

    (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.

    (ג) הוראות סעיף 6(ב) ו-(ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.

    (ד) בסעיף זה -

    1. "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;

    2. המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

     

לתחילת העמוד 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים
  • הוראות פרקים ז' ו-ח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

לתחילת העמוד 7. המדינה כמעביד [4ב]
  • דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.