על קרנות פנסיה ברירת מחדל, ספרות ביקורת בת.ז. והקשר ביניהן

אנשים שפועלים בענפי השכר ומשאבי אנוש במשך תקופה ארוכה בוודאי זוכרים את ימי מפא"י. היה זה עולם של קרנות פנסיה (מכונות כיום קרנות פנסיה וותיקות, אלו שנסגרו להצטרפות עמיתים חדשים בינואר 1995). זכות הבחירה של העובד.ת למוצר פנסיוני לא הופיעה במפת הדרכים של משרד האוצר, המודעות הצרכנית לא היתה קיימת בענף קשה להבנה כמו הפנסיה. אפילו שם הקרן אליה הופרשו כספי העמית.ה לא הופיע בתלוש השכר.

מנגנון ברירת המחדל נתפס כנדרש לתפקודו של המשק. התנהלות זו נמשכה גם בתקופה של קרנות הפנסיה החדשות, אשר "ירשו" הסכמים מגזריים ומפעליים של ברירות המחדל של הקרנות הוותיקות. מעסיקים וארגוני עובדים חתמו על הסכמי ברירת מחדל ועולם כמנהגו המשיך לנהוג.

השינוי הרגולטורי המשמעותי התרחש באפריל 2019 כאשר נכנסה לתוקף רגולציה חדשה. כל ההסכמים ההיסטוריים של ברירת מחדל בוטלו, והמדינה קבעה הליך מכרזי נוסף של בחירת קרנות נבחרות (הראשון היה ב 2016 וזכו בו מיטב דש והלמן אלדובי). חוזר הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל התיר למעסיק או ארגון עובדים לערוך מכרז בעצמו, אולם היה זה אך טבעי להניח שהמעסיקים יעדיפו להתבסס על הקרנות הנבחרות במכרז. כדי לרענן את זיכרונכם, הקרנות שזכו אז היו מיטב דש, אלטשולר שחם, הלמן אלדובי ופסגות.

המעסיק יכול היה לבחור את קרן ברירת המחדל כאשר בתמהיל השיקולים הוא שקלל את דמי הניהול, יתרונות בתקנון, הטבות כלכליות (הלוואות, תנאי לבני זוג וכד'), שירות ועוד. התהליך יצר תחרות בין הקרנות והיטיב עם כלל הגורמים (עובד.ת, מעסיק וקופות).

כיום, לאחר חמש שנים ומספר מכרזים אנו נמצאים בשוק אחר. שונה בתכלית מימי מפא"י העליזים. זהו שוק בשל, גדול, עם אוריינות פיננסית גוברת עם זכות בחירה מלאה לעובד.ת וכך הוא נראה:

ניתן לראות את נתח השוק של כל קרנות הפנסיה החדשות, וזאת לצד אלטשולר שחם ומיטב דש שהן הקרנות שצמחו בשיעור הגדול ביותר כקרנות נבחרות במכרזי ברירת המחדל. שיעור הנתח שלהן על חשבון הקרנות המסורתיות האחרות הוא הגדול ביותר (כ 9% משוק הנכסים).
ניתן להסיק מהגרף מעלה שמנגנון ברירת המחדל עדיין נתפס כמרכזי בתפעול הסדרי פנסיה.

אז מה צפוי לנו הלאה לאחר המכרז העדכני שנעשה לאחרונה, ובפרט לקראת יוני 2025?

1. במכרז הנוכחי שנכנס לתוקף החל מנובמבר 2024 זכו שוב ארבע הקרנות אינפיניטי, אלטשולר שחם, מיטב דש ומור.
2. בראיית המדינה נדרשת עדיין התערבות כדי להסדיר את התחרות בשוק. המדינה רוצה לראות את נתח השוק המסורתי משתנה, במקביל לחיזוק שחקנים חדשים בזירה. לשיטתה מור פנסיה ואינפיניטי (קרנות נבחרות כמו מיטב ואלטשולר) צריכות לכאורה עוד "דחיפה" רגולטורית כדי לצמוח.

3. על כן נקבע שהחל מיוני 2025 תופקע מהמעסיק הזכות לבחור עם איזו קרן ברירת מחדל ירצה לעבוד, והניתוב ייעשה בהתאם לספרת הביקורת של ת.ז העובד (ההסדר החדש מחריג מעסיקים עם מתחת ל- 50 עובדים). לאור זאת, אינפיניטי ומור צפויות לגדול ונתח השוק של התשלומים והנכסים ייראה ככל הנראה אחרת בעתיד.

4. להלן החלוקה שנקבעה:
   א. אינפיניטי יצרפו עובדים שספרת הביקורת שלהם הינה 7-9
   ב. מור יצרפו עובדים שספרת הביקורת שלהם הינה 4-6
   ג. אלטשולר יצרפו עובדים שספרת הביקורת שלהם הינה 2-3
   ד. מיטב ד"ש יצרפו עובדים שספרת הביקורת שלהם הינה 0-1

השלכות על שוק המעסיקים

הצעד של ניתוב לברירות מחדל לפי ספרת ביקורת, הינו טכני לכאורה, אך הוא מהותי ואפילו דרמטי. זהו מהלך החותם עידן שבו מעסיק בחר עם איזו מקרנות ברירות המחדל לעבוד.

לאור הניתוב לפי ספרת ביקורת עולות שאלות:

• ההשפעה של ארבע קרנות ברירות מחדל אצל כל מעסיק. נראה כי יהיה זה שוק תפעולי מורכב יותר. מדובר בתשלומים, היזונים חוזרים, איסוף מידע לדוחות פיצויים ויתרות ל 161 מול פריסה רחבה יותר של קופות.
• המעסיק לא בוחר אלא "חייב" לעבוד עם ארבע הקרנות. האם מדובר בנטרול התחרות על השירות מול המעסיק? שאלה פתוחה של ניהול משוואת השירות בין המעסיק ליצרני ברירת המחדל. 

יהיה צורך בתשומת לב רבה יתר של משאבי תפעול כדי לקבל שירות מארבע הקופות. 
יתר על כן, לאור הסיטואציה החדשה על המעסיקים להתארגן באופן המיטבי כדי לאפשר בחירה חופשית, מלאה ורחבה שכן זוהי בעצם השאיפה, בחירה מודעת ואקטיביזם פנסיוני של העובד.ת.

כמו כן, יידרש להסדיר הליך טיפול של השבת כספים מהירה בגין עובד שצורף בהליך ברירת מחדל אך אותה קופה אינה רשאית לצרף אותו אליה. זאת ניתן יהיה לבצע דרך הממשק השלילי, דרך השבת כספים יזומה מיצרן או שמא יינתן מענה ייעודי ע"י הרגולטור עם קוד שגיאה חדש. ועל כך נמתין להתפתחויות.

גיא עולמי הוא מנכ"ל חילן פנסיה