קיצור שבוע העבודה

ב-29 במרץ 2017 חתמו ההסתדרות החדשה ונשיאות הארגונים העסקיים על הסכם קיבוצי כללי לקיצור שבוע העבודה מ-43 שעות ל-42 שעות, ללא הפחתה בשכר. ב-19 במרץ 2018 פורסם בילקוט הפרסומים צו הרחבה, המחיל את הוראות פרק 2 של ההסכם על כל העובדים והמעסיקים בישראל. צו ההרחבה נכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018. 

הצו קובע שכל מעסיק שאצלו תקן שעות העבודה השבועיות גדול מ-42 שעות יידרש לקצר את שבוע העבודה ל-42 שעות, וזאת באמצעות קיצורו של אחד מימי העבודה בשבוע. בצו לא נכללת האפשרות של קיצור אחיד של כל אחד מימי העבודה ב-12 דקות (לעובדים חמישה ימים בשבוע), אך במפעלים העובדים במשמרות ניתנה למעסיק גמישות באופן המימוש של קיצור שבוע העבודה. עובד שיידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר, יקבל תשלום בגין עבודה בשעה נוספת.

דוגמאות:
• במפעל שבו עובדים בימים ראשון עד חמישי, 8:36 שעות מדי יום (בסך הכל: 43 שעות בשבוע), יש לבחור יום אחד שבו העבודה תהיה רק 7:36 שעות (קיצור של שעה אחת).
• במפעל שבו עובדים בימים ראשון עד חמישי, 8:30 שעות מדי יום (בסך הכל: 42 וחצי שעות בשבוע), יש לבחור יום אחד שבו העבודה תהיה רק 8 שעות (קיצור של חצי שעה).

זכויות צבורות של עובדים, כגון זכות חופשה ומחלה, יותאמו לקיצור שבוע העבודה, כאשר הן מנוהלות בשעות.

בנוסף כלל ההסכם שני שינויים שהצריכו שינוי חקיקה:
• הגדלת מספר השעות הנוספות המותר בשבוע ל-16 שעות. לשם כך פורסם היתר חדש להעסקה בשעות נוספות.
• הקטנת ההגבלה על עבודה במשמרת לילה משבוע בתוך שלושה שבועות לשבוע בתוך שבועיים. למימוש שינוי זה אושר בכנסת תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שנכנס לתוקף ב-13 במרץ 2018.