צו הרחבה בדבר הודעה מוקדמת לפיטורים - צו הרחבה בדבר הודעה מוקדמת לפיטורים
-
לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7052/96) שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, מיום ח' בסיון התשנ"ו (26 במאי 1996) וכי ההוראות האמורות בתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט עובדים שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בדבר הודעה מוקדמת לפיטורים בהסכמים קיבוציים או בצווי הרחבה ומעבידיהם.
תוספת
ההוראות המורחבותמס' הסעיף
בהסכם הקיבוצי3. הודעה מוקדמת לפיטורים.
6א.
- עובד חודשי במהלך שנת עבודתו הראשונה יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטורים של יום לכל חודש עבודה בששת חודשי עבודתו הראשונים ויומיים וחצי לכל חודש עבודה החל בחודש השביעי לעבודתו עד למקסימום של שלושה שבועות.
- עובד חודשי לאחר שנת עבודה יהיה זכאי להודעה מוקדמת, לפני פיטורים, של חודש.
ב. עובד יומי, לאחר תקופת עבודה, כמפורט להלן, יהא זכאי לתקופת הודעה מוקדמת לפני פיטורים הקצובה בצידה:
- במהלך שנת עבודתו הראשונה - יום לכל חודש עבודה;
- לאחר שנת עבודה - שבועיים;
- במהלך שנת עבודתו השניה - שבועיים, כאמור לעיל ועוד יום נוסף לכל חודשיים עבודה בשנה זו;
- לאחר שנתיים עבודה - שלושה שבועות;
- במהלך שנת עבודתו השלישית - 3 שבועות כאמור לעיל ועוד יום נוסף
- לכל חודשיים עבודה בשנה זו;
- לאחר שלוש שנות עבודה ואילך - חודש.
ג.
- המעביד זכאי לוותר על שירותיו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, כולה או חלקה, אולם יהיה חייב במקרה זה לשלם את השכר הרגיל עבור תקופת ההודעה המוקדמת.
ד. עובד המתפטר יהיה חייב אף הוא ליתן הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 6 זה.
ה.
- במקרה של פיטורים בו המעביד לא קיים את חובת ההודעה המוקדמת יהיה זכאי העובד לפיצוי תמורת הודעה מוקדמת, בגובה הפסד השכר הרגיל עבור תקופת ההודעה המוקדמת.
- במקרה של התפטרות בו העובד לא קיים את חובת ההודעה המוקדמת, רשאי המעביד לנכות מכל סכום שיגיע לעובד, סכום השווה לשכר הרגיל שהיה מקבל עבור תקופת ההודעה המוקדמת שלא עבד בה.
ו. עובד זכאי לקבל אישור בכתב על תקופת עבודתו עם סיום עבודתו.
ז. הודעה על הפסקת עבודה תינתן מפורשות.
ו' באלול התשנ"ז (9 בספטמבר 1997)
אליהו ישי
שר העבודה והרווחה
י"פ 4575 (9 באוקטובר 1997)