פקודת זכות יוצרים, 1924

לתחילת העמוד 3. העברות
  • (1) כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן; דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה מהקנס שנקבע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

    (א) מתקין לצרכי מכירה או שכירות העתקה מפירה של יצירה הנתונה לזכות - יוצרים;

    (ב) מוכר או משכיר או מציג או מציע למכירה או לשכירות בדרך מסחרית כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;

    (ג) מחלק העתקות מפירות של יצירה כזאת לשם עסק או בשיעור שיש בו כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים.

    (ד) מציג ברבים לצרכי מסחר כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;

    (ה) מכניס לישראל לשם מכירה או השאלה כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;

    (ו) עושה או מחזיק ברשותו לוח כדי לעשות בו העתקות מפירות של יצירה שיש עליה זכות יוצרים, או גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים;


    (2) בוטל.

    (3) בית המשפט שבפניו מתנהל מו"מ משפטי כזה יוכל, בין שהעבריין נתחייב בדין ובין שלא נתחייב בדין, לצוות שכל העתקות של היצירה וכל הלוחות הנמצאים ברשותו של העבריין ושבית המשפט ימצא שהם העתקות מפירות יבוערו או יימסרו לבעל זכות-היוצרים או יתנהגו בהם באופן אחר, כאשר יצווה בית המשפט.

    (4) משפט פלילי בהתאם לסעיף זה יוגש לראשונה לבית-משפט השלום.

    (5) הוראות סעיף 241 של החוק הפלילי העותומני לא תחולנה על כל ענין שהסעיף הזה חל עליו.

    (6) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכותו של בעל זכות-היוצרים להשתמש בכל אמצעי שהחוק מקנה לו, בין ע"י הגשת תביעה אזרחית לקבלת דמי-נזק ובין באופן אחר, בשל הפרת זכות-היוצרים.