חוק מידע גנטי - פרק ט': הוראות שונות
-
חוק חדש (25 בדצמבר 2000) ספר החוקים 1766.
תיקון מס' 1 (19 במרס 2001) ספר החוקים 1781: סעיף 29(ה).
תיקון (23 בדצמבר 2001) ספר החוקים 1816: סעיף 51 - תיקון טעות.
תיקון מס' 2 (19 ביוני 2005) - ספר החוקים 2005: סעיפים רבים.
תיקון מס' 3 (30 ביולי 2008) ס"ח 2173: סעיפים 2, 3, 11א, תיקון כותרת פרק ה', פרק ה'1 (הוספה), 38, 44.
תיקון מס' 4 (11 ביולי 2011) ס"ח 2303: סעיף 40.
תיקון מס' 5 (15 ביולי 2014) ס"ח 2459: החלפת המונח מעביד.
תיקון מס' 6 (11 באפריל 2016) ס"ח 2550: החלפת המונח חסוי, סעיפים 2, 28ג, 28ה.
תיקון מס' 7 (21 באוגוסט 2016) ס"ח 2582: סעיף 41.
-
הועדה המייעצת תעקוב אחר התפתחות הרפואה, המדע והביוטכנולוגיה בתחום המידע הגנטי תגיש לשר, מדי שנה, דין וחשבון, תייעץ לשר בענינים אלה, וכן תמליץ לשר בדבר הצורך בהתאמה ובשינוי של חוק זה, לאור ההתפתחויות
האמורות והמידע הנובע מפרויקט מחקר גנום האדם.
-
הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981, יגיש מדי שנה דין וחשבון לשר האוצר על ההתפתחויות בשוק הביטוח העולמי לאור התפתחות המחקר הגנטי לענין הוראות סעיף 30.
-
בכל מקום בחוק זה, שבו נקבעו הוראות לענין הסכמה מדעת, מסירת מידע לנבדק, מתן הסבר וייעוץ גנטי ומתן הוראות על ידי נבדק, רשאי הנבדק למנות בא כוח, לענין מענינים אלה, בדרך הקבועה לפי הוראת סעיף 16 לחוק זכויות החולה ובהתאם לתנאים הקבועים לפי הסעיף האמור.
-
הפסיק בעל רישיון את פעילותו או שהוא עומד להפסיקה יודיע על כך למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפסקת הפעילות, ויעביר את דגימות ה-dna שברשותו ואת תוצאות הבדיקות הגנטיות על פי הוראות המנהל, כאמור בסעיף 6(ד).
-
(א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת המדע להתקין תקנות לביצוע וכן רשאי הוא כאמור ובהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לעניין תעריפים מרביים לערכית בדיקות גנטיות לקשרי משפחה לפי פרק ה'1.
(ב) תקנות ראשונות לפי חוק זה יוגשו לועדה בתוך תשעה חודשים מיום פרסומו.
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת המדע, לקבוע הוראות לעניין אופן התיעוד של מהלך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, שמירת תוצאותיה והעברתן לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, לפי הוראות פרק ה'1.
-
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, וזאת ככל שלא נקבעו לענין הנדון הוראות מיוחדות בחוק זה.