חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007

  • חוק חדש (08 באוגוסט 2007) ספר החוקים 2109.
    צו (29 בדצמבר 2009) ק"ת 6844, פרט 1 בתוספת הראשונה.
    תיקון (2 באוגוסט 2012) ס"ח 2374 סעיפים 3(ו), 19 והתוספת השנייה

לתחילת העמוד תוספת שניה
  • (סעיף 2(ב))

    זכויות משתקם

    1. (א) (1) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום לכל שנת תעסוקה, לפי החישוב הזה:

    (א) בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות - 14 ימים;
    (ב) בעד השנה החמישית - 16 ימים;
    (ג) בעד השנה השישית - 18 ימים;
    (ד) בעד השנה השביעית - 21 ימים;
    (ה) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת תעסוקה עד לחופשה של 28 ימים;

    זכויותיו של משתקם המועסק במשרה חלקית, או בחלק מהשנה, יחושבו באופן יחסי; לעניין סעיף קטן זה, "שנה" - שנה שבה הועסק משתקם 200 ימים לפחות; משתקם שהועסק פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה), כיחס מספר ימי התעסוקה בפועל אל המספר 200, ובלבד שחלק של יום חופשה לא יבוא במניין.

    (2) נוסף על האמור בפסקה (1), זכאי משתקם לתשעה ימי חגים בתשלום שיכללו לגבי משתקם שהוא יהודי - את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי - את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בסעיף האמור, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות.

    (3) התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם בעבור יום תעסוקה.

    (ב) משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, וביום ירושלים לפי סעיף 1 לחוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998.

    2. משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות תהיה של יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ-90 ימים; התשלום ליום מחלה יהיה שווה לגמול התעסוקה שהמשתקם זכאי לו בעבור יום תעסוקה.

    3. (א) משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8 שעות וחצי ליום והיקף חודש תעסוקה לא יעלה על 186 שעות בחודש.

    (ב) משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה.

    (ג) לא יועסק משתקם אלא אם כן ניתנה לו, בין יום תעסוקה אחד למשנהו, הפסקה בת 10 שעות לפחות.

    (ד) במקום תעסוקה שעובדים בו במשמרות, לא יועסק משתקם בלילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות; לעניין זה, "לילה" - פרק הזמן שבין 22:00 ל-6:00.

    (ה) משתקם לא יועסק במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

    4. לעניין תוספת זו והתוספת הראשונה ועל אף האמור בפרט 3, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו-132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין 132 ל-186 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה;
    זכויותיו של משתקם המועסק פחות מ-132 שעות יחושבו באופן יחסי למשרה מלאה בת 132 שעות.

    5. משתקם זכאי להחזר הוצאות נסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק, ובלבד שסכום ההחזר לא יעלה על סכום החזר הוצאות נסיעה לעובד הקבוצע בצו הרחבה שניתן לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.

    6. משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 14 שבועות מיום שילדה.

    7. מעסיק ימסור למשתקם, בתחילת העסקתו, הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות תאריך תחילת התעסוקה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה ומועדי התשלום, זכויות שיקבל בשל התעסוקה, לרבות ימי חופשה וימי היעדרות בתשלום, וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.