חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958

  • חוק חדש (6 באפריל 1958) ס"ח 251.
    תיקון מס' 1 (11 במרץ 1965) ס"ח 450: סעיף 22.
    תיקון מס' 2 (18 בינואר 1978) ס"ח 883: סעיף 14.
    תיקון מס' 3 (30 ביוני 2004) ס"ח 1946: סעיף 11.
    תיקון מס' 4 (12 ביולי 2007) ס"ח 2103: סעיפים 18א ו-18ב (הוספה).
    תיקון מס' 5 (3 באוגוסט 2015) ס"ח 2497: סעיף 7.
    תיקון מס' 6 (6 במרץ 2016) ס"ח 2534: סעיף 18א.

לתחילת העמוד פרק שני: תקופת ההתיישנות
לתחילת העמוד 5. הזמן להתיישנות
  • התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -

    (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;
    (2) במקרקעין - חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה.

לתחילת העמוד 6. תחילת ההתיישנות
  • תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

לתחילת העמוד 7. השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע
  • מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" - לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.

לתחילת העמוד 8. התיישנות שלא מדעת
  • נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

לתחילת העמוד 9. הודאה בקיום זכות
  • הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודעה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
    בסעיף זה, "הודעה" - למעט הודעה שהיה עמה טיעון התיישנות.