פקודת התאונות ומחלות משלוח היד (הודעה), 1945

  • תיקון מס' 2 (11 באוגוסט 2016) ס"ח 2576: סעיף 5א (הוספה).
    תיקון מס' 3 (22 במרץ 2018) ס"ח 2713: סעיף 9א (הוספה).

לתחילת העמוד 6. חקירה במקרה-מוות מחמת תאונה-או מחלת משלח-יד
  • (1) מקום שחוקר סיבות מוות עורך חקירה בדבר גופתו של איזה אדם שמותו יכול היה להיגרם על ידי תאונה או מחלה כל שהן, שלפי הפקודה דרוש למסור הודעה עליהן, ידחה החוקר את החקירה, אלא אם כן יהיה נוכח מפקח או איזה אדם אחר בשם המנהל, כדי לעקוב אחרי מהלך החקירה, וישלח למפקח אשר על האזור שבו מתקיימת החקירה, לפחות ארבעה ימים לפני עריכת החקירה שנדחתה, הודעה בכתב על הזמן והמקום שבהם תיערך החקירה שנדחתה; בתנאי כי לפני הדיחוי יהיה חוקר סיבות המוות רשאי לגבות עדות לשם קביעת זהותה של הגופה ויהיה רשאי לצוות לקברה.

    (2) בכל חקירה כאמור לעיל יהיו האנשים הבאים, דהיינו -

    (א) כל מפקח;
    (ב) כל קרוב של האדם שבדבר מותו נערכה החקירה;
    (ג) המעסיק שבשירותו אירעה התאונה או המחלה;
    (ד) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי רוב העובדים שמועסקים במקום עבודתו של המנוח;
    (ה) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי כל ארגון עובדים או התאגדות אחרת של אנשים שעמם נמנה המנוח בזמן מותו, או שעמם נמנה כל עובד המועסק במקום העבודה הנ"ל;
    (ו) כל התאגדות מעסיקים שהמעסיק הנ"ל חבר בה, זכאים בכפוף לסמכותו של חוקר סיבות המוות לבלי התיר כל שאלה אשר הוא סבור בה שאיננה לענין או שמבחינה אחרת אינה שאלה נאותה, לחקור כל עד, בין בעצמו ובין על ידי עורך דין או מורשה.

    (3) מקום שבכל חקירה כזאת שאין בודק נוכח בה, נמסרת עדות על רשלנות כל שהיא כרשלנות שגרמה או סייעה לתאונה או למחלה, או על כל פגם במקום העבודה או מסביב לו, הנראה לחוקר סיבות המוות כדורש תרופה, ישלח חוקר סיבות המוות למפקח אשר על האזור שבו נערכה החקירה, הודעה בכתב על הרשלנות או הפגם.

    (4) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת חוקרי סיבות המוות, ולא לגרוע מהן.