חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953

לתחילת העמוד פרק חמישי: שעות עבודה ומנוחה
לתחילת העמוד 20. יום עבודה ושבוע עבודה
  • (א) לא יועסק נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה לשבוע.

    (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במקום עבודה שמותר בו לעבוד יותר מ-8 שעות עבודה ליום, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יכול שיועסק צעיר עד תשע שעות ליום עבודה, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה.

    (ב) ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו, בין על-פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יועסק נער יותר משבע שעות עבודה.

    (ג) "שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר, ולרבות הפסקות לפי סעיף 22א, חוץ מהפסקות על-פי סעיף 22.

לתחילת העמוד 21. שעות המנוחה השבועית
  • (א) לא יועסק נער במנוחה השבועית.

    (ב) המנוחה השבועית של נער היא לפחות שלושים ושש שעות רצופות ותכלול -

    1. לגבי נער יהודי - את יום השבת;

    2. לגבי נער שאינו יהודי - את יום השבת או את היום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
לתחילת העמוד 22. הפסקות
  • (א) הועסק נער שש שעות עבודה ליום או למעלה מזה, תופסק עבודתו למנוחה ולסעודה, 3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

    (ב) הפסקה לא תעלה על שלוש שעות.

    (ג) בשעת הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי הנער לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם היתה נוכחותו במקום העבודה הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והנער נדרש על-ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה; במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

לתחילת העמוד 22א. הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
  • (א) נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו.

    (ב)

    1. המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו. 

    2. על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יחולו גם לגבי תחולת הוראות פסקה (1).

    (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.

    (ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף זה - "מזמין שירות" - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; "מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "קבלן שירות" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעותו עובדיו,אצל זולתו.

    (ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007;

לתחילת העמוד 23. לימוד ושעות עבודה
  • (א) נמסרה למעסיק הודעה בכתב מאת מוסד מוסמך להשתלמות, האומרת שנער פלוני מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, לא יועסק הנער באותם הימים אחרי שעה 16.00.

    (ב) לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי ערב כאמור, אלא אם המוסד המוסמך להשתלמות הודיע למעסיק, בכתב, שהנער לא ביקר בשיעורים, ורק בעד השעות שבהן נעדר מהעבודה על-מנת לבקר בשיעורים ולא ביקר.

    (ג) לענין סעיף זה "מוסד מוסמך להשתלמות" פירושו - מוסד להשתלמות נוער עובד ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך או מוסד להשתלמות במסגרת חוק החניכות התשי"ג-1953 ששר העבודה והרווחה היסמיכו לכך ושפורסמה על כך הודעה ברשומות.

    (ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 ועל סעיף 14 לחוק החניכות התשי"ג-1953 ולא לגרוע מהן.

לתחילת העמוד 24. איסור עבודת לילה
  • (א) נער לא יועסק ולא ירכול בלילה.

    (ב) בסעיף זה, "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, חל עליהם - פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה, התש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ובין 06:00.

    (ג) על אף האמור בסעיף 1(ב) רואים נער כמועסק, לענין סעיף זה, גם אם הוא עובד בבית ספר מקצועי.

לתחילת העמוד 24א. עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית - הוראת שעה
  • (א)על אף האמור בסעיף 24, מעסיק רשאי להעסיק צעיר עד שעה 24:00 בתקופת חופשת לימודים רשמית, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו.


    (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ענפי עבודה מסוימים או על עבודה מסוימת ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי הם עלולים לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הצעיר.


    (ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ליום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019).

לתחילת העמוד 25. היתר עבודת לילה
  • (א) שר העבודה והרווחה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 23.00 בחקלאות או במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות.

    (ב)

    1. ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה להתיר העסקת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים במשמרות או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד שהובטחו לדעת השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר. 

    2. תוקפו של היתר לפי פסקה (1) יפקע במועד שבו פקע תוקפה של החלטה על שעת חירום שבעקבותיה ניתן ההיתר, או במועד אחר שנקבע בהיתר.

    3. בסעיף קטן זה, "החלטה על שעת חירום" - כל אחת מאלה:

      (א) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

      (ב) הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

      (ג) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971.

    (ג) סבור שר העבודה והרווחה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, את העסקתו בלילה במקום שבו עובדים ברציפות.

    (ד) סבור שר העבודה והרווחה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, העסקתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24.00, אם לדעתו הובטחו התנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער.

    (ה) שר העבודה ורווחה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 24.00 בחקלאות או במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות ותנאים מיוחדים מצדיקים זאת; כן רשאי שר העבודה והרווחה להתיר העסקת צעיר משעה 05.00 בעבודה חקלאית עונתית שבה מקדימים להתחיל בעבודה.

לתחילת העמוד 26. היתרים הוראות כלליות
  • (א) בהיתר לפי סעיף 25 ייקבע תנאי המבטיח לנער מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו ורשאי שר העבודה והרווחה לקבוע תנאים והגבלות אחרים.

    (ב) היתר לפי סעיף 25 (ג) או (ד) יהיה מיוחד; היתר לפי סעיף 25 (א) או (ב) יכול להיות כללי או מיוחד, לסוג של צעירים או מפעלים. היתר לפי סעיף 25 (א) או (ה) יהיה כללי למקום או לעבודה המפורטים בהיתר ויינתן לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, בארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגוני מעבידים שלדעת שר העבודה והרווחה הם נוגעים בדבר.

    (ג) כל היתר, להוציא היתר מיוחד, והתנאים וההגבלות שנקבעו בו, וכן ביטול היתר כזה ושינוי התנאים שנקבעו בו - יפורסמו ברשומות.

    (ד) מי שניתן לו היתר מיוחד יציג אותו הצגה נראית לעין, במקום שבו מעסיקים לפיו, אך אם הוא מנהל פנקס לפי סעיף 30, רשאי הוא לצרף את ההיתר לפנקס.

    (ה) במשלחי יד לא תעשייתיים, כמשמעותם באמנה בדבר הגבלת עבודת לילה של ילדים ונערים במשלחי יד לא תעשייתיים, 1946, לא ינתן היתר לפי סעיף 25(א) אלא אם נתמלאו התנאים הקבועים בסימן ג' פסקה 2 לאמנה.

לתחילת העמוד 27. חופשה שנתית
  • (א) לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, "18 יום" במקום "14".

    (ב) הוראות סעיף זה יחולו על שנת העבודה כמשמעותה בחוק האמור שתחילתה ביום ט"ז בניסן התשי"ג (1 באפריל 1953) ועל כל שנת עבודה שלאחריה.