חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה - פרק ז': הוראות כלליות
-
חוק חדש (19 בדצמבר 2011) ס"ח 2326
תיקון מס' 1 ( 27 בפברואר 2012) ס"ח: 2338: תיקון התוספת השנייה
תיקון מספר 2 (5 ביולי 2012) ס"ח 2366: תיקון התוספת השנייה.
תיקון מספר 3 (6 באוגוסט 2013) ס"ח 2406: תיקון התוספת השנייה והתוספת השלישית.
תיקון מס' 4 (15 ביולי 2014) ס"ח 2459: החלפת מונח מעביד.
צו (7 באוגוסט 2014) ק"ת 7405 : תיקון התוספת השנייה.
תיקון מס' 5 (16 בדצמבר 2014) ס"ח 2481: תיקון התוספת השנייה, חלק ב פרט (14).
תיקון מס' 6 (7 באפריל 2016) ס"ח 2546: תיקון התוספת השנייה
תיקון מס' 7 (28 ביולי 2016) ס"ח 2569: התוספת השנייה
תיקון מספר 8 (3 באפריל 2017) ס"ח 2628: התוספת השנייה
תיקון (1 באוגוסט 2017) ק"ת 7845: פרט (19) בתוספת השלישית
צו (26 ביוני 2017) ק"ת 7829: התוספת השנייה
תיקון מס' 9 (22 במרץ 2018) ס"ח 2713: תיקון התוספת השנייה.
תיקון מס' 10 (3 באוגסט) ס"ח 3084: סעיף 33 ותוספת שניה.
-
(א) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו.
(ב) אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן.
-
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם או נוהג.
-
חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן.
-
(א) זכותו של עובד של קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
(ב) הוראה בחוזה ולפיה עובד של קבלן ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין שירות לפי חוק זה או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסוים.
(ג) לא ישפה אדם ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי חוק זה, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
(ד) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה.
(ה) תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף.
-
דין המדינה כמעסיק או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעסיק אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.
-
(א) השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית.
-
השר ממונה על ביצוע חוק זה.
-
(א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - התחילה).
(ב) תקנות ראשונות כמפורט להלן יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך התקופה הנקובה לצדן:
- לפי סעיף 28(ב) - תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
- לפי סעיף 45 - 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
- לפי סעיף 28(ב) - תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
-
בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה ייקראו סעיפים אלה כך:
(1) בסעיף 27(2), במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו'" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים".
(2) בסעיף 33(ב)(4), במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק מוסמך, לפי הוראות פרק ו'" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים".