חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957

  • תיקון מס' 7 (15 ביולי 2014) ס"ח 2459: החלפת המונח מעביד.

לתחילת העמוד פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי
לתחילת העמוד 37א. הגדרות
  • לעניין פרק זה -

    "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957, בין שנעשה והוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשו בכתב ונקבעו בהם שיעורים לשכר העבודה.

    "שירות ציבורי" - כל אחד משירותים אלה:

    (1) שירות המדינה, לרבות מערכת הבטחון וכל מפעל או מוסד שהוקמו בחוק, בין אם חל על העובדים בהם חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- 1959, ובין אם לאו;

    (2) שירות הרשויות המקומיות;

    (3) שירותי הבריאות, למעט מפעל או מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מפעלים ומוסדות כאמור, שערך אותה שר הבריאות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

    (4) חינוך החובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התשי"ט-1949;

    (5) החינוך התיכוני שמעל לחינוך החובה, לרבות המקצועי והחקלאי, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

    (6) המוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

    (7) המוסדות האחרים ללימוד על-תיכוני, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

    (8) התחבורה האווירית והתובלה האווירית;

    (9) ההפקה והייצור של דלק, וכן הזרמת דלק בצינורות;

    (10) ההפקה וההספקה של מים;

    (11) הייצור וההספקה של חשמל;

    (12) הפעלת מתקן בזק ומתן שירות בזק.

    "ארגון עובדים מוסמך" -

    (1) בזמן שחל הסכם קיבוצי - הארגון שהוא צד להסכם;

    (2) בזמן שההסכם הקיבוצי שהיה חל אינו בר-תוקף עוד - הארגון שהיה צד להסכם;

    (3) לא היה הסכם קיבוצי קודם - הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו שירות ציבורי;

    (4) היה ארגון כאמור בפסקאות (1) עד (3) חלק מארגון עובדים כולל יותר - ארגון העובדים הכולל; ואולם ארגון עובדים שקיים הסכם שנעשה לפני תחילת חוק זה בינו לבין ארגון עובדים כולל יותר בדבר הצטרפותו לאותו ארגון כולל, ועל פי ההסכם מוסמך הארגון המצטרף להכריז או לאשר שביתה, רואים את הארגון המצטרף כארגון עובדים מוסמך, במידה שהסמכות להכריז או לאשר שביתה אינה נתונה לפי ההסכם לארגון הכולל.

    "שביתה או השבתה בלתי מוגנת" - כל אחת מאלה:

    (1) שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;

    (2) שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב כל המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור - יהיה ראיה מכרעת לכך;

    (3) שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה.

    לענין הגדרה זו רואים כשביתה:

    (א) הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;

    (ב) סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבוד שעות וספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי חוק שעת עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך עבודה.

לתחילת העמוד 37ב. דין שביתה או השבתה בלתי מוגנות
  • (א) שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין (נסוח חדש); אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעבוד שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפי העניין, או חליפיהם.

    (ב) שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לעניין סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.

    (ג) שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח סעיף 41 לחוק האמור.

    (ד) ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנות שלא הכריזו או אישרו; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי העניין, יהיה ראיה מכרעת לעניין סעיף קטן זה.

לתחילת העמוד 37ג. דין שביתה חלקית בלתי מוגנת
  • (א) בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מוסמך לקבוע, על-פי בקשת מעסיק בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין.

    (ב) לא יזקק בית דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חודשים לפני הגשתה.

    (ג) עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל"- סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצוי פיטורים, על-פי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה.

    (ד) הפרשי שכר שמעביד חב לעובד או שעובד חב למעביד מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד - יראוהו כמקדמה שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.

לתחילת העמוד 37ד. פיצויים מוגדלים
  • מעסיק בשירות ציבורי שהפר הוראה שבהסכם קיבוצי, רשאי בית הדין לעבודה לבקשת העובד שלגביו הופר ההסכם, או ארגון העובדים שבו הוא חבר, לחייבו בתשלום פיצויים מוגדלים בנוסף לכל סעד אחר, והוא רשאי לפסוק פיצוים גם בהפרה שאין עמה נזק ממון.

לתחילת העמוד 37ה. הכרעה בסכסוכים
  • הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.