חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949

לתחילת העמוד פרק שביעי: הוראות שונות
לתחילת העמוד 35. זכות קדימה
  • (א) דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין.

    (ב) בוטל.

    (ג) נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי אגרות-חוב של חברה המבוטחות בשיעבוד רובץ, או שבעלי אגרות-חוב או באי-כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד ייכלל בין החובות שלפי סעיף 134 לפקודת החברות סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והרבית של אגרת-החוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכיש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור.

לתחילת העמוד 36. הפרשות לקופות תגמולים וכו'
  • (א) חייל שסמוך לפני התגיסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה "קופה"), יהיו בעל המפעל והחייל, או בעל המפעל בלבד, הכל לפי הענין, חייבים במשך התקופה שמיום התגיסותו של החייל ועד לקבלתו לעבודה במפעל על פי חוק זה, או- אם אין הוא מתקבל לעבודה על פי חוק זה - עד יום שחרורו - לשלם תשלומים לקופה בשיעורים שנהגו לשלם לפני התגיסותו של החייל; ואין האמור בסעיף זה פוגע בהוראות סעיף 12.

    (ב) לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל.

    (ג) כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה.

    (ד) התגייס בעל מפעל לשירות צבאי, והמפעל הפסיק את פעולתו במשך תקופת שירותו הצבאי או חלק ממנה, לא יחול סעיף זה על בעל המפעל ועובדיו לגבי התקופה שבה הפסיק המפעל את פעולתו כאמור.

לתחילת העמוד 37. התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק
  • (א) פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק על ידי אותו נותן עבודה עד סמוך לפני התגיסותו.

    (ב) על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו.

לתחילת העמוד 38. תחולה למפרע
  • (א) חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגיסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי סעיף 6 באותו יום.

    (ב) חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום.

    (ג) חוק זה יחול לגבי בני משפחה של אדם שמת בשירות, כאמור בסעיף 14, לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו מת בשירות, כאמור, באותו יום.

לתחילת העמוד 39. גיוס מחדש
  • חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה.

לתחילת העמוד 39א. בוטל
לתחילת העמוד 40. הקלות שונות
  • (א) שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון ושר העבודה והרווחה;

    1. להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו;
    2. להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם, זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר.

    (ב) לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו - במפורש כשר הממונה על ביצועו, או - כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) - אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות.

    (ב1) (1) בסעיף קטן זה - 

    "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח-1968;

    "בן משפחה" - כל אחד מאלה:

    1. בן זוג, ילדים או הורים של חייל;
    2. אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:

      (א) ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, כי הם בלתי כשירים לשירות;

      (ב) הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור - בעד כל ילד נוסף;


    "חייל" - מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר ומי ששירת לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי סעיף 1(א)(2); סעיף 1(ג) לא יחול לגבי סעיף קטן זה;

    "הענקה" - תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;

    "המוסד" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;

    "נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;

    "ילד" - לרבות -

    1. ילד חורג או ילד מאומץ;
    2. נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;
    3. מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;


    ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם" ו"אב" יתפרשו בהתאם לכך.

    (2) בשנים 1994, 1995 ו- 1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה.

    (3) שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:
    ---------------------------------------------------------------------

    הילד 
    ------------
    השנה
    -------
     1994 
    --------
    1995 
    -------
    1996
    --------
             
    השלישי    0.55  0.35   0.15
     הרביעי     1.9 1.3  0.7
     החמישי    1.5 1.0   0.5
     כל ילד נוסף    1.7  1.15  0.6

    ---------------------------------------------------------------------


    (4) האמור בסעיפים 104(ב), 106, 112, 114, 128, 129, 142 ו-230 לחוק הביטוח הלאומי יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים.

    (5) (א) ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני - תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים - תשולם ההענקה לאפוטרופוס.

    (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום.

    (6) (א) המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני המוסד.

    (ב) המוסד רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה.

    (7) (א) הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

    (ב) אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה.

    (ג) תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.

    (ד) בסעיף זה המונה "שר" כולל את ראש הממשלה.

לתחילת העמוד 40א. נכים לפי חוקים אחרים
  • כל סמכות הנתונה לשר לפי הסעיפים 31, 32 או 40, לגבי נכי מלחמה נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התש"ט-1949 ולגבי כל נכה, שחל עליו חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד- 1954.

לתחילת העמוד 41. זכות עובד בשירות חלקי
  • (א) העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים.

    (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה.

    (ג) במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי.

    (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי.

לתחילת העמוד 41א. זכויות עובד המשרת במילואים
  • (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל.

    (א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים.

    (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.

    (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).

    (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.

    (ה) בחוק זה, "פיטורים" - לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

    1. חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
    2. חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
לתחילת העמוד 41א1. עונשין - פיטורים בלא היתר
  • בעל מפעל העובר על הוראות סעיף 41א(ב), דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לתחילת העמוד 41ב. חובותיו של מעסיק בפועל
  • (א) לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה:

    1. מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות חוק זה;
    2. קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות חוק זה -

      (א) חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור;

      (ב) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת;
      (ג) צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הועדה כי התקיים אחד מאלה:
      (1) קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם;
      (2) קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לענין פסקה זו יינתן, לפי הוראות סעיפים 21(ג)(2) ו-27(א)(1), לפי הענין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע ועדת התעסוקה.

    (ב) הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה.

    (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

    (ד) בסעיף זה ובסעיף 41ג -

    "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

    "פיטורים" - כהגדרתם בסעיף 41א(ה) וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה;

    "גרם לפיטוריו", לענין מעסיק בפועל - הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה.

לתחילת העמוד 41ג. מתן הודעה
  • (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 41א ו-41ב, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם - לממונה עליו או לאחר אי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם;

    (ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל.

    (ג) בטל.

לתחילת העמוד 42. ראיות
  • (א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שרת בשירות צבאי בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.

    (ב) תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

    (ג) (1) רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה; 

    (2) קצין רפואי הוא קצין צבא-הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 ונתמנה על ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה.

    (ד) מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

    (ה) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על ידי שר הבטחון או על ידי מי שהוסמך על ידו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או על הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

    (ו) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

לתחילת העמוד 43. שמירת זכויות
  • (א) חוק זה -

    1. לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך;
    2. בא להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורש כפוגע בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורע מהם.
    3. לא יפגע בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 21(ג)(2) או (3) בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר.

    (ב) המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים:

    1. חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי סעיף 6 ושהגיש בקשה על פי סעיף 7, אך לא נתקבל לעבודה;

      (1א) חייל המשרת שירות צבאי על פי התחייבות לשרות-קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שרות-קבע") -

      (I) אם לשירות-הקבע לא קדמה ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות לשירות-קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שירות חובה"), ולפני תחילת שירות-הקבע היה עובד קבוע במפעל - מיום תחילת שירות-הקבע;

      (II) אם לשירות-הקבע קדמה ללא הפסק תקופת שירות-חובה וסמוך לפני התגיסותו לשירות-החובה היה עובד קבוע במפעל - מהיום שבו התחיל לשרת שירות-קבע על פי התחייבות שבה התחייב לשירות קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות-הקבע שקדמה לה ללא-הפסק היא עולה על שתי שנים.

    (1ב) חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי סעיף 19, אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל:

    (2) נכה מלחמה שבזמן הקובע היה עובד במפעל ולא חזר לעבוד במפעל;

    (3) אדם שמת בשירות, כאמור בסעיף 14 ושבזמן הקובע היה עובד קבוע במפעל.

לתחילת העמוד 44. ביצוע ותקנות
  • (א) שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה.

    (ב) שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והרווחה להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות סעיפים 31 ו- 33.

לתחילת העמוד 45. מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים
  • (א) שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים.

    (ב) שר הבטחון רשאי להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מן הסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 22, 31, 33, ו-44.

    (ג) כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או העברת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר.

לתחילת העמוד 45א. מפקח לענין אכיפה פלילית
  • למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לענין פיטורי עובד בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א(ב).

לתחילת העמוד 46. תחילת תוקף
  • תקפו של חוק זה הוא מיום ט"ז באייר התש"ט (15 במאי 1949).