חוק הסכמים קיבוציים - חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בעניני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מענינים אלה.

שני סוגים בהסכמים קיבוציים:

(1) הסכם קיבוצי מיוחד - למפעל מסויים או למעסיק מסויים - בין מעסיק או ארגון מעבידים המייצג את המעסיק לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;

(2) הסכם קיבוצי כללי - לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי הענין.

ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.

ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי כללי הוא ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם.

נעשה הסכם קיבוצי, יראוהו כבר-תוקף אף אם תוך תקופת תקפו איבד ארגון עובדים את התכונות העושות אותו ארגון יציג לפי הסעיפים 3 או 4.

טענה שארגון עובדים בעל הסכם קיבוצי לא היה בשעת עשייתו של ההסכם ארגון עובדים יציג לענין אותו הסכם לא תישמע אלא מטעם ארגון עובדים אחר.

הסכם קיבוצי יהיה בכתב והוא הדין לכל שינוי בו או להארכתו.

מותר לעשות הסכם קיבוצי מיוחד גם בדרכים אלה:

(1) חתימה על כתב הצטרפות לכללים שהוסכם עליהם בין ארגון עובדים ובין ארגון מעבידים בענינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי;

(2) חתימה על כתב הצטרפות להסכם קיבוצי מיוחד קיים.

הסכם קיבוצי, וכן הסכם המשנה או המאריך הסכם קיבוצי, פטורים ממס בולים.

(א) תוך חודשיים מתאריך החתימה יוגש באופן שנקבע בתקנות, לשר העבודה והרווחה, או למי שנתמנה לכך על ידיו, העתק של כל הסכם קיבוצי, של כללים מוסכמים וכתב הצטרפות כאמור בסעיף 8, לשם רישום; הוא הדין לגבי כתב שינוי, ביטול או הארכה של המסמכים האמורים.

(ב) החובה להגיש מסמך בר-רישום כאמור בסעיף קטן (א) תחול על כל אחד מהצדדים לו; הגישו אחד מהם - פטורים האחרים.

(ג) הממונה הראשי על יחסי עבודה לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז- 1957, רשאי להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (א) או בסעיף 10ב(א) אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

(ד) שר העבודה והרווחה יפרסם, בדרך שתיקבע בתקנות, הודעה על דבר הגשת מסמך בר-רישום כאמור לרישום.

כל אדם רשאי לעיין בהסכם קיבוצי שנרשם לפי סעיף 10 או בהסדר שנמסרה עליו הודעה כאמור בסעיף 10ב.

(א) מעסיק בשירות ציבורי המעסיק מאה עובדים או יותר חייב להודיע לשר העבודה והרווחה או למי שהוא מינה לכך על כל הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום לפי סעיף 10, שענינו שכר עבודה או תנאים סוציאליים של כל עובדיו או סוג מהם, תוך חודשיים מיום חתימת ההסדר.

(ב) שר העבודה והרווחה רשאי לפטור בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בתנאים או בלא תנאים, מעסיק או סוג מעסיקים מתחולת הוראות סעיף קטן (א), בין בדרך כלל ובין לגבי הסדר מסוים או סוג הסדרים.

(ג) "שירות ציבורי", לענין סעיף זה -

1. גוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1) עד (5) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב); 
2. תאגיד שהוקם או שהוכר בחוק שנתייחד לו; 
3. תאגיד שניהול עסקיו נתון לפיקוח או לביקורת על-פי חוק שנתייחד לעסקים מהסוג שהוא מנהל.
   
   

(ד) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות לענין ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) את דרכי מסירתה, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.

(ה) המפר הוראה מהוראות סעיף זה או צו לפיו, דינו קנס 10,000 לירות.

(ו) בעבירה לפי סעיף קטן (ה) יהא אחראי גם מי שבתוקף תפקידו כמנהל או כעובד בכיר היה אחראי למילוי הוראות סעיף זה או צו לפיו, ובאין מנהל או עובד בכיר כאמור - מי שחתם על ההסדר בשם השירות הציבורי, והכל - זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת העבירה או שהעבירה העברה עקב גורם שאינו בשליטתו.

תחילתו של הסכם קיבוצי היא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע - מיום חתימתו.

הסכם קיבוצי יכול שיהיה לתקופה מסויימת הקבועה בו א הסכם קיבוצי יכול שיהיה לתקופה מסויימת הקבועה בו או לתקופה בלתי מסויימת או מקצתו כך ומקצתו כך.ו לתקופה בלתי מסויימת או מקצתו כך ומקצתו כך.

הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר-תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת; הממועד להודעת גמר הוא כקבוע בהסכם, ובאין קביעה בהסכם - שני חדשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם.

הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום-הביטול, ואולם תקופו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסויימת הוא לפחות שנה אחת.

הסכם קיבוצי מיוחד חל על -

(1) בעלי ההסכם;

(2) המעסיקים המיוצגים לענין אותו הסכם, על-ידי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם;

(3) כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, המועבדים על-ידי מעסיק שהוא בעל ההסכם או שהוא מיוצג כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.

הסכם קיבוצי כללי חל על -

(1) בעלי ההסכם;

(2) המעבידים, בענפים או בשטח הכלולים בהסכם, שהיו בעת חתימת ההסכם חברים בארגון המעסיקים שהוא בעל ההסכם, או שנעשו לחברים תוך תקופת תקפו של ההסכם, חוץ מחברים שהוצאו מכלל ההסכם במפורש;

(3) כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם המועסקים, על-ידי מעסיק כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.

לענין סעיף 16 יהא אישור של ארגון עובדים או מעבידים בכתב, כי פלוני הוא חבר בו, או שהיה חבר בו בזמן פלוני, הוכחה מספקת לחברותו.

עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, יראו את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי.

הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם (להלן - הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.

זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור.

 זכויות עובד הקבועות בחוק יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן.

הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי החל על בעלי החוזה - ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה; היה השינוי לטובת העובד, עדיפה ההוראה בחוזה העבודה, אם אין בהסכם הקיבוצי דבר המונע במפורש אותו שינוי.

 היו חלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר הוראה שהיא לטובת העובד.

על אף כל דין לא יהיה ארגון עובדים או ארגון מעבידים חייב בפיצויים על הפרת חובותיו לפי הסכם קיבוצי, אלא במידה שהתחייב בהם במפורש בהסכם קיבוצי כללי.

שר העבודה והרווחה רשאי, ביוזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי (להלן - צו הרחבה), אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה.

לא יתן שר העבודה והרווחה צו הרחבה אלא אם פרסם חודש קודם לכן ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו, הודעה בכתב על כוונתו לעשות כן, ומשנתפרסמה - רשאי כל מעונין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות; לא יפרסם שר העבודה והרווחה הודעה כאמור אלא לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

לא יתן שר העבודה והרווחה צו הרחבה אלא אם קויימו תנאים אלה:

(1) הוראות ההסכם הקיבוצי הנדון שהן נושא לצו ההרחבה אינן פוגעות בזכות אדם לעבודה עקב חברותו או אי-חברותו בארגון עובדים;

(2) ההוראות בהסכם הקיבוצי שהן נושא לצו ההרחבה אינן בסתירה לאמנת עבודה בינלאומית שישראל אישרה אותה;

(3) המועצה ליחסי עבודה הפועלת מכח חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957 (להלן - המועצה), דנה בענין וחוות דעתה הובאה לפני שר העבודה והרווחה. המועצה רשאית לאצול סמכותה לפי פיסקה זו לועדה מבין חבריה ובה נציגי עובדים ונציגי מעבידים שווה בשווה.

(4) שר העבודה והרווחה החליט בערר שהוגש לפי סעיף 26.

(א) צו הרחבה יפורסם ברשומות ויפורטו בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו.

(ב) בצו הרחבה אפשר לקבוע כי תחילתו - לגבי הוראות כמפורט להלן - תקדם לתאריך פרסומו עד ליום תחילתן של הוראות ההסכם שהורחבו בו:

1. הוראה של הסכם קיבוצי כללי שענינה אחד מאלה:
   (א) תוספת יוקר;
   (ב) פיצוי בעד התייקרות;
   (ג) שכר מינימום.
   
   
   
2. הוראה של הסכם קיבוצי כללי החל על כמה ענפים, שלדעת שר העבודה והרווחה יש הצדקה לקבוע שתחילתה תהיה למפרע, בשים לב למספר בעלי ההסכם ולאופיה של ההוראה.
   
   

(ג) פורסם צו הרחבה עם תחילה למפרע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המעסיק לשלם את ההפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הצו, בשיעורים חודשיים שווים ורצופים שמספרם כמספר החודשים שחלפו מיום תחילת הצו ועד יום פרסומו, ולענין זה יראו חלק מחודש כחודש שלם. השיעור החודשי הראשון ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד החודש שבו פורסם הצו האמור, או כעבור עשרה ימים מיום פרסומו, לפי המאוחר; כל שיעור חודשי שלאחריו ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד אותו חודש; כל שיעור כאמור וכן הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ד), שלא שולמו עד היום התשיעי שלאחר המועד שבו יש לשלמו כאמור, יראו שכר מולן כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958;

(ד) להפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 לגבי התקופה שמיום תחילתו של צו ההרחבה עד היום שבו שולמו הפרשים או שבו יש לשלמם לפי סעיף קטן (ג), לפי המוקדם; סעיף קטן זה לא יחול לגבי הפרשים שעל פי הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו, יש לשלם למפרע ללא הפרשי הצמדה או ריבית, לפי הענין.

 פורסם צו הרחבה כאמור אין עוררים על תקפו.

(א) ניתן צו הרחבה, יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעסיקים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעסיקים.

(ב) אין הוראות סעיף קטן (א) גורעות מזכותו של עובד על-פי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי המעניקה תנאים טובים יותר.

תם תקפו של הסכם קיבוצי, שעל הוראותיו ניתן צו הרחבה, בטל צו ההרחבה והודעה על כך תפורסם ברשומות.

ראה שר העבודה והרווחה שהנסיבות האמורות בסעיף 25 אינן קיימות עוד, רשאי הוא לאחר התייעצות במועצה וכן בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר, לבטל את צו ההרחבה והודעה על הביטול ועל תאריכו תפורסם ברשומות, ובלבד שתאריך הביטול לא יקדם לתאריך הפרסום.

בטל צו הרחבה מכוח סעיף 31 או בוטל מכוח סעיף 32, מוסיפות ההוראות האישיות של ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו לעמוד בתקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בהיות הצו בתקפו, כל עוד לא שונו או לא בוטלו בחוזי עבודה חדשים.

לענין כל הסכם קיבוצי כללי שניתן לגביו צו הרחבה רשאי שר העבודה והרווחה למנות ועדת פיקוח של שלושה:

(1) נציג שר העבודה והרווחה והוא יהיה יושב ראש.

(2) חבר שהמליץ עליו ארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי שהורחב;

(3) חבר שהמליץ עליו ארגון המעבידים החתום על ההסכם האמור.

ועדת פיקוח תנהל רישום של המפעלים שעליהם חל צו ההרחבה ותפרסם את רשימת מפעלים בדרך שיורה שר עבודה והרווחה.

(א) מי שהסמיכו שר העבודה והרווחה להיות מפקח רשאי לדרוש מכל מפעל מידע כדי לברר אם חל על המפעל צו הרחבה ואם מתקיימות הוראות הצו במפעל וכן, רשאי הוא, לאותה מטרה, ולאחר מתן הודעה מוקדמת, להכנס לכל מפעל, לחקור את בעליו, מנהליו ואת העובדים בו ולבדוק את ספרי המפעל ומסמכיו הנוגעים לעובדים במפעל.

(ב) לא יגלה מפקח כל דבר שהגיע לידיעתו בתוקף תפקידו לפי סעיף קטן(א) אלא תוך מילוי חובה המוטלת עליו לפי דין.

לבית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן - בית הדין), הסמכות היחודית לפסוק אם חל צו הרחבה על מפעל וכן בתובענה של עובד, מעסיק או מפקח בכל ענין הנובע מהוראות סעיפים 33ב ו-33ג.

נקבעו בהסכם קיבוצי שניתן לגביו צר הרחבה הליכים ליישוב חילוקי דעות, רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע לגבי ההוראות שהורחבו, כולן או מקצתן, כי לענין המפעלים שעליהם חל הצו -

(1) ועדת הפיקוח תשמש כגוף ליישוב חילוקי דעות כאמור במקום גוף שנקבע בהסכם הקיבוצי, וכי יחולו הליכים שונים מההליכים שנקבעו בהסכם הקיבוצי;

(2) זכות או חובה של עובד או מעסיק, אשר לפי הוראה שהורחבה היא מותנת בהסכמת ארגון עובדים או ארגון מעבידים, תהא מותנית בהסכמת המעסיק או ועד העובדים במקום העבודה, לפי הענין, ואם לא היה במקום העבודה ועד עובדים - בהסכמה בין העובד והמעסיק.

סמכויותיה של ועדת פיקוח לענין יישוב חילוקי דעות, סדרי הדין בפניה ודין החלטתה יהיו כשל הגוף שהיא באה להחליף כאמור בסעיף 33ה, ואם החליפה מספר גופים כאמור - כשל הגוף הפוסק אחרון ביניהם, והכל בשינויים המחוייבים.

(א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעסיק שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעסיקים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסוימים, למעט מפעל או מעסיק שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעסיקים אשר נקבע בתקנות כאמור.

(ב) לבית הדין הסמכות היחודית לפסוק בחילוקי דעות הנובעים מהוראות סעיף קטן (א).

לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.

(א) מעסיק חייב לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1, עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 3, בהתארגנות ראשונית אצלו; אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית.

(ב) בסעיף זה, "התארגנות ראשונית" - התארגנות של ארגון עובדים שהפך ליציג לפי סעיף 3, אצל המעביד.

מעסיק לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות כאמור בסעיף 33ח ולשם קידום עניני עובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.

(א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשם אחד מאלה:

1. חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
2. פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
3. הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
4. חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
5. פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
   
   

(ב) בסעיף זה, "תנאי עבודה" - לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

(א) לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י והוא
רשאי -

1. ליתן צו מניעה או צו עשה; הוראת פסקה זו כוחה יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970;(2) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם הנזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.
2. לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם הנזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.
   
   

(ב) (1) מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעסיק הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

(3) בבואו לפסקו פיצויים לדוגמה למעסיק, בשל הפרת הוראות סעיף 33י כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.

(4) בבואו להטיל קנס על מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 33יד, רשאי בית משפט או בית דין אזורי לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד המעסיק, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף זה, בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.

(5) הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -

"מדד" - המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם בחודש יולי 2009.

תובענות בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י יכול שיוגשו בידי -

(1) העובד או דורש העבודה;

(2) ארגון עובדים.

לא ייזקק בית דין אזורי לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.

(א) הנמנע מקבלתו של אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטר עובד בשל אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין);

1. חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים;
2. הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים;
3. הפסקת חברותו בארגון עובדים.
   
   

(ב) מעסיק העובר על הוראה שבהסכם קיבוצי כללי ענפי תקף, שתחולתה הורחבה בצו הרחבה תקף לפי סעיף 25, והקובעת במפורט הוספה על שכר המינימום שנקבע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

לענין סעיפים 33ח עד 33יד, דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.

סעיפים 33ח עד 33טו לא יחולו על מי שחל עליו איסור להתארגן על פי חוק.

שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אך לא יתקין שר העבודה והרווחה תקנות לפי סעיף 26 אלא לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר.

חוק זה אינו חל על הסכמים שנעשו לפי תחילתו, אך לא יפגע בתקפם של אלה.

תחילתו של חוק זה היא ביום כ"ח באדר א' התשי"ז (1 במרס 1957).