חוק החניכות, תשי"ג-1953

  • תיקון מס' 1 (31 במרץ 1972) ס"ח 653: סעיפים רבים.
    תיקון מס' 2 (5 ביוני 1980) ס"ח 972: ביטול סעיף 34.
    תיקון מספר 3 (6 בפברואר 2007) ס"ח 2081: סעיף 2(ב).
    תיקון מספר 4 (15 ביולי 2014) ס"ח: 2459: החלפת המונח מעביד.

לתחילת העמוד פרק שני: עיקרי החניכות
לתחילת העמוד 2. אין להעסיקנער אלא כחניך
  • (א) לא יועסק נער במקצוע אלא כחניך; יוצא מכלל זה נער שקיבל על-פי סעיף 22 תעודה לאותו מקצוע, או שעמד בבחינה וקיבל תעודת גמר באותו מקצוע מבית ספר מקצועי.

    (ב) הממונה על החניכות רשאי להתיר העסקת נער במקצוע שלא כחניך באחד המקרים האלה:

    1. בטל. 
    2. אם לדעתו, ובשים לב לסגולות הנער, יהיה זה לטובתו שיועסק שלא כחניך; 
    3. אם הנער עובד אצל הוריו.
לתחילת העמוד 3. תכנית חניכות
  • שר העבודה והרווחה, אחר התייעצות בשר החינוך והתרבות, יקבע לכל מקצוע תוכנית חניכות לשלביה השונים. הודעה על קביעת תוכנית חניכות תפורסם ברשומות והתוכנית גופה תפורסם בדרך שהשר ימצא לנכון.

לתחילת העמוד 4. תקופת החניכות
  • (א) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות את תקופת החניכות, בין בדרך כלל ובין למקצוע מסויים.

    (ב) הממונה על החניכות רשאי, בתנאים שיקבע, לקצר את תקופת החניכות של חניך פלוני בהתחשב בידיעותיו המקצועיות ובהשכלתו הכללית של החניך.

    (ג) עבד נער במשלח יד לפני שהוכרז כמקצוע, רשאי הממונה על החניכות, בהתחשב בידיעותיו המקצועיות של הנער, להורות שתקופת עבודתו באותו משלח יד לפני האכרזה בידיעותיו המקצועיות של הנער, להורות שתקופת עבודתו באותו משלח יד לפני האכרזה תיזקף, כולה או מקצתה, לזכות תקופת החניכות, בתנאים שיקבע.

    (ד) הממונה על החניכות רשאי לקצר את תקופת החניכות של חניך בפרק זמן שאינו עולה על ששה חודשים, בהתחשב במועד גיוסו של החניך לצבא הגנה לישראל.

    (ה) לענין חוק זה "תקופת חניכות" - אף תקופת חניכות מקוצרת לפי סעיף זה במשמע.

לתחילת העמוד 5. גיל והשכלה
  • שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, בין בדרך כלל ובין למקצוע מסויים, את הגיל המינימלי ואת ההשכלה המינימלית, שיידרשו ממי שעומד להיות חניך כתנאים מוקדמים לחניכות, ואת דרכי הוכחתם.

לתחילת העמוד 6. מספר החניכים
  • (א) שר העבודה והרווחה רשאי, בהתחשב בסיכויי התעסוקה, לקבוע את מספר החניכים המועט ביותר שבעל מפעל פלוני, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים יהא חייב להעסיק במפעלו.

    (ב) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את מספר החניכים הרב ביותר שבעל מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים, יהיה רשאי להעסיק בהתחשב בסיכויי התעסוקה והן בתהליכי הייצור באותו מפעל, במספר בעלי המקצוע, שבו, בציודו ובתנאי עבודתו.

    (ג) שר העבודה והרווחה רשאי כאמור לקבוע, בתקנות, לענין מקצוע מסויים, את מספר החניכים המועט ביותר שכל בעל מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים ולא נקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יהא חייב להעסיק במפעלו ואת מספר החניכים הרב ביותר שיהא רשאי להעסיק.

לתחילת העמוד 7. איסור להעסיק חניכים ונערים
  • הממונה על החניכות רשאי לאסור על אדם להעסיק חניכים, אם לדעתו אין באפשרותו להבטיח לחניך את ההדרכה הדרושה למטרת החניכות; איסור כזה אינו גורע מן האיסור שבסעיף 2.

לתחילת העמוד 8. איסור תשלום
  • לא ידרוש אדם ולא יקבל כל תשלום או פרס בעד חניך, או בעד מי שעומד להיות חניך, בקשר לחניכותו.

לתחילת העמוד 9. דין חניך שמלאו לו שמונה עשרה שנה
  • חניך שמלאו לו שמונה עשרה שנה דינו לענין חוק זה כדין נער, אם הוא -

    (א) ממשיך בעבודתו אצל אותו מעסיק; או

    (ב) ממשיך בעבודה אצל מעסיק אחר באותו מקצוע ונחתמה ביניהם הצהרת חניכות כאמור בסעיף 11.

לתחילת העמוד 10. עידוד החניכות
  • (א) שר העבודה והרווחה רשאי לתת תעודת הוקרה, בנוסח שיקבע, לאדם שחניכיו הצטיינו בהתקדמותם במקצוע ובבחינות או לאדם שבהדרכתו עבד חניך כאמור.

     

    (ב) בקביעת ההכנסה החייבת במס של אדם שהוציא, באישור השר, בשנה שקדמה לשנת שומה מסויימת, הוצאת הון לרכישת ציוד בקשר להעבדת חניכים במפעל, ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת שומה ואילך, סכום של 20% מן ההוצאה האמורה.