חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) התשע"ח-2017

בחוק זה -
"גיל פרישת חובה" - כמשמעותו בחוק גיל פרישה;

"חוק גיל פרישה" - חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

"מעסיק" - מעסיק המעסיק יותר מ־ 25 עובדים;

"עובד" - מי שהועסק במקום עבודתו שבע שנים לפחות בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה .

על אף האמור בחוק גיל פרישה ובחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, מעסיק לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר והוא הגיע לגיל פרישת חובה לפרוש מעבודתו בשל גילו, בארבע השנים מיום הגיעו לגיל פרישת חובה .

לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2, והוא רשאי -

(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין 

(2) לתת צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהיה צודקת;
בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויות עובד לפי כל דין או הסכם, ובכלל זה לפי סעיף 33 א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950.

הוראות חוק זה לא יחולו על אלה:

(1) טייס שהועסק בתפקיד שנקבע לגבי ביצועו גיל מרבי, בתכוף לפני הגיעו לגיל זה;
בסעיף זה, "גיל מרבי" - גיל מרבי לביצוע תפקיד טייס שנקבע לפי חוק הטיס, התשע"א-2011, הנמוך מגיל פרישת חובה;

(2) כבאי כמשמעותו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;

(3) שוטר;

(4) סוהר;

(5) עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

השר לשוויון חברתי ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו .

(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), והוא יעמוד בתוקפו ארבע שנים מיום תחילתו .

(ב) המשרד לשוויון חברתי יערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של חוק זה על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר; השר לשוויון חברתי יגיש את ממצאי המחקר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה.