תקנות מס הכנסה - כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשע"ח-2018 - בתוקף החל מ- 2018

בכללים אלה -

"עובד" - כל אחד מאלה:

(1) יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חדשים או תקופה רצופה קצרה ממנה, שאישר לו המנהל מטעמים בטחוניים בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הביטחון או מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפי העניין; לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

(2) יחיד תושב ישראל, המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן - עובד מקומי ישראלי); לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

"מעביד" - מעביד שהוא תושב ישראל, מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;

"משכורת חוץ" - משכורת כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות ניכוי ממשכורת) המופקת במדינת חוץ, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;

"הכנסה אחרת" - הכנסה שאינה משכורת חוץ;

"מדינת חוץ" - מדינה שאינה מדינת ישראל;

"דולר" - דולר של ארצות הברית של אמריקה.

מס הכנסה על משכורת חוץ של עובד יחושב לפי הוראות הפקודה, ובכפוף לאמור בכללים אלה.

(א) על משכורת חוץ שמשלם מעביד יחול הקבוע בפרק ראשון בחלק י' לפקודה ובלבד שבעת ניכוי במקור יובאו בחשבון הוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 לכללים אלה.

(ב) בוטל

(ג) שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשקל החדש, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10; לענין זה "חודש תיאום" - כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

(ד) בוטל

לעניין קביעת שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד, יחולו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות שווי השימוש ברכב), כפי שהיו חלות, לו הרכב היה מועמד לרשות העובד בישראל.

על אף האמור בכל הוראה אחרת, סכום שקיבל עובד שאינו עובד מקומי ישראלי, כהחזר הוצאות נסיעת ביקור מולדת שנסעו הוא, בן זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, יותר בניכוי ממשכורת חוץ שלו; לענין זה, "נסיעת ביקור מולדת" - נסיעה לישראל ממדינת החוץ אליה נשלח העובד, ונסיעה מישראל למדינת החוץ האמורה, ובתנאי שבשנתיים שקדמו לאותה נסיעה לא נסעו העובד, בן זוגו וילדיו נסיעה שהוראות סעיף זה חלות לגביה, וכן הנסיעה הראשונה של העובד, בן זוגו וילדיו, מישראל למדינת החוץ בעת שהעובד החל את עבודתו במדינת החוץ, והנסיעה חזרה מאותה מדינה לישראל עם סיום תפקידו שם.

ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

1. הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו - בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת הראשונה או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם; 
   
   
2.  הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה לכל ילד כאמור, או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם;
   
   
3.  הוצאות טיפול רפואי 
   
   (א) במדינה שבה קיים ביטוח רפואי - הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), התשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;
   
   (ב) במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) - הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א).
   
   
4.  הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל.
   
   
   
5.  לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן -
   
   (1) העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;
   
   (2) היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ - ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות.
   
   (3) העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה.
   
   
6.  הוראות פסקאות (1), (2) ו-(3) לא יחולו לגבי אלה:
   
   (א) עובד מקומי ישראלי;
   
   (ב) עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.

לענין קביעת ההכנסה החייבת והמס המגיע בשומה –

(1) יובאו בחשבון כל משכורות החוץ לאחר הפחתת הניכויים שהעובד זכאי להם לפי סעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה מהמשכורות האמורות באותה שנת מס, והם יחושבו לפי סעיף 4(ג);

(2) לענין חישוב המס לפי הפקודה לגבי הכנסה אחרת שהיתה לעובד בשנת המס שבה שולמה לו משכורת חוץ, תצורף ההכנסה האחרת להכנסתו החייבת ממשכורת החוץ, והיא תחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

(א) עובד שחוייב על ידי מדינת חוץ, לפי דיניה, בתשלום מס על אותה משכורת חוץ יזוכה בסכום המס ששילם כאמור בעת חישוב המס על אותה משכורת, ואולם לא יינתן זיכוי -

1. בשל סכום מס העולה על סכום המס המגיע לפי כללים אלה;
   
   
2. בשל מס ששולם על חלק ממשכורת חוץ שבשלו הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 6.
   
   

(ב) עובד שסעיף קטן (א) חל עליו לא יחול על הכנסתו ממשכורת חוץ צו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל), התשכ"ד-1963.

(א) תחילתם של כללים אלה ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992).

(ב) על אף האמור בפסקה 6(6)(א), עובד מקומי ישראלי שביום תחילת כללים אלה הותרו לו הוצאות בשל דיור לפי פסקה (1) לסעיף 6, תחול פסקה זו לגביו גם לאחר תחילתם של כללים אלה.

(ג) האמור בפסקה (6)(ב) בסעיף 6 לכללים כנוסחו בכללים אלה, לא יחול לגבי עובד שהיה זכאי לניכוי הוצאות לפי סעיף 6(1), (2) ו-(3) לכללים העיקריים, ממשכורת חוץ שקיבל מאותו מעביד לפני פרסומם של כללים אלה.

(סעיף 6(1))

 לא הוקלדה

(סעיף 6(2))