חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994

  • תיקון מספר 2 (7 בינואר 1997) ס"ח 1607: סעיף 20, 23.
    תיקון מס' 3 (29 בדצמבר 2002) ס"ח 1882: סעיפים 19, 20, 21, 22, 23, 24, 26, 27.
    תיקון מספר 4 (24 במרץ 2010) ס"ח 2238: סעיפים 27 ו-33.
    תיקון מספר 5 (15 ביולי 2014) ס"ח 2459: החלפת המונח מעביד.

לתחילת העמוד פרק ו': עבודה
לתחילת העמוד סימן א': היטל השוואה
  • 19. הגדרות

    בסימן זה -

    "ההסכם" - ההסכם האמור בסעיף 1;

    "האזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;

    "שטחי עזה ויריחו" - השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם;

    "המינהל האזרחי" - המינהל האזרחי שהוקם על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון;

    "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, לרבות התקנות שהותקנו לפיו;

    "חוק מס מקביל" - חוק מס מקביל, התשל"ג-1973, לרבות התקנות שהותקנו לפיו;

    "חוק שירות התעסוקה" - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, לרבות התקנות  שהותקנו לפיו;

    ״חוק עובדים זרים״ - חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין  והבטחת תנאים הוגנים) התשנ״א-1991;


    ״הממונה״ - כהגדרתו בסעיף ובחוק עובדים זרים.

    20. היטל השוואה

    (א) מעסיק המעסיק בישראל תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו שאינו אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה, ישלם בעדו היטל השוואה לממונה.

    (ב) היטל ההשוואה יהיה בשיעור מהכנסת העובד השווה לסכום שני השיעורים הבאים:

    1. שיעור השווה למס המקביל שהיה משתלם לגבי אותו עובד לפי חוק מס מקביל אילו היה תושב ישראל;

    2. שיעור השווה להפרש שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לגבי אותו עובד לפי חוק הביטוח הלאומי אילו היה תושב ישראל, לבין דמי הביטוח המשתלמים לגביו לפי חוק הביטוח הלאומי.

    שר העבודה והרווחה ושר האוצר רשאים בצו, באישור הממשלה, לקבוע שיעור נמוך יותר.

    (ב1) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו רק בעד התקופה המסתיימת ביום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996), והחל ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), היטל ההשוואה יהיה רק בשיעור האמור בסעיף קטן (ב)(2).

    (ג) שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה על שיעור ההיטל, על כל שינוי שיחול בו ועל מועד תחילת השינוי.

    21. דרכי תשלום והעברה

    (א) המעביד ישלם את היטל ההשוואה לממונה לפי כללים ובמועדים שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בהן הוראות בדבר חובת דיווח של מעבידים לממונה.

    (ב) הממונה רשאי להעביר למינהל האזרחי את סכומי היטל ההשוואה שישולמו בעד תושב האזור, בניכוי הסכומים כאמור בסעיף 22, בהתאם לנהלים ובמועדים שיורו לו שר הבטחון ושר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאמצעותו.

    (ג) הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית, בהתאם להסכם ולנהלים שייקבעו לפיו, את סכומי היטל ההשוואה שישולמו בעד תושב שטחי עזה ויריחו, בניכוי הסכומים כאמור בסעיף 22.

    22. ניכויים

    (א) הממונה ינכה מסכומי היטל ההשוואה שגבה, וישאיר בידיו סכום בעד הוצאותיו בגביית היטל ההשוואה, כפי שקבע שר העבודה והרווחה באישור שר האוצר.

    (ב) הממונה ינכה מסכומי היטל ההשוואה שגבה, ויעביר לקופת חולים הנותנת שירותי בריאות תעסוקתית לעובדים, סכום עבור שירותי הבריאות האמורים; שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם קופת החולים, הנותנת, לדעת השר, את מרב שירותי הבריאות האמורים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את סכום הניכוי האמור או את שיעורו.

    (ג) הממונה רשאי להפריש מסכומי היטל ההשוואה שגבה סכומים למטרת ביטוחם הרפואי של תושבי האזור או תושבי עזה ויריחו שהועסקו בישראל והמקבלים פנסיה באמצעות מדור התשלומים, ולהעבירם לרשות הפלסטינית למטרה האמורה.

    (ד) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות כללים ומועדים לביצוע הניכויים וההפרשות האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) וכן להעברת הסכומים שנוכו או שהופרשו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

    23. ייעוד כספי ההיטל במינהל האזרחי

    (א) הסכומים שיועברו למינהל האזרחי לפי סעיף 21(ב), ישמשו, במסגרת תקציבו, למימון עבודות תשתית ופעולות שוטפות בתחום התעסוקה ולרווחת תושבי האזור.

    (ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף 22(ב) ישמשו לצורך מימון שירותי בריאות בעבודה, כמפורט בסעיף 7א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, הניתנים לתושבי האזור ולתושבי שטחי עזה ויריחו המועסקים בישראל, והוראות הסעיף האמור יחולו על העובדים האמורים, בשינויים המחויבים.

    24. ניכוי משכר

    מעביד ששילם היטל השוואה ינכה משכרו של העובד שלגביו שולם ההיטל, סכום השווה לדמי הביטוח שהיה רשאי לנכותם משכרו לפי חוק הביטוח הלאומי, אילו היה העובד תושב ישראל, למעט דמי ביטוח שיש לנכות משכר העובד לפי חוק הביטוח הלאומי כאמור בפרק ד׳ 2 בחוק עובדים זרים.

    25. גבייה

    על גביית היטל השוואה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן גם לגבותו בדרך של תובענה אזרחית.

    26. פיגור התשלום

    לא שולם היטל השוואה במועד שנקבע לכך כאמור בסעיף 21(א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחוייבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר העבודה והרווחה הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.

    27. פיקוח

    הוראות סעיף 6 בחוק עובדים זרים, יחולו גם לענין ביצוע הוראות סימן זה.

    28. עונשין

    (א) מי שמסר מידע כוזב בקשר להיטל השוואה, או העלים עובדות שיש להן חשיבות לענין ביצוע סימן זה, או עשה מעשה אחר מתוך כוונה להתחמק מתשלום היטל ההשוואה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

    (ב) מי שלא עשה את המוטל עליו לפי סימן זה, דינו - מאסר ששה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

    29. סמכות בית הדין לעבודה

    לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות סימן זה.

    30. דין המדינה

    לענין סימן זה דין המדינה כמעביד, כדין כל מעביד אחר.

    31. שמירת דינים

    אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

    33. ביצוע ותקנות

    שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הפנים ממונים על ביצועו של סימן זה והם רשאים, לפי העניין, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

    34. תחילה ותשריר

    תחילתו של סימן זה ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994), אולם -

    (1) כל סכום היטל השוואה ששירות התעסוקה נהג לגבותו לפני המועד האמור, אף אם כונה בשם אחר, יראוהו כהיטל השוואה ששולם ונתקבל כדין, ואם טרם שולם - כסכום שניתן לגבותו לפי הוראות סימן זה;

    (2) כל סכום שנוכה או שהופרש למטרות האמורות בסעיפים 22 עד 24 לפני המועד האמור יראוהו כניכוי או כהפרשה שנעשו כדין;

    (3) נקודות זיכוי שהובאו בחשבון בחישוב המס של עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או בשטחי עזה ויריחו לפני המועד האמור, יראו אותן כנקודות זיכוי שניתנו כדין.