חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996

  • חוק חדש (12 במאי 1996) ס"ח 1591.
    תיקון (21 בדצמבר 2000) ס"ח 1765: סעיף 28א.
    תיקון מס' 2 (29 בנבמבר 2000) ס"ח 1962: סעיף 4.
    תיקון מס' 3 (30 ביולי 2008) ס"ח 2172: סעיף 2.
    תיקון מס' 4 (16 במרץ 2010) ס"ח 2233: סעיפים 4, 28א.
    תיקון מס' 5 (24 במרץ 2010) ס"ח 2237: סעיף 2.
    תיקון מס' 6 (18 ביוני 2014) ס"ח 2456: סעיף 24 (בתוקף מ-18 בדצמבר 2014)
    תיקון מס' 7 (15 ביולי 2014) ס"ח 2458: סעיפים 4, 28(א).
    תיקון מס' 8 (21 בדצמבר 2014) ס"ח 2486: סעיפים 6א (הוספה), 27.
    תיקון מס' 9 (6 באפריל 2016) ס"ח 2544: סעיף 15, 16א, 31, תוספת ראשונה, תוספת שנייה (הוספה).
    תיקון מס' 10 (11 באפריל 2016) ס"ח 2550: סעיף 16.

לתחילת העמוד פרק ד' - הסכמה מדעת לטיפול רפואי
לתחילת העמוד 13. הסכמה מדעת לטיפול רפואי
  • (א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

    (ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות -

    1. האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

    2. תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

    3. הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

    4. סיכויים וסיכונים של טיפולים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

    5. עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

    (ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.

    (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת האתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.

לתחילת העמוד 14. אופן מתן הסכמה מדעת
  • (א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.

    (ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי מנוי בתוספת הראשונה תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

    (ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת הראשונה ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

    (ד) בדבר חרום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת הראשונה יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

לתחילת העמוד 15. טיפול רפואי ללא הסכמה
  • על אף הוראות סעיף 13 -

    1. מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת הראשונה, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:

      (א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו 
      מדעת;

      (ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;

      (ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפיסעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.

    2. בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי המטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:

      (א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
      (ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;

      (ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.

    3. בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.
לתחילת העמוד 16. מינוי בא כוח למטופל
  • (א) מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי; בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי.

    (ב) על ייפוי כוח לפי סעיף זה ועל אופן עריכתו יחולו הוראות פרק שני 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בשינויים המחויבים.

לתחילת העמוד 16א. טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עברת מין או אלימות כלפיו
  • (א) הובא לידיעתו של מטפל כי הורה הורשע בביצוע עברת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו יליד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי בילד.

    (ב)

    (1) בית המשפט לענייני משפחה רשאי, לבקשת הורה כאמור בסעיף קטן (א), להורות כי הוראות אותו סעיף קטן, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו, ככלל או לעניין מסוים, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי אין בכך לפגוע בטובת הילד.

    (2) אין בפנייה של הורה לבית המשפט בבקשה לצוות כאמור בפסקה (1) כדי לעכב מתן טיפול רפואי לקטין או כדי לאפשר מסירת מידע להורה כאמור בסעיף קטן (א) בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.

    (ג) השר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפט, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.

    (ד) בסעיף זה - 

    "הורשע" - לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

    "הליך פלילי מתנהל" - החל מהגשת כתב אישום וכל עוד הנאשם לא זוכה מהעבירות המנויות בתוספת השנייה שבהם הואשם או שבית המשפט לא קבע כי הוא לא ביצע את העבירות כאמור או לא היתה חזרה מהאישום;

    "עבירת מין או אלימות" - עבירה המנויה בתוספת השנייה.