צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7031/2016) מיום ד' בתמוז התשע"ו (10 ביולי 2016) בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שעניינו תיקון תקופת ההתיישנות שתהיה כדין ולא בת שנתיים, כך שיתוקן צו הרחבה מיום ב' באלול התשנ"ח (13 בספטמבר 1998) להסכם הקיבוצי הבסיסי 7038/1998 (להלן - צו ההרחבה הבסיסי), וכי ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים למעט:

(1) עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות  הציבורי;

(2) עובדים ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי;

(3) עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

1. (לא הורחב)

2. (א) גובה השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו לכל יום הבראה הוא - 378 שקלים חדשים.

(ב) (לא הורחב)

(ג) מדד הבסיס לצורך עדכון תעריף יום ההבראה בשנת 2017 הוא מדד חודש מאי 2014.

3. עובד לא יידרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי הבראה כאמור בהסכם זה.

4. צו זה אינו חל על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בדבר השתתפות בדמי הבראה או השתתפות אחרת בקצובת הבראה או במסגרת קופת גמל (ענף הבראה) על פי הסכם עבודה קיבוצי.

5. (א) קצובת ההבראה תינתן בשיעורים שלהלן, אלא אם כן נקבעה הוראה עדיפה בהסכמים הקיבוציים שבתוקף מזמן לזמן לעובדים במשרה מלאה:

עובד בניסיון ולא יותר משנה אחת לעבודה במפעל - 5 ימי הבראה;
מהשנה השנייה ועד השנה השלישית לעבודה במפעל - 6 ימי הבראה;
מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה במפעל - 7 ימי הבראה;
מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה במפעל - 8 ימי הבראה;
מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה במפעל - 9 ימי הבראה;
מהשנה העשרים ואילך לעבודה במפעל - 10 ימי הבראה.

(ב) עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. עובד כאמור, יהיה זכאי גם לחלק היחסי בעבור חלק מהשנה.

(ג) לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

(ד) קצובת ההבראה תשולם באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם כן הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.

6. לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שבה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד. לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת לידה על פי חוק.

7. (א) סעיף 7(א) לצו ההרחבה הבסיסי - יימחק.

(ב) אין באמור בסעיף קטן א' זה כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

8. (לא הורחב)

9. (לא הורחב)

י"ח בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016)

חיים כץ

שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים

ילקוט הפרסומים 7417, י' בטבת התשע"ז, 8.1.2017

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש  לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (להלן ההסכם), שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008), ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7024/2008, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008) 
על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט -

(1) עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות הציבורי;

(2) עובדים ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי;

(3) עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-
1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף בהסכם

2. מחיר יום הבראה יהיה 331 שקלים חדשים לכל יום הבראה.

3. הסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי המוארך, ואין בו כדי לגרוע מהאמור בו והוא בא לקבוע את גובה דמי ההבראה.

ו' בכסלו התשס"ט (3 בדצמבר 2008)
(חמ 3-107)

אליהו ישי

שר התעשייה המסחר והתעסוקה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה
כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (להלן ההסכם), שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי ביום י"ט בתמוז התשנ"ח (13 ביולי 1998) ומספרו בפנקס ההסכמים הוא 7038/98, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ח' בתמוז התשנ"ח (1 ביולי 1998) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט -

(1) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם;

(2) עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות  הציבורי;

(3) עובדים ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. א. גובה השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו לכל יום הבראה (להלן - מחיר יום הבראה) יהיה 260 שקלים חדשים.

ב. החל ביום 1 ביולי 1999 יעודכן מחיר יום הבראה בשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ויהיה החל ב-1 ביולי 1999 - 260 שקלים חדשים בצירוף מדד המחירים לצרכן, ממדד חודש מאי 1998 (המתפרסם ב-15 ביוני 1998) עד מדד חודש מאי 1999 (המתפרסם ב-15 ביוני 1999).

3. למען הסר ספק, מובהר בזה כי עובד לא יידרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי הבראה כאמור בהסכם זה.

4. הוראות הסכם זה אינן חלות על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בדבר השתתפות בדמי הבראה או השתתפות אחרת בקצובת הבראה או במסגרת קופת גמל (ענף הבראה) על פי הסכם עבודה קיבוצי.

5. א. קצובת ההבראה תינתן בשיעורים שלהלן, אלא אם כן נקבעה הוראה עדיפה בהסכמים הקיבוציים שבתוקף מעת לעת, לעובדים במשרה מלאה:

עובד בניסיון ולא יותר משנה אחת לעבודה במפעל - 5 ימי הבראה
מהשנה השניה ועד השנה השלישית לעבודה במפעל - 6 ימי הבראה
מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה במפעל - 7 ימי הבראה
מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה במפעל - 8 ימי הבראה
מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה במפעל - 9 ימי הבראה
מהשנה העשרים ואילך לעבודה במפעל - 10 ימי הבראה

ב. למען הסר ספק, מובהר בזה, כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. עובד, כאמור, יהיה זכאי גם לחלק היחסי בעבור חלק מהשנה.

ג. לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

ד. קצובת ההבראה תשולם באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר אלא אם כן הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.

6. לקביעת תקופת הזכאות לא הובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שבה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

למניעת ספק מובהר כי לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא
בחשבון תקופת חופשת לידה על פי חוק.

7. א. עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה בעבור אותה תקופה במהלך עבודתו.

ב. אין באמור בסעיף קטן א' זה כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

כ"ב באלול התשנ"ח (13 בספטמבר 1998) אלי ישי

שר העבודה והרווחה

ילקוט הפרסומים 4689, ל' בתשרי התשנ"ט, 20.10.1998

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7031/97) שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי מיום י"ח בסיון התשנ"ז (23 ביוני 1997), וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"ו בסיון התשנ"ז (1 ביולי 1997) על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט:

(1) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם;

(2) עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות
הציבורי;

(3) עובדים ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. בהתאם לאמור בסעיף 3ב להסכם הקיבוצי, מחיר יום הבראה יהיה 245 שקלים חדשים לכל יום הבראה.

3. הסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי; אין בו כדי לגרוע מהאמור בו והוא בא ליישם האמור בסעיף 3ב בו.

כ"א באב התשנ"ז (24 באוגוסט 1997)

אליהו ישי
     שר העבודה והרווחה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה

כי תורחב תחותלן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7057/96) שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המואגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי מיום ד' בתמוז התשנ"ו (21 ביוני 1996), וכי ההוראות האמורות יחולו מיום י"ד בתמוז התשנ"ו (1 ביולי 1996) על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט -

(1) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם;

(2) עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות
הציבורי;

(3) עובדים ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. בהתאם לאמור בסעיף 3.א' להסכם הקיבוצי, מחיר כל יום הבראה יהיה 225 שקלים חדשים.

3. הסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי, אין בו כדי לגרוע מהאמור בו והוא בא ליישם האמור בסעיף 3.א' בו.

י"ב בתשרי התשנ"ז (25 בספטמבר 1996)

אליהו ישי

שר העבודה והרווחה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, (7009/95), שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגף לאיגוד מקצועי, ביום ח' בשבט התשנ"ו (9 בינואר 1995), כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט:

(1) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים
שאוצר המדינה משתתף באחזקתם;

(2) עובדי "המשקם" חברה לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

(3) עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות
הציבורי;

(4) עובדים ששכרם משתלם על-פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי.

התוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. א. גובה השתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו לכל יום הבראה
(להלן "מחיר יום הבראה") יהיה החל מיום 1.7.94 182 ש"ח.
ב. סך זה כולל את תשלום המע"מ בשיעור 17%, שישולם לעובד בכפוף להמצאת
קבלה, אם נהוג במפעל.

3. החל מיום 1.7.95 יעודכן מחיר יום הבראה ויהיה 200 ש"ח לכל יום הבראה (להלן סכום כולל).

מובהר כי הסכום הכולל יעודכן בכל אחד מהמועדים 1.7.96 ו- 1.7.97 בשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, לפי החישוב כמפורט להלן: 

א. החל מיום 1.7.96 -.200 ש"ח בצירוף מדד המחירים, ממדד חודש 5/95 (המתפרסם ב- 15.6.95) ועד מדד חודש 5/96 (המתפרסם ב- 15.6.95).

ב. החל מיום 1.7.97 מחיר יום הבראה כאמור בסעיף א' לעיל בצירוף מדד המחירים המצטבר ממדד חודש 5/96 (המתפרסם ב- 15.6.96) ועד מדד חודש 5/97 (המתפרסם ב- 15.6.97).

4. החל מיום 1.7.95 מבוטלת חובת עובד להציג קבלה המעידה על תשלום מע"מ כאמור בסעיף 2 ב' להסכם זה.
למען הסר ספק, מובהר בזאת כי לא ידרש עובד להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום הכולל של קצובת ההבראה, כפי שהוגדרו בכל מועד.

5. הוראות הסכם זה אינן חלות על מעבידים ועובדיהם, שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בדבר השתתפות בדמי הבראה או השתתפות אחרת בקצובת הבראה או במסגרת קופת גמל (ענף הבראה) על פי הסכם עבודה קיבוצי.

6. א. קצובת ההבראה תינתן בשיעורים הבאים, אלא אם כן נקבעה הוראה עדיפה בהסכמים הקיבוציים שבתוקף מעת לעת, לעובדים במשרה מלאה:

עובד בנסיון ולא יותר משנה אחת לעבודה במפעל - 5 ימי הבראה;
השנה השניה ועד השנה השלישית לעבודה במפעל - 6 ימי הבראה;
השנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה במפעל - 7 ימי הבראה;
השנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה במפעל - 8 ימי הבראה;
השנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה במפעל - 9 ימי הבראה;
השנה העשרים ואילך לעבודה במפעל - 10 ימי הבראה.

ב. למען הסר ספק, מובהר בזאת, כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. עובד, כאמור, יהיה זכאי גם לחלק היחסי עבור חלק מהשנה.

ג. לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

ד. קצובת ההבראה תשולם באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג או שנקבע מועד אחר במקום העבודה.

ה. לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל העדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

7. א. עובד יהיה זכאי לקצובת הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את קצובת ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו.

ב. אין כאמור בס"ק א' זה כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה. 

ו' בכסלו התשנ"ו (29 בנובמבר 1995)

אורה נמיר

שרת העבודה והרווחה